אני והנשיא
זה מרגיש לי כמו פרק ב' בלתי ממומש.
צלצול הטלפון ביום שני מוקדם בבוקר הגיע בהפתעה מוחלטת.
על הקו היתה נציגה מאגודת הסטודנטים:
"אני שמחה לבשר לך שנבחרת לייצג את האוניברסיטה הפתוחה בנאום של הנשיא אובמה ואת גם הראשונה שאני מודיעה לי"
בדיעבד, עם כזה מזל, הייתי צריכה לגשת למפעל הפיס באותו יום, לפחות אחר כך אני לא אבכה שאראלה לא מתקשרת אלי.
מיותר לציין שכל הארגון מסביב לביקור הזה, מבחינת התורים, האוכל והשתייה היה מתחת לכל ביקורת כיאה לנו הישראלים, לא יכולים לעשות שום דבר כמו שצריך.
מצד אחד אסרו עלינו להביא אוכל ושתיה (אמרו שיהיה אפשר לקנות שם), מצד שני המסע הזה התחיל ב- 11:00 בבוקר, מצד שלישי רק בשעה 14:00 בערך ראיתי מרחוק עמדה אחת שאפשר לקנות שם משהו לשתות ולאכול, מיותר לציין שלא הגעתי אליה בכלל, ויתרתי כבר מרוב תורים ועמידה בשמש.
היה שלב באחד התורים שהייתי בטוחה שזה ייגמר באסון, עמדת כניסה אחת, לא מאורגנת, 3000 איש בערך אמורים להיכנס ביחד בשילוב עם עמידה בשמש יותר מידי זמן וללא מים, זה מתכון בטוח לאסון, בנס זה נגמר בשלום.
הנאום עצמו והחוויה החד פעמית להיות באולם היה פיצוי הולם על כל השאר.
את הנאום אתם בטח שמעתם כבר
האווירה באולם היתה מדהימה, אנרגיות מטורפות
איך אמר לי חבר טוב: "זה משהו לספר לנכדים בעתיד"
כמו שכתבתי למעלה, הביקור שלו בארץ מרגיש לי כמו פרק ב' בלתי ממומש:
חוויה חד פעמית קצרה מידי, המונית מידי שמשאירה המון המון טעם של עוד
זה מרגיש לי כמו פרק ב' בלתי ממומש.
צלצול הטלפון ביום שני מוקדם בבוקר הגיע בהפתעה מוחלטת.
על הקו היתה נציגה מאגודת הסטודנטים:
"אני שמחה לבשר לך שנבחרת לייצג את האוניברסיטה הפתוחה בנאום של הנשיא אובמה ואת גם הראשונה שאני מודיעה לי"
בדיעבד, עם כזה מזל, הייתי צריכה לגשת למפעל הפיס באותו יום, לפחות אחר כך אני לא אבכה שאראלה לא מתקשרת אלי.
מיותר לציין שכל הארגון מסביב לביקור הזה, מבחינת התורים, האוכל והשתייה היה מתחת לכל ביקורת כיאה לנו הישראלים, לא יכולים לעשות שום דבר כמו שצריך.
מצד אחד אסרו עלינו להביא אוכל ושתיה (אמרו שיהיה אפשר לקנות שם), מצד שני המסע הזה התחיל ב- 11:00 בבוקר, מצד שלישי רק בשעה 14:00 בערך ראיתי מרחוק עמדה אחת שאפשר לקנות שם משהו לשתות ולאכול, מיותר לציין שלא הגעתי אליה בכלל, ויתרתי כבר מרוב תורים ועמידה בשמש.
היה שלב באחד התורים שהייתי בטוחה שזה ייגמר באסון, עמדת כניסה אחת, לא מאורגנת, 3000 איש בערך אמורים להיכנס ביחד בשילוב עם עמידה בשמש יותר מידי זמן וללא מים, זה מתכון בטוח לאסון, בנס זה נגמר בשלום.
הנאום עצמו והחוויה החד פעמית להיות באולם היה פיצוי הולם על כל השאר.
את הנאום אתם בטח שמעתם כבר
האווירה באולם היתה מדהימה, אנרגיות מטורפות
איך אמר לי חבר טוב: "זה משהו לספר לנכדים בעתיד"
כמו שכתבתי למעלה, הביקור שלו בארץ מרגיש לי כמו פרק ב' בלתי ממומש:
חוויה חד פעמית קצרה מידי, המונית מידי שמשאירה המון המון טעם של עוד
