אמהות יחידנית בגיל 57

[katanchikit]

אני לא חושבת שאפשרי עבורה לאמץ

בגילה. לא חושבת שהיא עומדת בקריטריונים של גיל.
גם באומנה אין לה הרבה אפשרויות. אפשר לקחת ילד גדול, לפי דעתי.
כשלוקחים ילד גדול באומנה זה הרבה יותר מורכב, לדעתי, לכל הצדדים, מאשר להביא תינוק בגיל 57 ושתהיה לו אמא מבוגרת.
לא ששתי הדרכים אינן מורכבות, אבל אומנה זו התמודדות אחרת לגמרי. זה לגדל ילד יחד עם הוריו הביולוגיים והרבה פעמים לפי החלטותיהם, זה להיות כפופים להחלטות של הרווחה ובית משפט, זו הורות מאוד מאוד מורכבת... שלא לדבר על זה שהילד יכול לחזור להוריו הביולוגיים בכל יום.
אני חושבת שאם מישהי מגיעה להחלטה להיכנס להורות בגיל 57 אז כנראה שהיא יודעת שהיא מסוגלת. אנשים מתפקדים אחרת בגילאים שונים, כנראה שהיא מרגישה שיש בה הכוחות.
מכירה מישהי שנכנסה להריון בגיל 50 מתרומת זרע וביצית, אבל לא בגיל 57. בכל מקרה מאחלת הצלחה! זה קשה, מסובך, אבל היו מקרים של הצלחה בעולם... אם מישהו מחליט החלטה כנראה שהוא יודע מה נכון לו.

 

[ליאורי92]

אין אפשרות לאמץ

היי,
אין אפשרות לאמץ בגיל הזה.
התנדבתי שנתיים עם בעלי לקויות ושנתיים ליוויתי ילדונת בהכנת שיעורי בית.
בנוסף, התנדבתי עם 6 בני נוער - לאורך שנתיים - במתן ליווי אימוני, במסגרת בית הספר.

אני בריאה ומרגישה מעולה. מעולם לא תפסתי את הגיל כמחסום.
אבל תודה על השאלה, והאיכפתיות

 

[ליאורי92]

אמהות יחידנית בגיל 57

שלום יקרות,
נרשמתי לפורום זה-עתה, ואני מעיזה ושולחת הודעה מבלי שקראתי את שלל המידע אשר יש בפורום.
אני בת 57 ועומדת להתחיל טיפולי פוריות בחו"ל.
אשמח מאוד מאוד לברר האם מי-מכן היא אם יחידנית שנכנסה להיריון בגיל מבוגר, יחסית.
תודה מיליון, ליאורי

 

[מרגנית2]

מאחלת לך בהצלחה

עוד לא שמעתי על הריון בגיל 57.. אני בת 56 והגוף מתפרק.. לא הייתי יכולה להיות בהריון כעת.
ילדתי את בני השני בגיל 41. זה היה גם אז לא קל. לא רוצה לרפות את ידייך. ספרי קצת על עצמך. איך הגעת לרצון לילד דווקא עכשיו?
&nbsp
&nbsp

 

[ליאורי92]

הגוף בריא

מרגנית יקרה,
תודה על הכנות.
אני בריאה היום יותר מאי-פעם, וכולי בעניין.
תמיד זה היה און אנד אופ, רוצה אבל פוחדת. הייתי נשואה, 20 שנה, וזה לא היה בכלל בתכנון שלנו.
כעת, ולנוכח הבדיקות ("את כמו בת 40") - אני הולכת על זה.

 

[מימי מייאו 1]

יצא לך להתמודד עם תינוק צורח 4 שעות, לא לישון בלילה?

 

[katanchikit]

לאף אחת מאיתנו לא יצא

עד הפעם הראשונה שבה זה קורה.
ואז מתמודדים. לא?

 

[מימי מייאו 1]

טיפלתי בתינוקות ויצא לי, ואז הבנתי שזה לא

התמודדות שאני מסוגלת לחיות איתה בלילה, וזו הייתה אחת הסיבות שמנעה ממני להפוך ללאם יחידנית

 

[katanchikit]

לא כולן מסוגלות לזה

אבל מי שכבר החליטה ומרגישה שהיא מסוגלת, מי אנחנו שנגיד לה שהיא לא?
מכבדת מאוד את הבחירה שלך לא להפוך לאם יחידנית.
אני אישית לא הייתי מוותרת לעולם על החוויה.
גם אני טיפלתי בתינוקות אבל אני חושבת שזה שונה כשזה ילד שלך. הרבה דברים נסבלים יותר כשזה ילד שלך. ללא ספק לטפל בתינוק זה קשה. אבל זו תקופה שעוברת, ונוצרים קשיים אחרים אבל גם שמחות אחרות, סיפוק, אהבה וקשר מיוחד שאי אפשר להסביר במילים.

 

[מימי מייאו 1]

לדעתי פשוט חשוב להעלות גם את הקשיים

שילד יכול להביא, כי ילד יכול לבוא גם עם צרכים מיוחדים וזה תמיד קשה ובלתי אפשרי כשאין מעטפת של משפחה תןמכת

 

[אמא של צוצה ופפקי]

ממש שומרת הסף

כי, נכון, אישה בת 57 לא יודעת את החיים
ויכולה לבחור בחירות שיש להן השלכות שלא נלקחו בחשבון.
נו בחייך!
ממש לגלוג על האינטיליגנציה הנשית, כניסה לרחם של הגברת
והערות מיותרות ולא מכבדות.
מי שבוחרת להיות אם יחידנית תעשה זאת עם או בלי השאלות הרטוריות, הציניות מצידך בכל פעם מחדש.

 

[מימי מייאו 1]

ברור שלכל אשה מגיע להיות אמא, לא משנה איך האדם

שיוולד יחיה עם זה

 

[אמא של צוצה ופפקי]

כמו תמיד,כשאני קוראת אותך

את לוקחת את המלל לחוויות האישיות שלך אז אנסה בנועם ובסבלנות לחדד לך כמה דברים -
ראשית,לא לכל אישה מגיע להיות אמא.
הכל בידי שמיים או בידי הרווחה.
אם רצתה, הרתה וילדה כולי תקווה שמגדלת באהבה.
אמא היא אמא היא אמא וגם אם נולד ילד מיוחד אמא שלו תאהב אותו ותגדל אותו,באופן המיטבי,אני רוצה להאמין.
יש לי חברות קרובות שמגדלות ילדי תסמונת דאון בצמוד לילדים הנוספים שלהם. קל? לא אבל הן אמהות אוהבות, מתמידות ומסורות.
אני, מנגד, אם יחידנית לתאומים.קל? לא תמיד אבל אני אמא ב100%.
כשהייתי צעירה,טיפלתי בילדים.אחת המשפחות כללה בן בכיתה ד' עם בעיות קשב וריכוז, ילדה בכיתה ב' ותאומות בנות חודשיים.הטיפול כלל הכל-כביסות,בישול,גידול.היה קל? לא אבל לא דומה בכלום לילדים הפרטיים שלי.
לסיכום,
מעריכה את הבחירה שלך, המושכלת, את ההכרה שלך במגבלות האישיות שלך אבל אין לך לא את הכלים ולא את ההבנה לנסות להעמיד מראה לנשים אחרות שרוצות להרות,באשר הן.
אני מקווה ומניחה שאת "רק רוצה להאיר" נקודות למחשבה אבל זה נקרא מתנשא, חצוף, יהיר וציני.
אמהות איננה דומה לשמרטפות ולטיפול כזה או אחר בילדים, תינוקות.
מאחלת לך חיים טובים, מלאים ושלווים. שלוות הנפש והגוף.
שנה טובה.

 

[מימי מייאו 1]

אני מגיבה בתור אוטיסטית עם אינטיליגנציה תקינה+

תחשבו מה זה לגדל אותי לבד בלי תמיכה
ובגיל 57 זה כבר אולי רק רחם של האישה ולא הביצית שלה

 

[katanchikit]

אני בטוחה שאת לא "רק" אוטיסטית

אלא קודם כל בנאדם. בנאדם מגוון ומורכב. עם כל מיני תכונות, יכולות, כישורים וגם קשיים. ברגע שאוהבים ילד, או בנאדם, אוהבים אותו כמו שהוא. אני לא יכולה לדבר בשם הורייך כי אני לא הם, אבל יכולה להגיד שאני לעולם לא הייתי מוותרת על החוויה של גידול בני, למרות כל האתגרים והקשיים ואולי לפעמים גם בזכותם.

 

[מימי מייאו 1]

אבל הגיל מבחינתי הוא פקטור לאפשרות להתמודד עם הקשיים

והתמודדות של גיל 40 היא שונה לדעתי שונה מהתמודדות של גיל 60 בכוחות, ועוד יותר לבד

 

[katanchikit]

הוא בהחלט פקטור

אבל בסופו של דבר הוא רק גיל. הבן שלי בן 10 אבל הגיל ההתפתחותי שלו הוא 6, כך שהרבה פעמים הוא לא יכול לעשות דברים שבני גילו עושים. באותה מידה אישה אחת בת 60 יכולה להיות נמרצת כמו בת 40 והאחרת עם בעיות בריאותיות קשות. זה בעניין הגיל, אבל השורה התחתונה היא שאנחנו לא יודעות אם אותה אישה מסוגלת לגדל תינוק, ואת זה יודעת רק אותה אישה.

 

[katanchikit]

כן, לכל אישה מגיע להיות אמא

אם היא רוצה בכך, זה עדיין עולם חופשי בו אישה יכולה לבחור. נהדר! את מתארת את זה כמשהו נורא. ברור שיש מקרים מסוימים קיצוניים מאוד בהם אישה לא יכולה להיות לגדל ילד, אבל לשמחתנו לא אנחנו אלה שקובעות את זה.
בתור מישהי שמגדלת בביתה ילד אומנה, אני מכירה את העולם של ההורים שלא יכולים לגדל את ילדיהם היטב, וזה עולם עצוב וקשה.
אבל במידה ואין תנאים קיצוניים שלא מאפשרים זאת, למה שאישה לא תממש את אימהותה?
ישנן נשים בגיל 57 שלא מסוגלות לכך, וישנן נשים בגיל 57 שכן. זה כל כך תלוי. מי אנחנו שנבקר ונשפוט אחרות? כל אחת יודעת מה כוחה. מה מערכת התמיכה שיש לה. למה היא מסוגלת.
תוחלת החיים עלתה, איכות החיים עלתה, הרבה אנשים מתפקדים היום בגיל 57 כמו שפעם תפקדו בגיל 47, ואת לא יכולה לקבוע שלילד שיוולד יהיה לא טוב. יכול להיות שהוא יקבל את האמא הכי טובה, אנרגטית ונמרצת בעולם. לחלופין ישנן נשים בגיל 30 שיש להן בעיות בריאותיות קשות, זה לא רק הגיל שקובע.
חוץ מזה.. שליאורי ביקשה להתייעץ עם נשים שהיו במצבה, ולא הביעה התלבטות לגבי הנושא. אז למה להיכנס לה? דווקא בפורום של אמהות יחידניות, כל כך חשוב בעיניי לעזור אחת לשנייה, להחליף פיסות מידע, לייעץ ולתמוך... לא למהר לבקר ולשפוט. את זה החברה הכללית עושה מספיק טוב.......
וכן, לגדל ילד זה קשה! מאוד! ואני מגדלת ילד עם צרכים מיוחדים, וברגעים מסוימים זה לא פיקניק בכלל. יש הרבה אתגרים. אבל לצד זה, מדובר באושר גדול. בסיפוק אדיר. באהבה שאין לה גבול ואין לה תנאים ואין דבר שיכול להידמות לה ביקום הזה. בחיים לא הייתי מוותרת על זה.
כל אחד הוא שונה, כל אחד מסוגל לדברים שונים, לא הייתי ממליצה לכל אחת להיות אמא יחידנית, אבל למי שכבר בחרה בזה - אני כאן כדי לתמוך. כך אני רואה את הדברים.

 

[אמא של צוצה ופפקי]

את נהדרת בכל מדד אפשרי

ומימי מייאו.....אוטיזם זה לא "חורבן".ילד אוטיסט הוא ילד,נער,גבר....מי כמוך יודעת.
אמא שנולד לה ילד מיוחד מסוגלת לגדל אותו בלי משפחה תומכת, באהבה, במסירות, עם עזרה כזו או אחרת מגופים כאלו או אחרים.
הרבה יותר מאתגר מילד "רגיל" אבל אפשרי ולפעמים מרגש כפליים.

 

[מימי מייאו 1]

זה קשה לבד, ואני רוצה להראות את "הילדים הלא מושלמים"

ומעבר לגיל 45 הורות יחידנית היא לדעתי לא הוגנת לילד