* אני בחורה שמנה * וזה סיפורי......
החלטתי לשתף את כולכם בסיפור אמיתי הנלקח מחיי. תמיד ההיתי בחורה מלאה ששקלה 60-70 קילו. עד סיום שירותי הצבאי. במשך השנים השמנתי החמירה,ועליתי מבלי להרגיש במשקלי,ה-70 קילו, הפכו ל-126 קילו,שהיום אני בת 29. וזה סיפורי,התעוררתי למשקלי הגבוה,רק בגלל האנשים. תמיד,תמיד,היה את אותו בחור או בחורה,שזרקו מילה,או משפט,או פשוט נעצו מבט,כואב ומכאיב,שפגע בי מאוד,היו אומרים לי שמנה,פרה,ענקית, תראי איך את נראית,את שמנה יותר מדיי,תעשי משהו,חבל,היו אומרים לי, את בחורה נאה בפנים,מטופחת,ויפה,אבל יותר מדיי שמנה,ועוד,ועוד, אין לזה סוף. אבל אותם האנשים לא היו מודעים על אותה מילה או משפט שהיו אומרים לעברי, כמה הוא היה משפיע על חיי,ועל רגשותיי,ההיתי במצבים שההיתי בוכה, מסתגרת לבד,לא יוצאת מהבית,מדוכאת,ועד שזה היה עובר לי,היתה צריכה לעבור יממה שלמה,או כמה ימים,לקחתי קשה לליבי,כל מילה פוגעת,כל מבט נלעג,מאותם אנשים שלא מתחשבים,על אותו אדם שמן,הרגשתי כל מילה, כמו חרב שננעצת בתוך ליבי באותו הרגע. למה? אין לזה הסבר,אנשים תמיד ימשיכו לפגוע בנו האנשים השמנים, כאילו שיש בנו איזה מום,כאילו שאנו מפלצות,כאילו שאין לנו רגשות,כאילו שאנו בנויים מאבן,כאילו שאין לנו שייכות לחיים,כמו לאותם אנשים רזים,שפוגעים,ולא מתחשבים בנו האנשים השמנים. אך הם לא לוקחים בחשבון,שאותו אדם שמן,הוא בדיוק כמוהם, גם לו יש חלומות,גם לו יש חיים,גם לו יש תקוות,גם לו יש זכרונות, גם הוא אוהב,גם הוא רוצה שיאהבו אותו,גם הוא רוצה יחס,כמו כולם, יחס שווה.גם הוא בשר ודם כמו כולם,וגם לו יש נשמה. בעקבות הפגיעות,ההטפות בחיי,החלטתי לעשות את הניתוח המפורסם בקרב האנשים השמנים,קיצור-קיבה. אכן,עשיתי את הניתוח,אני היום אחריי 24 קילו,אחריי 3 חודשים,מהניתוח, ואני היום חולה,עם תופעות לוואי,עם כאבים,התכווצויות,הקאות, חוסר תפקוד בחיי היום יום,וההחלמה כל כך קשה,לפחות שההיתי שמנה, ההיתי בריאה,יכולתי לתפקד,ההיתי אכשהוא מאושרת - מבחינת האכילה,והיום אני מדוכאת,עצובה, כל פעם שאני אוכלת משהו,אני חושבת כמה פעמים,עם אני אוכל את הדבר. כי הפחד הוא להקיא,שוב,ושוב,ושוב,ואין לזה סוף לבנתיים. תאמינו לי,שאני מצטערת שעשיתי את הניתוח,מצטערת על הכל,למרות שהורדתי במשקל,אבל אני לא מאושרת,כי אני לא בריאה,נהפכתי לבחורה חולה, חסרת שמחת חיים,מודאגת,מדוכאת,ולבד,ולמה? כן למה? הכל בגלל הסביבה,בגלל אנשים רעי לב,שזרקו מילה או משפט, כואב ופוגע,אך וכמה הוא פגע, תבינו,אני למרות שההיתי שמנה,אכשהוא השלמתי עם עצמי,אך לא הערכתי את עצמי מספיק,נתתי לרגשות שלי לשלוט על הגיוני,נתתי לרגש להוביל, והלכתי על הדבר הכי קצר,וכואב,הניתוח,וזה כמובן,אחריי כמה,וכמה כשלונות, של דיאטות ארוכות טווח. אותם האנשים שפוגעים בי,ובאנשים השמנים,לא יגיעו טיפה אלינו השמנים, בטוב לב,באיכפתיות,בשימחת חיים,ובנשמה המתוקה של כולנו,הם לא יגיעו לזה לעולםםםםםםםם. היום,אני גוררת את השיגרה,איך שהיא,שורדת כל יום שעובר,מנסה להחלים, לאט,לאט. אך מהניתוח אני התעוררתי,היום אני מקבלת ומעריכה את עצמי,כמו שאני. אוהבת כל חלק מגופי,אך כמה חבל,באמת חבל,שהניתוח והסבל הנכרך איתו, זה מה שגרם להתעוררות הזאת,למה? כן למה? הכל בגלל אנשים רעים. שאותם האנשים לא חושבים כמה מילה קטנה,משפיע ריגשית עלינו השמנים, למה? אבל למה? אין לי מילים,ותשובה,ללמה? זה תמיד יהייה,ותמיד ימשך, תמיד יהייה איזה מישהו רע,שיהרוס לך את המצב רוח,מספיקה רק מילה קטנה, או מבט נלעג. אתם האנשים הרזים,הרעים שפוגעים בנו השמנים,יש לכם המון מה ללמוד מאיתנו, השמנים,והדבר הכי החשוב,זה נימוסים,התנהגות,ודרך ארץ,שאת אלו לא יהייה, לכם הרעים לעולםםםםםםםםםםםםםםםם. שלכם באהבה ש י ר ז
החלטתי לשתף את כולכם בסיפור אמיתי הנלקח מחיי. תמיד ההיתי בחורה מלאה ששקלה 60-70 קילו. עד סיום שירותי הצבאי. במשך השנים השמנתי החמירה,ועליתי מבלי להרגיש במשקלי,ה-70 קילו, הפכו ל-126 קילו,שהיום אני בת 29. וזה סיפורי,התעוררתי למשקלי הגבוה,רק בגלל האנשים. תמיד,תמיד,היה את אותו בחור או בחורה,שזרקו מילה,או משפט,או פשוט נעצו מבט,כואב ומכאיב,שפגע בי מאוד,היו אומרים לי שמנה,פרה,ענקית, תראי איך את נראית,את שמנה יותר מדיי,תעשי משהו,חבל,היו אומרים לי, את בחורה נאה בפנים,מטופחת,ויפה,אבל יותר מדיי שמנה,ועוד,ועוד, אין לזה סוף. אבל אותם האנשים לא היו מודעים על אותה מילה או משפט שהיו אומרים לעברי, כמה הוא היה משפיע על חיי,ועל רגשותיי,ההיתי במצבים שההיתי בוכה, מסתגרת לבד,לא יוצאת מהבית,מדוכאת,ועד שזה היה עובר לי,היתה צריכה לעבור יממה שלמה,או כמה ימים,לקחתי קשה לליבי,כל מילה פוגעת,כל מבט נלעג,מאותם אנשים שלא מתחשבים,על אותו אדם שמן,הרגשתי כל מילה, כמו חרב שננעצת בתוך ליבי באותו הרגע. למה? אין לזה הסבר,אנשים תמיד ימשיכו לפגוע בנו האנשים השמנים, כאילו שיש בנו איזה מום,כאילו שאנו מפלצות,כאילו שאין לנו רגשות,כאילו שאנו בנויים מאבן,כאילו שאין לנו שייכות לחיים,כמו לאותם אנשים רזים,שפוגעים,ולא מתחשבים בנו האנשים השמנים. אך הם לא לוקחים בחשבון,שאותו אדם שמן,הוא בדיוק כמוהם, גם לו יש חלומות,גם לו יש חיים,גם לו יש תקוות,גם לו יש זכרונות, גם הוא אוהב,גם הוא רוצה שיאהבו אותו,גם הוא רוצה יחס,כמו כולם, יחס שווה.גם הוא בשר ודם כמו כולם,וגם לו יש נשמה. בעקבות הפגיעות,ההטפות בחיי,החלטתי לעשות את הניתוח המפורסם בקרב האנשים השמנים,קיצור-קיבה. אכן,עשיתי את הניתוח,אני היום אחריי 24 קילו,אחריי 3 חודשים,מהניתוח, ואני היום חולה,עם תופעות לוואי,עם כאבים,התכווצויות,הקאות, חוסר תפקוד בחיי היום יום,וההחלמה כל כך קשה,לפחות שההיתי שמנה, ההיתי בריאה,יכולתי לתפקד,ההיתי אכשהוא מאושרת - מבחינת האכילה,והיום אני מדוכאת,עצובה, כל פעם שאני אוכלת משהו,אני חושבת כמה פעמים,עם אני אוכל את הדבר. כי הפחד הוא להקיא,שוב,ושוב,ושוב,ואין לזה סוף לבנתיים. תאמינו לי,שאני מצטערת שעשיתי את הניתוח,מצטערת על הכל,למרות שהורדתי במשקל,אבל אני לא מאושרת,כי אני לא בריאה,נהפכתי לבחורה חולה, חסרת שמחת חיים,מודאגת,מדוכאת,ולבד,ולמה? כן למה? הכל בגלל הסביבה,בגלל אנשים רעי לב,שזרקו מילה או משפט, כואב ופוגע,אך וכמה הוא פגע, תבינו,אני למרות שההיתי שמנה,אכשהוא השלמתי עם עצמי,אך לא הערכתי את עצמי מספיק,נתתי לרגשות שלי לשלוט על הגיוני,נתתי לרגש להוביל, והלכתי על הדבר הכי קצר,וכואב,הניתוח,וזה כמובן,אחריי כמה,וכמה כשלונות, של דיאטות ארוכות טווח. אותם האנשים שפוגעים בי,ובאנשים השמנים,לא יגיעו טיפה אלינו השמנים, בטוב לב,באיכפתיות,בשימחת חיים,ובנשמה המתוקה של כולנו,הם לא יגיעו לזה לעולםםםםםםםם. היום,אני גוררת את השיגרה,איך שהיא,שורדת כל יום שעובר,מנסה להחלים, לאט,לאט. אך מהניתוח אני התעוררתי,היום אני מקבלת ומעריכה את עצמי,כמו שאני. אוהבת כל חלק מגופי,אך כמה חבל,באמת חבל,שהניתוח והסבל הנכרך איתו, זה מה שגרם להתעוררות הזאת,למה? כן למה? הכל בגלל אנשים רעים. שאותם האנשים לא חושבים כמה מילה קטנה,משפיע ריגשית עלינו השמנים, למה? אבל למה? אין לי מילים,ותשובה,ללמה? זה תמיד יהייה,ותמיד ימשך, תמיד יהייה איזה מישהו רע,שיהרוס לך את המצב רוח,מספיקה רק מילה קטנה, או מבט נלעג. אתם האנשים הרזים,הרעים שפוגעים בנו השמנים,יש לכם המון מה ללמוד מאיתנו, השמנים,והדבר הכי החשוב,זה נימוסים,התנהגות,ודרך ארץ,שאת אלו לא יהייה, לכם הרעים לעולםםםםםםםםםםםםםםםם. שלכם באהבה ש י ר ז
\