אני, אשתי והאישה השניה

abigman

New member
אני, אשתי והאישה השניה

שלום לכולם. אני בטוח שזוכרים אותי מפרשת הבגידה שלי באשתי עם מישהי שהכרתי בעבודה והתאהבתי בה. אנחנו כבר כחודשיים וחצי לאחר חזרתי הביתה וסיום הקשר שלי עם האישה השניה. התחלתי להיות יותר בעל, יותר אבא, יותר איש משפחה וכו`. התחלתי יותר לרצות את אשתי מהבחינות האלה - היא רצתה שאני אהיה יותר בעל, יותר אבא והיא מקבלת את מה שהיא רוצה, אני חושב. בחודשיים וחצי האלה אני כבר לא מטריד אותה יותר לגבי סקס, אבל אני מאוד מתוסכל מהעסק, כי אנחנו אולי עושים סקס פעם בשבוע, אולי, וזה רק כשאני יוזם. האמת היא שלא זכור לי שהיא אי פעם יזמה....... לא משנה..... אני משתדל להראות יותר בוגר, יותר רציני, לדבר איתה יותר על הדברים שמפריעים וכו`. הבעיה שלי היא שאני עדיין חושב על האישה השניה ואני חושב עליה הרבה. מחקתי את השירים שאהבתי לשמוע איתה מכרטיס הזיכרון שלי, מחקתי את השיר ``שלנו`` מהכרטיס, גרסתי מכתבים שלה אלי, אבל היא לא יוצאת לי מהראש. בחודשים האלה לא נפגשתי איתה או דיברתי איתה בטלפון, חוץ מהפעם היחידה שנפגשנו אחרי שבועיים, כדי שאמסור לה משהו שהיא היתה צריכה, אבל חוץ מזה, כלום: לא SMS, לא טלפונים ולא פגישות, כלום. אני עדין חושב עליה הרבה וזה פוגע בי בצורה שאני לא יכול להמשיך הלאה...... אמנם שיפרתי את התנהגותי עם המשפחה שלי, אבל אני נמצא במצב לא נעים כל כך..... לא יודע מה לעשות ואני יודע שאני הבאתי את זה על עצמי וכו` אבל עדין זה קשה לי.
 

magenta73

New member
אני הולכת לכתוב כאן משהו

שאנשים אולי חשבו שלא אופייני לי לכתוב, אבל אם יחשבו לעומק, הם יבינו שזה דווקא מאוד אופייני, לי. אני שמחה שהחזרת את האנרגיות שלך למשפחה הגרעינית שלך. באמת. אני שמחה שאתה יוצא מגדרך להיות הגבר שאישתך רוצה שתהייה. אבל מה איתך? מה אם הרצונות שלך? האם אישתך יוצאת מגדרה להיות האישה שאתה רוצה שהיא תהייה?... הפתרון לבעיות זוגיות/נישואים היא לא בגידה. היא או לקחת את האנרגיות פנימה, ואז לעבוד על זה, וזה ממש לא אומר שרק צד אחד צריך או יכול לעבוד על זה, כי צריך שניים לטנגו, או לפרק את החבילה. עם כל הכאב שבדבר, ולמצוא את האושר הפנימי שלך. זה שאתה הופך לגבר שהיא רצתה שתהייה מתוך רגשי אשמה, מראה לי לפחות, שאתה אדם טוב בבסיסו, שהבין שעשה דבר רע. אבל זה לא הפתרון האמיתי. כי בסופו של דבר, מה שיקרה, זה שתתאפק תתאפק עד שלא תוכל יותר. כי שוב - צריך שניים לטנגו. לא אחד, ולא אחד שרוקד בגלל אשמה. ועכשיו כולם זמזמו איתי - גילטי פיט הב גוט נו רידם. מבחינתי - יש לך שתי בחירות. האחד - לדבר עם אישתך בגובה בעיניים ולהגיד לה - יש דברים שקשה לי איתם בזוגיות הזו. הייתי רוצה יותר סקס, יותר רצון שלך לסקס, יותר שיתוף, יותר זוגיות, לא רק בוא נשחק משפחה למופת. אני רוצה ששנינו נעבוד על הזוגיות שלנו, לא רק כהורים. וכן, גם בקטע האינטימי. לדעתי, אין שום דבר רע בלבקש לעבוד על זה. זה חיובי ומתבקש. השני - להבין שאישתך היא כנראה לא האישה של חייך, שלא טוב לה איתה, ואולי לעולם לא יהיה. ועם כל הצער שבעיניין, לפרק את החבילה ולמצוא לך חיים מאושרים, עם אישה שאתה מאוהב בה. אבל אני לא בעד לאכול את העוגה ולנסות להשאיר אותה שלמה. משמע רומן. צלע שלישית.
 

abigman

New member
שלום לך,

אהבתי לקרוא את התגובה שלך. אני לא הופך למה שהיא רצתה מתוך רגשות אשמה, כי אין כל כך רגשות אשמה... אני הופך את עצמי למה שהיא רצתה, כי החלטתי להשאר עם המשפחה שלי ולגדל את הילדים שלי. יכול להיות שאני מפחד להתגרש, אבל אני יודע שאם זה יקרה, האישה השניה לא תרצה אותי בכל מקרה, כך שאם אני מתגרש, אני כנראה אאלץ למצוא לי מישהי אחרת להיות איתה ולהקים איתה משפחה שניה. בכל מקרה, ברגע שהחלטתי להחזיק את המשפחה שלי, אני אעשה הכל בשביל זה. אם עכשיו אני מוצא שאשתי היא לא האישה בשבילי, כנראה גיליתי את זה מאוחר מידי, לא? יש לי כבר ילד ועוד אחת בדרך, אז העזיבה תהפוך קשה יותר. אשתי יודעת שאני אדם טוב בשורשים ובגלל זה היא החליטה להחזיר אותי הביתה ולתת לי את ההזדמנות הכי גדולה שאדם יכול לבקש, נכון? תראי, אם האישה השניה בכלל לא היתה מגיעה למקום העבודה שלי, הינו משיכים לחיות איך שחיינו לפני, נכון? ויכול להיות שבכלל לא היתי מגיע לרשום פה משהו. היה לי די טוב עם אשתי, כמובן שלא מאה אחוז, אבל היה טוב, באמת, עד שהחלטתי, או יותר נכון הלב שלי החליט שאני מתאהב במישהי אחרת וזה לא קרה לי אף פעם ואני מאמין שזה גם לא יקרה לי יותר. קראתי פעם על איזה אחד שמאוד רצה להתגרש מאשתו או להעיף אותה מהבית (משהו כזה), כי נמאס לו ממנה ואז חבר שלו אמר לו: תתחיל להתייחס אליה כמו אל מלכה ואחרי כמה חודשים נשוב ונדבר. הוא עשה כך ואחרי כמה חודשים הם ניפגשו והחבר שאל אותו אם הוא רוצה להעיף אותה, אז הוא אמר לו: את המלכה שלי אני לא מעיף לשום מקום. משהו בסגנון הזה, אני פשוט לא זוכר בדיוק איך זה הולך. מה שאני רוצה להגיד שאם אני אמשיך להתנהג כמו שאני עכשיו, יכול מאוד להיות שאני אחזור לאהוב אותה אפילו יותר מפעם. מבחינת הסקס, לדבר איתה על זה יהיה קצת קשה, כי אני לא אוהב לדבר על דברים כאלה, אני בכלל לא אוהב לדבר, כך שיהיה עוד יותר קשה..... אני אגיד לך עוד דבר - סקס כמו שהיה לי בחודשים האלה עם האישה השניה לא היה לי אף פעם עם אף אחת אחרת (ולא היו לי הרבה בכלל, אפשר לספור על יד אחת את כל הנשים ששכבתי איתן) וגם לא יהיה לי.. מה שהיא עשתה לי גם נפשית וגם פיזית לא היה ולא יהיה, אבל אני לא יכול להרוס משפחה בגלל זה, למרות שכמעט עשיתי את זה, אני צריך יותר לדבר על דברים שמפריעים לי ולהפתח אליה יותר, משהו שלא עשיתי עד לאחרונה ולשפר את הזוגיות שלנו גם בשביל אשתי וגם בשביל הילדים וגם בשבילי וזו היתה ההחלטה שלי מהרגע שביקשתי לחזור הביתה. אני לא מתכוון לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, כי החלטתי שאני לא אהיה עם האישה השניה בקשר ואני עומד בזה, אבל אני מרבה לחשוב עליה בחודשים האלה, זה הכל. אני מקווה שהזמן יעשה את שלו ואני אשתחרר מזה. אני מקווה גם שהזמן יעזור לי לקבל את אשתי כמו שהיא ולשלוט על הרצון הבלתי פוסק שלי לסקס ולהבין גם אותה.... אני לא יודע אם אני אוכל אי פעם לדבר איתה על זה, אבל אני מקווה שכן...... האמת שזה לא רק הסקס, אבל אני מקווה שעם הזמן, הדברים יסתדרו כמו שאני רוצה שיסתדרו. זהו......
 

magenta73

New member
אתה מקסים, באמת.

יש לך לב טוב. קולטים את זה. זה מקסים. תראה, אני לא במצב לשפוט אותך או את מה שקורה במשפחה שלך. אני עצמי רווקה. אני חיה במקום שלא חושב שהוא מסוגל לקבל בגידה, אבל אני לא שם באמת בשביל להבין את זה עד הסוף. את השיגרה ואת השחיקה. ומה שזה יכול לעשות. ואולי בגלל זה אני עדיין רווקה, כי קשה לי עם הסיטואציה הזו. יש לי כמה דברים להגיד לך, בתור בת להורים גרושים. ילדים יודעים שמשהו לא בסדר בין ההורים שלהם. ולא בסדר זה גם פשוט כשאין אהבה. ההורים שלי לא אמרו לי שהם הולכים להתגרש, אני שאלתי אותם: אתם הולכים להתגרש, נכון?... אמנם הייתי בת 14, אבל ידעתי את זה כבר מגיל 10. ואולי גם לפני. בגיל 10 פשוט קרה משהו אינטנסיבי שאני בחיים לא אשכח. בקיצור - אתה לא יכול לבלשט את הילדים שלך. הם יותר חכמים ממך. יותר אינטואטיבים ממך. יותר טהורים. הם רואים מתחת למסכות. אל תחשוב לעולם להישאר "בשביל הילדים". ילדים מעדיפים הורים מאושרים בנפרד מאשר הורים אומללים ביחד. תאמין לי. אני בעד שתתיחס לאישתך בכבוד. מאוד בעד. אבל יחד עם זאת אני מבקשת ממך גם להתייחס לעצמך בכבוד, ולא לוותר על דברים שאתה צריך ורוצה. ובשביל זה אתה צריך ללמוד להתחיל לדבר. זוגיות היא דבר ראשון, לפחות בעיני, חברות. וחברות זה בדיוק זה - להרגיש חופשי לדבר. להגיד. לספר. אל תחזיק דברים בבטן, זה לא בריא. זה גורם למחלות ולמוות מוקדם. (באמת, אני לא מגזימה ולא צינית ולא כלום). אתה צריך לנסות לראות מה אהבת בקשר שלך עם האישה השנייה ולנסות להכיל אותו בקשר שלך עם האישה הראשונה - שלך. רק ככה דברים יעבדו באמת. אל תטעה לחשוב שאתה לא יכול להשיג את זה עם אישתך. אתה יכול. פשוט לא מצאת את המקום לגרום לזה לצאת החוצה. מבחינת שניכם. ברגע שתמצא את המקום לשתף את אישתך בחייך ולגרום לה לשתף את החיים שלה איתך, ופשוט להיות חבר שלה, באמת חבר נפש, אתה גם תגלה שחיי מהמין ישתפרו פלאים. אתה נמצא כרגע בזוגיות ממוסדת. אין שם ממש אהבה, אין שם ממש חברות, אין שם ממש שום דבר חוץ מחיצוניות. וילדים. אבל לך יש את הרצון לגרום לזה לעבוד, וזה מה שחשוב. תהפוך אותה לחברה שלך, לא רק לאישה שלך. זה יעשה את ההבדל. המון הצלחה. אני.
 

abigman

New member
זה מה שאני מנסה לעשות

להפוך אותה לחברה שלי ולא רק לאישה שלי. בינתיים ירדתי מהעסק של לנסות ולשכנע אותה לעשות איתי סקס כל יום ואני נמנע מהערות על זה, אני פשוט לא מדב איתה על זה בכלל. נותן לה להחליט מתי היא רוצה, אם בכלל היא רוצה. עד אז אני אשתדל להפסיק לחשוב על האישה השנייה ואהיה יותר קשוב לאישה שלי ולרצונותיה. אני יודע שעדיף לילדים הורים גרושים מאושרים ולא נשואים ואומללים, אבל אני בכלל לא רוצה להתגרש, אני רוצה לחיות חיי משפחה עם אשתי והילדים ולאהוב את אשתי. אני מקווה שהזמן יעשה את שלו... תודה רבה לך....
 

tapoozz

New member
עד שתגיע להחלטה....

תאונן ותחשוב על האישה שאתה חושק בה!
 

loyo

New member
הזמן עושה את שלו..

והוא מזור לכל אשר כואב.. בהצלחה
 
למעלה