מה פירוש "עד כמה שניתן לאבחן"?
מי נתן לה את האבחנה?
 
כעיקרון אם אמא שלך אכן חולה בפיברומיאלגיה, אזי הרופא שאבחן אותה יידע לתת לה תרופות מתאימות.
נגיד זאת כך: אין תרופה למחלה. יש תרופות שמקטינות את רמות הכאבים לרמות נסבלות יותר. לרוב אלה תרופות ממשפחת התרופות הפסיכיאטריות (SSRI ודומותיהן) שעובדות על העלאת רמות הסרוטונין במוח. אלא שבניגוד לחולי דיכאון אצלם רמות סרוטונין גבוהות יותר גורמות להעלמת הדיכאון, אצלנו רמות סרוטונין גבוהות יותר גורמות להעלאת סף הכאבים, מה שעוזר לכך שלא כל משב רוח הכי קליל נחווה אצלנו ככאב שאי אפשר לעמוד בו.
העניין הוא, שכמו כל תרופה אחרת, יש כאלה שהתרופות לא עוזרות להם, או עוזרות להם פחות. הדרך היחידה לדעת איזו תרופה תעזור לאמא שלך היא רק על ידי ניסוי ותעיה. לצערנו לא ידועה דרך אחרת.
וייתכן גם שאף תרופה לא תועיל.
מה שכן, הכי חשוב בעיניי, זה לקבל את המחלה. לדעת שזו לא שפעת ואפילו לא סרטן. זה משהו שבא כדי להישאר וכמה שפחות ניאבק במחלה הזו ובתופעות המעצבנות שלה, כך נהיה טובים יותר לגוף שלנו ולא ניאבק בו, אלא נזרום איתו.
 
טיפים נוספים שיכולים לעזור:
לא להתבייש לבקש עזרה
כריות חימום (ולעיתים גם בגדים חמים)
אמבטיות חמות
שווה לנסות דיקור סיני או רפלקסולוגיה. לרבים מאיתנו זה עזר, גם אם חלקית או זמנית.
שווה גם לבקש מקופ"ח הידרותרפיה.
לא לקרוע את הגוף עם תרגילי כושר, אבל כן להתעקש לצאת מדי יום מהמיטה ולצאת החוצה, ולו להליכה של שלוש דקות.
 
רפואה שלמה!!
