אמהות בחופשה, יש דבר כזה בכלל?
את קמה בבוקר, יודעת שהבוס כבר מחכה שתגיעי, כי בשעה 9 בבוקר, שזה בדיוק עוד שעה וחצי ו... "קשה לי להבין", את מסננת לעצמך, "מה, הוא לא זוכר שעכשיו חופשת חנוכה ואני עם הילדים בבית? הוא לא יכל לבקש מהאיש החשוב כל כך שנעשה את הפגישה בשעה 12.00 או למחרת? יו, אני משתגעת, מה אעשה קודם? כבר צעקתי על יניב הקטן שלא יפריע לי להתאפר ועכשיו הוא בוכה בחדר"... תסריט מוכר? כמעט לכולנו נדמה לי. חופשים מהגנים ומבתי הספר שבודאי אינם מתחשבים ולא אמורים להתחשב במקום העבודה ולהפך, ואנחנו מוצאות עת עצמנו בעין הסערה עם הבוס, עם הבית, עם עצמנו, עם כל העולם ואשתו. עוד רגע של עצבים, של מריטת שערות, של "טוב, אביא לסבא וסבתא", במקרה ויש. בקיצור "עליהום של חופש". לא הגיע הזמן להתארגן ביחד? לחשוב איך פותרים את המצב הזה שחוזר על עצמו בכל פעם מחדש, בכל חופשה? הבו לי כמה רעיונות יצירתיים ונדון בהם. אנא הגיבו לשורות האלו ובכלל לכל נושא. גאיה תשמח לחשוב, אולי לפתור ובודאי לשמוע. הרי גם אני איתכן והפעם אני מסיימת מהר כי יניב מושך לי את החצאית. רק עוד זה חסר לי...
את קמה בבוקר, יודעת שהבוס כבר מחכה שתגיעי, כי בשעה 9 בבוקר, שזה בדיוק עוד שעה וחצי ו... "קשה לי להבין", את מסננת לעצמך, "מה, הוא לא זוכר שעכשיו חופשת חנוכה ואני עם הילדים בבית? הוא לא יכל לבקש מהאיש החשוב כל כך שנעשה את הפגישה בשעה 12.00 או למחרת? יו, אני משתגעת, מה אעשה קודם? כבר צעקתי על יניב הקטן שלא יפריע לי להתאפר ועכשיו הוא בוכה בחדר"... תסריט מוכר? כמעט לכולנו נדמה לי. חופשים מהגנים ומבתי הספר שבודאי אינם מתחשבים ולא אמורים להתחשב במקום העבודה ולהפך, ואנחנו מוצאות עת עצמנו בעין הסערה עם הבוס, עם הבית, עם עצמנו, עם כל העולם ואשתו. עוד רגע של עצבים, של מריטת שערות, של "טוב, אביא לסבא וסבתא", במקרה ויש. בקיצור "עליהום של חופש". לא הגיע הזמן להתארגן ביחד? לחשוב איך פותרים את המצב הזה שחוזר על עצמו בכל פעם מחדש, בכל חופשה? הבו לי כמה רעיונות יצירתיים ונדון בהם. אנא הגיבו לשורות האלו ובכלל לכל נושא. גאיה תשמח לחשוב, אולי לפתור ובודאי לשמוע. הרי גם אני איתכן והפעם אני מסיימת מהר כי יניב מושך לי את החצאית. רק עוד זה חסר לי...