"אני השקרן הכי גדול שפגשתם אי פעם"
איזה כיף סוף סוף לשחרר את זה
אז נכון שמדובר "רק" בפורום (חלילה בלי לזלזל), אבל אצלי התהליך מתחיל בפריקת האמת תוך כדי כתיבה
שבשבילי היא הרבה יותר מסובכת וקשה
אני מאמינה שלחלק מכן יהיו מחלוקות עם מה שאכתוב, חלק אחר יחשוב שאני על סמים קשים והחלק המזערי אולי יתחבר לאמת שלי
אז מאיפה הכל התחיל?
לפני שהגעתי לגיל 15 הייתי האור של הבית, שימחתי את כולם, הצחקתי , הייתי המקום לבריחה לכל מי שהכיר אותי
הכל היה מושלם וורוד (שזה הצבע הפחות אהוב עלי במילים עדינות) עד הרגע שבחורה נכנסה לחיי
הגיע היום ואבא שלי תפס אותי מתנשקת עם אותה אהבה מתחת לבניין שלה, הנשיקה הכי קצרה בעולם שגרמה לכל הבלגן
כשהגעתי הביתה ההורים חיכו כדי להגיד לי בדיוק איך רמסתי להם את הנשמה, ביישתי את המשפחה ואם זה היה ידוע מראש היתה גם מגיעה הפלה יזומה
התמימות והתום שלי נמחקו תוך שניה , לא רציתי להאמין שאת כל זה אמא אמרה
כן, זה היה הכי רע =\
היום שגיליתי לאילו מימדים קשים הפרימיטיביות יכולה להגיע ויחד איתה למחוק כל חלקה טובה
מהסיבה שיש לי כבוד לסובבים אותי לא היתה לי ברירה אלא ללמוד לשקר
אם רגע לפני, זה היה אחד מהדברים הכי אסורים בעולם, מצאתי את עצמי נשענת על המציאות החדשה כדי לא להישבר
מאז עברתי המון- התאהבויות, אכזבות, אהבות, הצלחות, כישלונות ובעצם מה לא?
עד עכשיו זה נשמע כמו סיפור נפוץ ולא מעניין אבל בכל זאת חשוב לי לפרוק גם אם החלון יסגר
אני מודה שהשקר היה הדבר הכי טוב שקרה לי
ריציתי את כולם, הפחתי תקוות בעולם, הרמתי חלשים ודרבנתי אחרים
הבעיה שלא שמתי לב איך עזרתי לכולם אבל רמסתי את עצמי
אין לי שום חרטה על הדרך שבחרתי, זה לא חדש לי שאני בן אדם טוב מידיי, שאני מעדיפה לפגוע בעצמי ולשקר לאחרים כדי שירגישו גדולים מהחיים
פשוט בתקופה האחרונה התחלתי להרגיש שהספיק לי, כבר לא כיף לי כי זה מכאיב לי
איבדתי חברות טובות כי נכנסתי איתן למערכות יחסים וברחתי
לא היה לי טוב איתן אז שיקרתי
גרמתי להן לשנוא אותי ברמות נוראיות כדי שישכחו ממני
הוצאתי את עצמי פריק ולא אנושית
העיקר שלא יפגעו בגללי
האמנתי שלא באמת קריטי אם אפגע בעצמי העיקר שכל אחת תרגיש שבקשר הזה היא הנורמלית
הפואנטה של כל החפירה הזאת היא שסוף סוף הפנמתי, שאולי באמת מאז כיתה ט' לא התאהבתי
חייתי את החיים שלי בשביל אחרים
פשוט התבגרתי אז כבר קשה לי לבטל את עצמי
עצוב לגלות כ"כ מאוחר שהפכת לשקרן מספר אחת בעולם
ולא רק לאחרים, אלא בפני עצמך
איזה כיף סוף סוף לשחרר את זה
אז נכון שמדובר "רק" בפורום (חלילה בלי לזלזל), אבל אצלי התהליך מתחיל בפריקת האמת תוך כדי כתיבה
שבשבילי היא הרבה יותר מסובכת וקשה
אני מאמינה שלחלק מכן יהיו מחלוקות עם מה שאכתוב, חלק אחר יחשוב שאני על סמים קשים והחלק המזערי אולי יתחבר לאמת שלי
אז מאיפה הכל התחיל?
לפני שהגעתי לגיל 15 הייתי האור של הבית, שימחתי את כולם, הצחקתי , הייתי המקום לבריחה לכל מי שהכיר אותי
הכל היה מושלם וורוד (שזה הצבע הפחות אהוב עלי במילים עדינות) עד הרגע שבחורה נכנסה לחיי
הגיע היום ואבא שלי תפס אותי מתנשקת עם אותה אהבה מתחת לבניין שלה, הנשיקה הכי קצרה בעולם שגרמה לכל הבלגן
כשהגעתי הביתה ההורים חיכו כדי להגיד לי בדיוק איך רמסתי להם את הנשמה, ביישתי את המשפחה ואם זה היה ידוע מראש היתה גם מגיעה הפלה יזומה
התמימות והתום שלי נמחקו תוך שניה , לא רציתי להאמין שאת כל זה אמא אמרה
כן, זה היה הכי רע =\
היום שגיליתי לאילו מימדים קשים הפרימיטיביות יכולה להגיע ויחד איתה למחוק כל חלקה טובה
מהסיבה שיש לי כבוד לסובבים אותי לא היתה לי ברירה אלא ללמוד לשקר
אם רגע לפני, זה היה אחד מהדברים הכי אסורים בעולם, מצאתי את עצמי נשענת על המציאות החדשה כדי לא להישבר
מאז עברתי המון- התאהבויות, אכזבות, אהבות, הצלחות, כישלונות ובעצם מה לא?
עד עכשיו זה נשמע כמו סיפור נפוץ ולא מעניין אבל בכל זאת חשוב לי לפרוק גם אם החלון יסגר
אני מודה שהשקר היה הדבר הכי טוב שקרה לי
ריציתי את כולם, הפחתי תקוות בעולם, הרמתי חלשים ודרבנתי אחרים
הבעיה שלא שמתי לב איך עזרתי לכולם אבל רמסתי את עצמי
אין לי שום חרטה על הדרך שבחרתי, זה לא חדש לי שאני בן אדם טוב מידיי, שאני מעדיפה לפגוע בעצמי ולשקר לאחרים כדי שירגישו גדולים מהחיים
פשוט בתקופה האחרונה התחלתי להרגיש שהספיק לי, כבר לא כיף לי כי זה מכאיב לי
איבדתי חברות טובות כי נכנסתי איתן למערכות יחסים וברחתי
לא היה לי טוב איתן אז שיקרתי
גרמתי להן לשנוא אותי ברמות נוראיות כדי שישכחו ממני
הוצאתי את עצמי פריק ולא אנושית
העיקר שלא יפגעו בגללי
האמנתי שלא באמת קריטי אם אפגע בעצמי העיקר שכל אחת תרגיש שבקשר הזה היא הנורמלית
הפואנטה של כל החפירה הזאת היא שסוף סוף הפנמתי, שאולי באמת מאז כיתה ט' לא התאהבתי
חייתי את החיים שלי בשביל אחרים
פשוט התבגרתי אז כבר קשה לי לבטל את עצמי
עצוב לגלות כ"כ מאוחר שהפכת לשקרן מספר אחת בעולם
ולא רק לאחרים, אלא בפני עצמך
