אממ.

LimiMimi

New member
תעשי לי טובה,

זה הפך להיות מקובל בינינו, בין הדור הזה. ומה עם ההורים? את חושבת שזה מקובל אצלם? אז תדעי לך, שיש הורים שמאוד מאוד קשה להם לעכל את זה. קשה קשה, אבל הם יצטרכו לקבל את זה. הא?
 

Sh‡Ra

New member
אני באמת לא מבינה../images/Emo15.gif

זה עולם כל כך מגעיל, בדרך כלל לפחות. אני לא רואה בנטייה מינית שום דבר שונה/מוזר/חריג. הילד שלי יוכל לאהוב בנות, בנים, או דנה אינטרנשיונל וזה כל כך לא ישנה לי, כנ"ל לגבי חברים. בעצם - כנ"ל לגבי כל אדם בעולם. אני לא בטוחה לגבי הנטיות שלי, ובשלב הזה בחיים זה גם לא כל כך מפריע לי. אני בטוחה שאני עוד אתנסה, ועד אז הכל פתוח. זה הכל
 

LimiMimi

New member
את יודעת,

גם אני לפעמים לא מבינה הומופובים. אבל פעם אחת כשבא בן דוד של אבא אלינו, אחרי מלא זמן שלא היה, וסיפר לנו על זה שהבן שלו סיפר לו שהוא הומו, וזה היה ממש קשה בגלל שהבן שלו די מפורסם וזה עוד יותר מקשה. אז אמרתי לה שאני לא מבינה למה זה כלכך קשה ולמה מנפחים את זה. ושזה בסך הכל אותו דבר וכל הבולשיט. ואז הסבירה לי שזה די קשור לדור.. ושפעם זה לא היה נהוג. ולקבל כזה דבר בתור הורים, שחיו בדור שזה כמעט לא היה קיים, זה קשה. וזה הלם. ובכלליות, ברור שבסופו של דבר היא תקבל אותך - אבל תביני גם את הצד של ההורים.. אני יודעת, שאישית, אם הייתי מגלה שהבת שלי לסבית או משהו, אז בסופו של דבר הייתי מקבלת. אבל הייתי בשוק כמה ימים ארוכים ומלאי מחשבות על זה. can't control it. זה בכל זאת לא נורמלי (לא בכוונה של "איו, את לא נורמלית", זה פשוט שהנורמה היא שבן יאהב בת ובת תאהב בן ובלה בלה בלה.) קאפיש?
 

shashao

New member
../images/Emo45.gif../images/Emo103.gif

זה באמת נורא תלוי בדור. היום זה..יותר מקובל. כמה שהומואים ולסביות זה שונה-זה הרבה יותר מקובל מאשר לפני..30-40 שנה. זה כמו שמישהו יגלה נטייה לחיות או משהו,זה יראה נורא מוזר. אבל זו בחירה שלו,אחרי הכל. לי אישית אין בעיה עם זה.
 
הממ

לאדעת לי זה לא משנה וזה גם לא צריך לשנות לי זה כמו שאני אגיד שמפריע לי מערכות יחסים של סטרייטים זה פאקינג אותו הדבר הם לא שונים "הם" הו וואל.:| אם הבת שלי הייתה אומרת לי את זה אני לא הייתי מתעצבנת מזה או משהו, העיקר שהיא שמחה ושהיא נהנת. מצידי שהיא תאהב בחתול :))) וגם אני לא חושבת שזה ישנה מה שאני אומר לה כי ככה היא ואם באמת מישהו מרגיש ככה אני לא חושבת שיש אדם בעולם שישנה את דעתו או הרגשתו אם חברות שלי היו אומרות לי שהן בי או לסביות אז גם זה היה בסדר זה לא משנה לי מי הן אוהבות, הן עדיין אותו אדם וזה לא כזה ביג דיל לטעמי. עצמי? הו..אני לא יודעת לא קרה לי עדיין משהו כזה אם אני באיזשהו שלב בחיי אחשוב שאני בי או לסבית אני כנראה אשלים עם זה או משהו. אני יודעת שאני אותו אדם ואני לא הולכת להשתנות- זו ההרגשה שלי ואם ככה אני מרגישה אז so be it! כן,זהו. סיימתי :)
 

super nothing15

New member
צריך להבין...

אנשים מבוגרים חיו בתקופה שלא היו מקבלים הומאים ולסביות,הם למדו שזה שונה,לא מקובל ואפילו לא נורמלי,בגלל זה רוב ההורים מגיבים ככה,חלק ממש מתאמצים להבין את הבן\בת ולקבל אותם אבל הם פשוט לא יכולים כי זה החינוך שהם קיבלו. אני אישית הייתי מקבלת חברות שלי או את הבת שלי או את אחותי או לא משנה מי.. כי אני יודעת שזה נורמלי ומקובל ולא דבר שהוא לגמרי מטורף ,אם היו מלמדים אותי מגיל צעיר שזה דבר רע-אני מאמינה שהייתי חושבת שזה דבר רע. עדיין כמובן יש ילדים בגילי שחושבים שזה לא נורמלי אבל..נו בטח אותם לימדו שזה "פויה". למשל שאלתי את אמא שלי בכלליות מה היא הייתה חושבת אם אני\אחי\אחותי היינו יוצאים מהארון..היא אמרה שהיא תקבל אותנו כמו שאנחנו כי אנחנו הילדים שלה ואלא החיים שלנו אבל היא לא תתגאה בזה..ואני יכולה להבין אותה..
 

The Charmd One

New member
טוף, לדעתי../images/Emo79.gif

אם אחד מילדיי היה בא ואומר לי את זה...אני חושבת שפר, הייתי קצת בשוק. כי באמת שאני לא נגד זה, לפהך- זה יפה בעיניי- אבל זה עדיין קצת מוזר בהתלה. ברור שהייתי מקבלת את זה...הייתי אפילו רוצה להכיר את הבן זוג והכל. זה באמת דבר לגיטימי בעיניי... יש לי חברה שהיא ביי, וזה ממש לא מפריע לי...כאילו זה טיפה מוזר שהיא מספרת לי על חברה שלה נגיד והכל אבל זה ממש לא מפריע לי, ואני עדיין אוהבת אותה בתור חברה שלי ומקבלת אותה ככה. אני גם ממש גאה בה שהיא פתוחה בקשר לזה והכל... בקשר לעצמי- אני חושבת שזאת הקבלה הכי קשה, כאילו להודות לזה לעצמך...אבל ברגע שעושים את זה, ההתמודדות עם הסביבה הרבה יותר קלה. ובכלל, הנושא הזה כל כך הפך להיות לגטימי בזמן האחרון שאני חושבת שכשאנחנו ניהיה הורים נגיד זה כבר יהיה הרבה פחות...זר לסביבה. סך הכל, שבן אדם ייעשה מה שהוא רוצה עם מי שהוא רוצה, העיקר שטוב לו ככה. זה יפה דווקא שאנחנו פורצים את כל הגבולות של הטבע כיביכול, רק כדי להיות מאושרים. זה מראה על הרצון החזק והתמידי של האדם.
 

נעמה ע.

New member
מעניין שלא היתה פה כמעט אף בת..

שכתבה שהיה לה קשה עם זה, או בלתי אפשרי לקבל את הידיעה שאנשים קרובים לה הם הומואים. פלורליזם בכמויות גדולות, או אולי הפחד להביע דעה שונה? תמהני.. [אם זה המקרה השני, אני חושבת שזה עצוב מאוד]. (פשוט.. ככל הידוע לי, גם בחברה ה"פתוחה" וה"שוויונית" שלנו, עדיין לא 100% מהאנשים, וגם לא אחוז שמתקרב לכך, מקבלים כ"כ בקלות נטיות מיניות שונות מהרגיל. וזה מוזר שפתאום בפורום כזה, עם פילוח אוכלוסיה די רחב, כולן דווקא סבבה עם זה). -- לא מכחישה שכל הנושא הזה מאוד מאוד לא פשוט לי. אולי בגלל שחוכנתי על תא משפחתי מאוד מסויים, אולי בגלל שאני דתיה. ולא שאני מכחישה את העובדה שבהחלט קיימים אצל אנשים נטיות כאלה, אבל השאלה מה עושים עם הנטיות האלה ועד איפה מרחיקים לכת היא אחרת. אישית, אני חושבת שכל העיסוק בנושא הזה בחברה שלנו גורם לחבר'ה מאוד צעירים "להתנסות" בכל מיני דברים עוד לפני שיש להם יציבות שכלית ורגשית כדי להתמודד עם ההשלכות של הנסיונות האלה. וברור לי שכל הנושא הזה של יחס כלפי מין הוא מבלבל מאוד בגיל ההתבגרות, ואני חושבת שהרבה נערים ונערות צעירים מידי גורמים לעצמם תסבוכות מיותרות בגיל הזה, שהוא גם ככה מסובך, עם כל ההתנסויות האלה. ובוודאי שקשה לי מאוד להבין ולהזדהות עם כל עניין ה"גאווה". מילא להתייחס לנטיה מינית כלשהי כדבר נורמלי ולא לעשות מזה עניין מיותר. אבל לעשות מזה מצעדים? קהילה מיוחדת? ארועים מיוחדים? למה, בשביל מה? חשבתי שכל העניין הוא להיות אדם ולהימדד ללא כשר לנטייה המינית. כל העיסוק סביב ה"קהילה ההומו-לסבית" משיג בדיוק את ההיפך. ואם ילד שלי יספר לי על נטיות כאלה או אחרות.. קודם כל, ילד הוא ילד. ואני מאמינה שעם ילד הולכים, עד הסוף. גם אם הוא לא בדיוק הולך בתלם שחרשנו למענו, וגם אם זה כואב מאוד. לנתק קשרים ולשרוף גשרים נראה לי הרבה יותר גרוע. בכל אופן, צריך לנהוג מאוד בעדינות.. אם מדובר בילד בגיל ההתבגרות, שעדיין עסוק בחיפוש ההגדרה העצמית, ומספר על תחושות כאלה או אחרות לבני מינו-- אפשר לבדוק יחד איתו מה אפשר לעשות עם זה. [כן, אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שהנורמלי והחיובי הוא להימשך לבני המין השני]. יש היום הרבה דרכים להתמודד עם נטיה מינית הפוכה. ואם מדובר בילד שהוא כבר אדם בוגר, והוא בא ומספר על מסקנות שהגיע אליהן אחרי חיפוש ובדיקה, וזהו אורח חיים שהוא כבר חי אותו בפועל-- אין לי הרבה מה לעשות. אני יכולה להביע את הכאב ואת הצער שזה גורם לי. ולתת לו חיבוק, ולהגיד לו שהוא יישאר ילד שלי בכל מקרה. לגבי מה הלאה, זו כבר שאלה אחרת.. וזה תיאורטי מידי כדי לנסות לחשוב איך צריך לנהוג במצב הזה. זהו, פחות או יותר.
 

לוּבּה

New member
"אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שהנורמלי

והחיובי הוא להימשך לבני המין השני" אז להיות הומו/לסבית זה שלילי?
 

נעמה ע.

New member
רגע, רגע.

חשוב לי להבהיר כמה דברים, על מנת שאף אחת לא תיפגע או משהו, כי זאת ממש ממש לא הכוונה שלי. האם אני פלורליסטית? (חכי, זה קשור, אני מבטיחה
) מצד אחד אפשר לומר שכן, כי אני פתוחה לקבל אנשים עם דעות אחרות ואורח חיים שונה משלי. מצד שני, הפלורליזם בעצם טוען שאין אמת מוחלטת. שכל דעה היא אמיתית במובן הסובייקטיבי שלה, וזה בכלל לא משנה בהסתכלות אובייקטיבית, מהי האמת, כי כאמור- אין דבר כזה. ואני לא חושבת ככה. בעיניי יש אמת מוחלטת, והיא דרך החיים בה בחרתי לחיות. זה שיש אנשים שחיים אחרת ומאמינים אחרת, אין בעיה. שיחיו איך שהם רוצים, ואני מוכנה לכבד את זה כל עוד הזכויות שלי לחיות בדרכי לא נפגעות כתוצאה מזה. אני גם אשמח מאוד אם כל האנשים יצטרפו לדרכי, ואני מוכנה לשכנע אנשים לעשות את זה בצורה דמוקרטית ומתאימה, כי אני חושבת שהדרך בה אני חיה היא הדרך האידיאלית בה כולם צריכים לחיות. זה לא אומר שאני אכפה אותה על אחרים שלא חושבים ככה. דרך החיים שלי מתווה נקודת הסתכלות מסויימת על החיים, ועל כל מיני שאלות שהחיים מעלים. ולדרך החיים שלי יש דבר מאוד ברור לומר על מימוש נטיות לבני המין שלך, והיא שזה דבר שלילי. זה לא אומר שאני אסתכל על זה ברמה האישית עכשיו, ואגיד- "אוקיי, כל ההומואים והלסביות הם אנשים רעים ושליליים". אני אכבד אותם ואת הדרך בה בחרו לחיות, אבל זה לא אומר שאני לא חושבת שהתופעה (ולא האנשים!) היא שלילית. צריך להפריד בין אדם לבין תופעה. זה שהתופעה שלילית בעיני, ודרך החיים שלילית בעיני, לא הופך את האדם לשלילי. להבדיל, אם את שמאלנית בדעותייך ואת חושבת שהדרך של הימין היא מוטעית ושלילית-- זה לא אומר שהשמאלנים הם אנשים רעים בעינייך. את פשוט חושבת שהם טועים. <אני מקווה שהובנתי כמו שצריך. ושוב, אני לא מתכוונת חלילה לפגוע באף אחד>.
 

MaddyD

New member
זה לא עושה את זה בסדר,

את תופסת אמונה וחיים של בנאדם כשליליים בלי שפגעו בך או בקרוביך, זה לא כמו דעה שמאלנית או לחלופין ימנית, זאת משיכה מינית ודרך חיים.
 

נעמה ע.

New member
אני חושבת שכולנו עושים את זה.

ובעיני זה לגיטימי לחלוטין. למה אני צריכה לקבל את כל דרכי החיים שאנשים בוחרים לקיים? אני יכולה לתפוס אמונה ודרך חיים של אדם כשליליים, כל עוד אני מפרידה את זה מהאדם עצמו [עד גבול מסויים. אם האדם הזה מזיק לאחרים, אני כבר לא מפרידה ביניהם]. נראה שדווקא את היא זו שלא מסוגלת לעשות את זה. וכמו שכתבתי בכותרת, כולנו עושים את זה. רק שאני עושה את זה כלפיי משהו שנחשב IN ומקובל היום. זה הכל.
 

MaddyD

New member
לא את לא יכולה לעשות את זה,

את שופטת פה בנ אדם. ואת הדרך חיים שלו. וזה לא לגיטימי בכלל.
 

נעמה ע.

New member
למה, רק כי את אמרת?

בשביל זה נולדתי עם ראש בין הכתפיים, ועם מצפון. בהחלט מותר לי לשפוט ולבקר את דרך חייהם של אחרים. די ליפות הנפש.
 
למעלה