אני זקוקה לשיחה ליעוץ ממש דחוף

[o s h o 1 9 3 1]

אני זקוקה לשיחה ליעוץ ממש דחוף

בוקר טוב שבת שלום אני זקוקה דחוף ליעות לעזרה שיכוונו אותי ויציעו לי מה לעשות...אני בת יחידה לאימי בת ה- 87 היא חולה באי ספיקת לב ריאות וכליות...אי עייפה נפשית ופיזית ממצבה הבריאותי אין לה חשק לחיים יחד עם זה אנו רחוקות גראוגרפית, דבר שלא מקל עלי לעזור לה, יש לה עובדות מהביטוח לאומי כ18 שעות שבועיות.....צורת הטיפול באמא כאילו עושות טובה שבאות בכלל, שלא נדבר על גועל נפש לצורת הטיפול שלהן...שמעתם על דבר כזה שלא דואגות בכלל להכין לאמא אוכל מזין הכי נוח להן שהיא אוכלת רק כריכים וזהו, כל כך לא מקצעיות וכל כך חסרות מוצבציה בכלל לטפל בקשיש...שלא אספר איך יש להן גועל לנקות לקשיש את השירותים והמקלחת...דיי זהו אין לי מה להוסיף בזה מחדל מצד המדינה הבזבזנית שלנו לגבי העסקת נשים שאין להן כל מקצוע ובלי בדק בית צפוף יותר עם קרובי הקשיש לגבי הטיפול בו. בכל אופן כל ההקשמה שלי לכאב הזה המעורב בכעס לא קטן,כי אין לי יכולת כלכלית לטפל באמא עם עובדת זרה,הייתי 12 שנים גרושה ורק לפני שנה וחצי נשאתי בשנית,הדבר שכואב לי כרגע על הידיעה שבעתיד יהיה לי נכס שאמא ירשה לי...אבל כרגע איך לטפל בה כשאנו בבית מתמהלים משכר לא גבוה במיוחד...מה לעעשות לקחת הלוואה?..איך לנהל נושא כלכלי שכזה איני יודעת ואיני מבינה...בכלל הכל חדש לי בעניין...אני הייתי רגילה לאמא שגרה במרכז ואני בצפון השרון כשאני יודעת עד כמה היא עצמאית וטפל בעצמה כראוי עד מצב שהיא לא היתה מטרידה בבקשות שאבוא לבקרה לעיתי תחופות...אבל עכשיו משהיא במצב כזה של חולי היא רוצה כל רגע שאבוא ואהייה בקירבתה..אני מבינה לליבה אבל אבל התבססתי גם מבחינת העבודה וכו' באזור מגורי...בימים האחרונים משאני רואה שמצבה לא קל והיא חוברת למחולל חמצן ובקושי מצליחה ללכת...אינה מתפקדת לחלוטין...בנוסף למצבה הלבבי הקשה היא נפלה במקלחת ושברה שתי חוליות בגב...סובלת מכאבים עזים!... אני הבטחתי לה שתוך חודש אני אעביר אותה לגור באזור מגורי...בבית שחלמה זאת אומרת שאני מתכוונת להשכיר לה דירה...כשהחשבון הבנק שלי יש לא מכיל איזה חסכון מי יודע90.000 ש"ח וזהו זה כל מה שיש לי כשעשיתי חישוב שההוצאות שלנו ולהחזיק את אמא יגיעו לי על סך של 9000 ש"ח לחודש...משמע שהכסף שבו מדובר ישמש אותי לשנה בקושי...מחוץ להוצאות הקניה האחרות...אני גם צריכה לרכוש לה ציוד לביתכגון:- מיטה, מקרר, תנור, מכונת כביסה שולחן אוכל בקיצור את כל המוצרים האלמנטרים לבית, כי כל הציוד הפנימי שלה הרוס לחלוטין היא חיה בתנאים לא תנאים....אבל זהו אני רוצה להוציא אותה מהבית שלה וכך לתת לה לחיות קצת אחרת אני מקווה שאזכה לראות אותה נהנית מחלום שכזה...היגשתי לפני שבועיים בקשה לעובדת זרה...כל הנושא הזה הנה לפני ביצוע כשברור לי כרגע בוודאוות שאני אוכל לקיימו רק שנה מה יהיה אחרי איני יודעת...ואיני יודעת כיצד לעשות זאת כלכלית, איני יודעת אם יש לי בכלל אפשרויות לבקש עזרה לאיזו שהיא עזרה כלכלית נוספת דרך המדינה...אני יודעת רק על 18 השעות המגיעות לאמא וזהו והיא כיום מתקיימת רק מקיצבת שארים אין לה פנסיה או קיצבה אחרת מעבר לקיצבת השארים...זהו איני יודעת מה לעשות וכמה כל דקה אולי כבר אני האחר לעצליח לעשות לה טוב שתזכה לכמה ימי אושר ותנאי חיים קצת יותר טוב מי מה שחייה עד היום...בבקשה תעזור לי אות תפנה אותי למישהו שאוכל להתייעץ גם כלכלית כיצד לקיים הכל מבלי שאסתבך בצרות כלכליות חלילה כי אחרת לא יהיה מי שיטפ באמא...תודה מראש וסליחה על הקושי מיצידי

 

[עוס אלינור דומב]

שלום רב

שלום לך, מדבריך נשמע כי את נמצאת במצוקה רבה ביחס למצב של אימך. אתחיל ואומר שדאגתך ומסירותך לאמא בהחלט ראויה להערכה. נשמע כי את מנסה לעשות מאמצים עילאיים במטרה להשיג לאימך רווחת חיים מקסימלית. לצערי, לא פעם החלק הכלכלי מהווה קושי ברצון שלנו לדאוג לקרובנו ולספק להם את התנאים הטובים ביותר לעת זקנה. בואי ננסה לראות אם מיצית את כל האפשרויות של עזרה אשר מגיעות לאימך במסגרת הבית: במידה והיא ניצולת שואה, ניתן לקבל סיוע נוסף דרך הקרן לניצולי שואה. יתכן שבמסגרת הביטוח של קופת חולים יש לאימך זכויות נוספות, אשר לא תמיד המבוטח יודע עליהן. כדאי להתקשר למשרדי הקופה ולבדוק זאת. במידה ואת מעוניינת להעסיק עובד זר עבור אימך, הביטוח הלאומי משתתף כספית בהעסקתו, כלומר, אותן 18 שעות שבועיות מתורגמות לכסף ובעצם משולמות לעובד הזר (בחודש מדובר על 72 שעות). כך שבפועל התשלום לעובד הזר יוצא נמוך יותר. לגבי טענותיך למטפלות אשר מגיעות לטפל באמא, זה בהחלט לא מצב רצוי וכדאי לפעול על מנת לשנותו. כדיא לפנות לחברת הסיעוד בה המטפלת מועסקת וליידע אותם על התלונות הללו. חברת הסיעוד אמורה לטפל בנושאים כאלה במלוא הרצינות. נסי להעזר בכל הגורמים במשפחה שמעורבים בעניין לצורך קבלת ההחלטות עבור אמא, תמיכה אחד בשני מאוד חשובה בתקופה כזו. נסי להתחזק בעובדה שאת עושה את מיטב יכולתך עבור אמא ולמרות שיתכן שכיום היא אינה מסוגלת להביע זאת, אני בטוחה שהיא מעריכה זאת מאוד. אשמח לענות על שאלות נוספות באם יהיו, בברכה, אלינור, עו"ס

 

[o s h o 1 9 3 1]

ראשית תודה על המענה....

ובכן אימי לא מבין ניצולי שואה....ואין לה לדעתי כל ביטוח נוסף מקופ"ח היות ורק לפני שנה התחלתי בתשלום של ביטוח משלים בכללית....כך שרק שנה יש לה ביטוח משלים המקנה הנחות בתרופות או לרןאים מקצועיים דבר שכיום בקושי יכולה לנצל אם בכלל...היות ומחוברת 24 שעות למחולל החמצן... הערב עברתי כזה כעס עם העובדת המטפלת של אמא,כשפתאום בשעה 9 בערב היא מתקשרת אלי ומודיעה לי כי ביום שלישי תוכל לעבוד רק שעה...אמרתי לה מיד "כי אין צורך שתבוא בכלל ומחר אתקשר לאחראית המשרד שלהם ואבקש שיתנו לי מטפלת ליום שלישי"...מיד התגוננה ואמרה לי אבל למה אני אעבוד שעה כי את חייבת לי שעה וחצי מלפני שבוע..איני מבינה מדוע היא נשארת ללא ידעתי ואז שולפת לי כמו שפן מכובע שאני חייבת לה שעה וחצי..לא מקובל עלי...ועוד דבר כל יום היא עובדת משעה 8 בבוקר עד עשר וחצי או אחד עשרה....כל יום היא מגיעה בשמונה אבל תמיד יוצאת עשר דקות לפני בטענה שלא תפספס את האוטובוס...אז אחרי שנה כך אולי היא חייבת לי כמה שעות...לא? גם ככה היא לא מנקה שירותים כי לא נעים לה...והיא לא מכריחה את אמא להתקלח... בטח למה לשכנע... נוח לה לשאול ואמא וכמו ילד קטן לא אוהבת להתקלח....אני מודה שאימי אדם קשה אבל היא מבחינת צריכה להניעה את אימי גם כדי שתתחזק פיזית ותחזק את עצמה גם מנטלית....אבל זה לא נעשה...ולי ממש כבר נימאס מכל הטיפול הלקוי הזה...לילה טוב בינתיים.

 

[עוס אלינור דומב]

שוב שלום

צר לי לשמוע על ההתנהלות הקשה שלך מול העובדת של ביטוח לאומי. אני שוב מציעה לפנות לאחראית עליה בחברת הסיעוד. האם את מתחלקת עם אחיך בעזרה לאמא? מנסיוני חשוב מאוד לחלק את הנטל בין בני המשפחה. הדבר חשוב לבריאות הנפשית של כל בני המשפחה. חיזקו ואימצו, אלינור, עו"ס

 

[o s h o 1 9 3 1]

אני בת יחידה

אני לא יודעת מה טוב יותר,בכל אופן לא המוסד לביטוח לאומי ולא כל מוסד אחר מכיר במצבים קשים של קשישים,האמת היא שאני חושבת שזה כך ובצדק, כי ישנם הרבה מאוד קשישים בארץ החיים בתנאים לא תנאים וברור לי שאימי לי היא היקרה!!! אבל גם האחרים זקוקים ויש הרבה מאוד אני מאמינה, לכן איני כועסת שכך נהוג...אין זה מן הנמנע שצר לי וכואב לי שאימי סובלת גם מכך.... מצער אותי להבין העובדות הישראליות סתם פרזטיות ונצלניות בתחום העבודה הזה.מנצלות שהקשישים כבר חסרי כוח להלחם על טיפול נהות,מנצלות כי אין מעביד השם עין על צורת עבודתם...וכך אנו ניראים. אני כבר מתנהלת עם אמא כבר 4 שנים עם העובדות הללו וכולן בלי יוצא מהכלל פשוט נצלניות המדינה נותנת את האפשרות לכך..וכך זה מתנהל,הפיקוח על הטיפול בזקן דל ביותר,דבר שמאלץ לחשוב על עבד זר,אבל לא לכל קשיש יש את האפשרות לכך אם זה בפנסיה או כניצול שואה,או מספר ילדים אני לא נכללת בשום דבר מכל הנקודות הללו שהעלתי אז?זהו אימי צריכה לסיים את חייה בדלות שכזאת?זה יהיה המחיר?