אני כל כך כועסת!!!!!!!!!!!!

[גלילילילי18]

אני כל כך כועסת!!!!!!!!!!!!

יש לי אימא מרושעתתתתתתת!!! אמן שתלך לגהנום אמןןןןןןןןןןןןןןןן!!!! אני בת 20 לעזעזעל והיא מכתיבה לי את החיים המחורבנים האלה!!!!!! ולא אכפת לה מאפ'חד רק מעצמה!! אתם קולטים לא מרשה לי ללכת לים כי השבת נכנסת מוקדם (ואנחנו שומרים שבת) זה לא נורמליייייי!!! ממתי אימא מחליטה לבת שלה שהיא כבר בת 20 לאן ללכת ומתי לחזור!??! ואט דה פאק!!! ואני מנסה לדבר! מנסה להסביר! אין לי איך למרוד בה אפילו! זה כל כך נורא בא לי לאשפז ת'עצמי ואין אפ'חד קרוב שיכול לדבר איתה, אין לה חברות כל המשפחה רחוקה ואני בטוחה שגם הם לא סובלים אותה.. אומרים לי שאת השינוי אני צריכה לעשות בעצמי...... מה בדיוק!?!?! כבר עשרים שנה (והיה לי יומולדת השבוע.. זוועה) רק עושה מה שהיא אומרת

 

[תפו ופוזה]

בבקשה תרגעי../images/Emo24.gif

אני מניחה שאת גרה בבית כי אינך יכולה לגור מחוץ לו בגפך. נכון עליך לעמוד באילוצים ואמא משתמשת בהם למקום מאוד לא מוצלח. אני רק אלמד אותך מה לימד אותי הבן שלי כשהיה בן עשרה (עד היום הוא גר כאן, הוא בן 22) כאשר סרבתי לתת לו לצאת הוא אמר לי שאין לי סיבה משמעותית למנוע ממנו לצאת בשישי אז הוא ניסח זאת מחדש ואמר אמא: "אני לא שואל אותך" "אני מודיע לך שאני יוצא!" וכך הוא התנהל בכל דבר בחייו קבע החליט ועשה. ואכן בחלק ניכר מהמקרים הבנתי שהתירוצים שלי למנוע ממנו לצאת הם שטותיים. נסי להתנהל קצת אחרת תתחילי להיות קצת יותר אסרטיבית ולהזכיר לה שאת בת 20 ואינך אמורה להיות בת ערובה בביתה כל עוד אין לך יכולת כלכלית לעזוב. במקביל תתחילי לחסוך כדי שתצליחי לצאת לחיים שלך לגור לבד כמה שיותר מהר לפחות ההטרדות מסוג זה יפסקו מה דעתך?

 

[גלילילילי18]

...

הלוואי שזה היה קל! אני לא יכולה להודיע לה/לקבוע שומדבר בלי רשות אלה אם כן אני יצטרך לשקר לה וזה מה שקורה לפעמים.. היא לא אימא רגילה טיפוסית היא קצת לא נורמלית... (ואני לא מגזימה) ואני באמת מתכוונת לחסוך ולעבור מכאן.. כן.. אני ממש בת ערובה פה ><" תביני אני בת 20 אני לא התעוררתי עכשיו! מגיל קטן אני משתפת אנשים מבקשת עזרה ואני עדיין בבוץ

 

[תפו ופוזה]

ממי בקשת עזרה?

אין אבא בבית? אחים?

 

[גלילילילי18]

ביקשתי עזרה מכל מי שאני מכירה!

יש לי רק אחות אחת עם פיגור ואבא שלי מת מפחד מאימא שלי.., הרסה לו את הבריאות

 

[שיבא2]

גלילי המתוקה

הדרך עם משפחות לא בריאות כגון המשפחה שלך, היא דרך ארוכה, מלאה בחטחטים תנסי לסמן לך דרך וללכת בה תנסי לחזק את עצמך מבפנים תנסי לעטוף את עצמך עם אנשים חיובייים שמפרגנים לך ולדרכך- חברים על הרשת, בצבא וכו'. ברור ואני מצטרפת לאחרים שכתבו לך, בהזדמנות הראשונה תעזבי את הבית המרעיל שלך לדעתי, אל תשקיעי בלשנות את אמא שלך, זה מועד לכישלון רק כשהיא תבחר וכשיהיו לה אינטרסים חזקים לכך, היא תשתנה נשיקות, שיבא

 

[אנילה1]

אני הייתי משקרת לה, בכדי לא להדאיג אותה.

אמי הייתה נורא דאגנית ולא נתנה לי ללכת לשום מקום, אז הייתי מספרת לה כאילו, או בכלל לא. אולי את מספרת לאמך יותר מידי, וגם זה מכניס אותה לחרדות. אגב אני עברתי ניתוח קשה והיא אפילו ידעה עליו. את צריכה לחזק את עצמך, ולהרגיע אותה ע"י סיפור דברים שהיא יכולה לחיות איתם. אמך לא תתן לך חופש מיוזמתה. את צריכה לקחת את החופש בעצמך.

 

[אור2221]

ומה אם תודיעי לה

אני הולכת, תקחי את עצמך ותצאי? היא תריב, היא תצעק - אבל בסופו של דבר, מה כבר יכול לקרות? מה את עושה עם חייך? את בצבא? שירות לאומי?

 

[גלילילילי18]

הקטע שזה צעד מאוד קשה לעזוב...

אני כל הזמן מדמיינת שאני מודיעה לאימא שלי שאני לא הבת שלה יותר ושהיא איבדה אותי ולעזוב! אבל יש מלא דברים שאני פוחדת שיקרו.. אבא שלי מסכן, פשוט סמרטוט לידה ואחותי סובלת בביצפר ואני עוזרת לה..... וחוץ מזה אין לי לאן ללכת..... אני ממזמן ידעתי שזה מה שאני צריכה לעשות-לעזוב את הבית וזה גם מתחושה שבא לי לנקום על כל השנים המבוזבזות האלה וחוץ מזה, זה עצוב שלא תהיה לי משפחה יותר,

 

[קצתברוקוליבקשה]

למה לא הבת שלה?

כתבתי למטה תגובה, אבל אכתוב כאן יותר מפורט. הרעיון בלעזוב הוא שהמרחק יוצר גבולות ואף עוזר להסתכל על הדברים בפרספקטיבה חדשה. את לא צריכה לעזוב בריב, את צריכה לעזוב בשמחה, לחזור פעם בשבוע (או שבועיים) לארוחת ערב או לביקור, לשמור על קשר. פשוט מרחוק. שיותר לא יראו מה את עושה במהלך היום, לא יעקבו אחרייך, לא יממנו אותך ולא ישגעו אותך. זוהי הדרך הנכונה ביותר ליחסים בריאים. זה למעשה היה הצעד שאפשר לי להשאר בקשר שפוי עם הורי בשלב מסויים בחיים. המשפחה לא נעלמת, את פשוט בגירה וכבר יכולה לנהל את חייך בנפרד מהם. אם את מחפשת תירוץ לעזיבה חלקה את יכולה להרשם ללימודים רחוק מאזור מגורייך או לחפש עבודה כלשהי במסגרת שכוללת מגורים.

 

[יעל נועם]

היי גלילילילי,

אני מבינה את הכעסים שלך, את התסכול הנוראי ואת חוסר האונים. את יודעת שאת צריכה לעזוב את הבית, להתרחק מההשפעה הרעה של אמך, מהשליטה שלה, אך קשה לך. את מוצאת סיבות מדוע אי אפשר: את דואגת לאביך - תזכרי גם אם הוא חלש - הוא האבא שלך ולא את האמא שלו - לא את צריכה לקחת אחריות עליו. אני מבינה את דאגתך לאחותך ואת העזרה שאת נותנת לה - האם תוכלי לתת לה עזרה זו גם כאשר את גרה בנפרד ותוכלי לארח אותה, או להפגש איתה במקום אחר ולעזור לה? החיים שלך כרגע הם נתינה לאחרים - אבא שלך, אחותך? אני מכירה עוד אחת שמאד צריכה עזרה. האם את מוכנה לעזור לה, לעשות משהו למענה? היות ואת בחורה טובה, אני בטוחה שתעני לי שאת מוכנה, ולכן אני כבר כותבת לך את שמה - גלילילילי. כן, גם היא צריכה לקבל עזרה והיות ונראה שאחרים לא עוזרים לה כל השנים - תתחילי את לעזור לה, שימי אותה במקום ראשון. אחר כך תגלי שכאשר את עוזרת לעצמך - יהיה לך אחר כך יותר כוחות ויכולת לעזור לאביך ולאחותך. תמצאי דרך לצאת מהבית ולהתרחק מאמך. עזיבת הבית, לא בהכרח תביא לנתק מכל המשפחה, אמנם בהתחלה עלול להיות קשה, אך לאחר שירגע השוק הראשוני - ילמדו לקבל שאת זכאית לחיים עצמאיים. תמצאי דרך לצאת מהבית. אין לי ספק שאת בחורה חזקה, החיים חשלו אותך, קחי את הכוחות האלו ותדאגי לעצמך. בהצלחה

 

[גלילילילי18]

תגובה

אם אני יעזוב את הבית אימא שלי תאסור על אבא שלי לדבר איתי וגם מן הסתם תרחיק את אחותי ממני.. תודה על העיצות בכל מקרה, אני יצטרך לשרוד לסיים ת'לימודים ולמצוא עבודה ואז נראה..

 

[יעל נועם]

אני מבינה את הקושי לעזוב

אך גם אם את נשארת - אל תשכחי לדאוג גם לגלילילילי.

 

[קצתברוקוליבקשה]

קודם כל תרגעי

אני בטוחה שהיא לא אמא רעה, אני בטוחה שהיא גם לא מתכוונת לרע. יש אמהות שקשה להן להתנתק. ויש סיטואציות (למשל אמא בודדה, מזדהה) שמלאים רגשות אשם מהמחשבה להשאיר אותה לבד ולעזוב. אך את כבר בת 20, בוגרת ומצד שני חיה אצלה ולכן עדיין בעמדה שמצויה תחת שליטתה. תמצאי עבודה, חפשי דירה ותעברי לגור בגפך. באופן כזה היא לא תשלוט בך ואולי תצליחי לתקן את היחסים בינכן. כל זמן שאמך מממנת את מגורייך ומעורבת בחייך באופן יומיומי כניראה שתמשיכי להרגיש ככה וחבל עליך ועל הקשר שלכן.

 

[הנזם הכחול]

בגיל 20 אין שום סיבה שתגורי אצל אמא'לה.

תקרעי את התחת במלצרות ובניקיון ותשכרי דירה עם שותפה, כמו שאני עשיתי. לא בא לך לעבוד קשה? תחיי לפי הכללים של הבית שמארח אותך.

 

[גלילילילי18]

חוזרת שוב

רק לפני כמה ימים הודעתי שאני רוצה לעזוב את הבית (להשכיר דירה) אני לא יודעת למה צפיתי, אבל אימא שלי ממש הגזימה ואמרה שהיא רוצה לנתק איתי קשר ושהיא לא רוצה להיות אימא שלי ובכלל וכל מיני דברים איומים שאני מעדיפה לא לומר.. אני מרגישה פשוט נורא, וזה רק מחזק לי יותר את הידיעה שאני חייבת לעזוב!!! ואני מרגישה לא מוכנה אני יודעת שאני חייבת לוותר על הפנטזיה שתהיה לי משפחה וזה באמת נורא כואב הייתי חייבת לשתף

 

[גלילילילי18]