אני לא חברה שלך

[תומילי]

נכון

 

[דש1דש]

שוב - תלוי באיזה גיל

בגיל 3-4 הם גם לא מספרים על דייטים

אני כן מספרת לה על העבודה (מאוד מצונזר, כמובן, ברמה שלה) כי זו כן הדדיות - אני מספרת לה דברים והיא מספרת לי ואני לא מדברת על כן או לא גבולות - ברור שצריך - בכל גיל - הם בהחלט זקוקים לזה - אבל גם חברים מציבים גבולות (אחרים) ובעיני יש הבדלה ושוני בין אמא שהיא רק אמא ואחת שהיא גם חברה.

 

[תומילי]

מה זה אמא שהיא רק אמא../images/Emo35.gif

על איזה תכונות היא עונה ההבחנה הזאת?

 

[יסמין@]

דשדש ואורורה, קראתי את דבריכן

וחשבתי שוב ומסכימה איתכן: אכן לא כדאי לומר לילדה בת 3 "אני לא חברה שלך". ובהקשר למה שכתבו אחרות בהמשך השרשור, מסכימה שאימא מציבה גבולות (רצוי לדעתי לא רבים אבל עקביים) וחברה זה משהו אחר, אבל אני בהחלט בעד הדדיות מסוימת ולשתף את הילד או הילדה כל פעם קצת יותר, בהתאם כמובן לגיל ולהבנה ולעניין. ובהחלט רוצה להיות אימא שהיא גם חברה מהבחינה של שיתוף, הקשבה, עניין משותף וכו' וגם אני אשמח אם בתי כשתגדל תספר לי הרבה ממה שמעסיק אותה ותשתף אותי בחוויות ותתייעץ איתי וכו'. אז בקשר להצבת גבולות, מתארת לעצמי שכל אימא שמה גבולות במקומות אחרים קצת ובהדגשות שונות, ואני למשל לא הסכמתי ולא מסכימה שידברו איתי "לא יפה", ואני תמיד מדגישה שגם אני משתדלת לדבר "יפה". אז כן, אני בעד הדדיות גם בנושא זה.

 

[אורora]

לאף אחת אין טיפים

לנתינת אנטיביוטיקה. תתיחסו אלי

 

[דש1דש]

שלא כוללים חבל וסם מרדים?

כתבתי לך דוקא.... את מתעלמת ממני

 

[אורora]

אני לא מתעלמת

זה לא עובד, שיטת השוחד ( ואפילו מתנה במקום לא רק בסןף היום ) לא עזרה. כניראה ממש לא טעים לה

 

[דש1דש]

ומה שקמיל אמרה -

לדלל בתוך משקה טעים?

 

[catנוע]

אבל...אבל...

הנה מתייחסת אלייך. הטיפ הכי טוב זה למהול את האנטיביוטיקה עם משהו שיעשה את זה נסבל. מה? זה כבר צריך לנסות. לכל ילד יש את חוש הטעם שלו, ולכל אנטיביוטיקה מתאים משהו אחר. כמה אפשרויות : מיץ תפוזים, סירופ כלשהו אבל מרוכז מהרגיל, שוקו, שייק פירות (בעיקר בננה טובה בלמסך טעמים אחרים)... צריך לנסות ולראות (מנסים עם כמות קטנה כדי לא לזרוק כמויות גדולות של אנטיביוטיקה לכיור). מעבר לזה אין לי טיפים. בגיל הזה להחזיק אותם בכוח ולהזריק להם לפה כבר לא עובד

 

[gezers]

אויש..

אין לי טיפים כאלו, עוד לא לקחנו ומקווה שישאר ככה. מה שנתתי עד היום (אקמולי וסירופ שיעול) היא תמיד לקחה בכיף ואפילו בקשה עוד.. (עד כדי זה שהייתי נותנת לה במזרק סתם קצת מיץ כמנה שניה..)

 

[אורora]

והערב זה החמיר

טעמתי את זה, לא טעים משהו אבל בטח לא מגעיל. כשהמטפלת נתנה לה בצהריים היא לקחה בלי להניד עפעף ובערב שוב סקנדל. או שזה מהעיפות או שלכבודי ( או שניהם גם יחד). בסוף זה שוב נגמר בכוח. ואח"כ סרבתי לתת לה סוכריה כי זה אמור היה להיות הפרס על לקיחת התרופה בשיתוף פעולה ולא בכוח וצרחות. אז היא צרחה שוב הפעם על סוכריה. אוףףףףףףףףףףףףף עוד 7 ימים כאלה אני אצא מדעתי.

 

[gezers]

אין ספק שאיתך זה שונה.

איתך היא בודקת גבולות ואת זו שצריכה להציב אותם. אגב לדעתי היית צריכה דווקא כן לתת לה את הפרס, בטענה ש"למרות שהיא לא התנהגה למופת, את עדיין מעריכה את זה שהיא לקחה בסוף את התרופה" כלומר להדגיש בפניה את החיובי גם ברגעי הנאחס הכי גדולים, כדי שזה יהיה הזכרון שלה מהחוויה ולאו דווקא הכעס.

 

[אורora]

האמת

שאני לא מצליחה להחליט אם היה נכון לתת לה את הסוכריה או לא. מודב שדי כעסתי, היא עשתה לי מלחמה של דווקא (אפילו צחקה תו כדי מאבק) באינטואיציה לא ניראה לי נכון לתת לה צופר. בגילה היא צריכה להבין שלהתנהגות "רעה" יש השלכות.

 

[gezers]

כן אבל..

חשוב לזכור מתי לחנך.. להתחיל סשן חינוך בשעה 20:00 בערב כשגם הילדה אבל בעיקר גם את במצב כללי של סמרטוט רצפה.. חבל על שתיכן, באמת. אגב הצחוק תוך כדי מאבק הוא ממש לא כדי לצחוק עליך אלא צורה נוספת של ביטוי של חוסר-אונים!!! היא לא ידעה איך לרדת מהעץ שטיפסה עליו ואת לא היית מספיק רגועה ומסוגלת להכיל כדי לתת לה את הסולם שהיא הייתה צריכה..ולכן על אחת כמה וכמה עדיף היה שהעניין היה מסתיים בלהסתכל על החיובי שהיה בו, מועט ככל שהיה..

 

[gezers]

ואגב

אורורה, זה הרבה יותר קל ליעץ מכאן מאשר להיות שם.. אני יודעת! ועכשיו פשוט שולחת חיבוק לעידוד..

 

[אורora]

../images/Emo39.gif

אני אנסה להישתפר מחר

 

[תומילי]

מי ששונא את זה = בעיה

אני נאבקתי שנים כדי שיקח אנטיביוטיקה עם דלקות הגרון התכופות שלו. זוכרת שכל פעם (כל 4 חודשים בערך) שהתברר שיש דלקת וצריך אנטיביו. התחילו לי פרפרים בבטן רק מהידיעה שהולך להיות לי שבוע של מאבקים מתישים ובלתי נלאים. היה נורא. היום כמובן שלקיחת כדור זה משהו טריוויאלי אבל עד שהגענו לימים האלה אוףףףףףףףףףףףף מצטערת שאין לי טיפים לתת לך, ומקווה שתמצאי משהו שיקל על הימים האלה.

 

[קַמִילִOn]

כאילו, דאאא../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

מה אני,

הטיפ למהול את זה במה שהיא אוהבת הוא לא טיפ

 

[ענת 5555]

לבד עם מזרק

אצלנו הדרך שעובדת היא - למלא מזרק עם מה שצריך - ולתת לו ללחוץ לעצמו (בהשגחתי כמובן). ומייד אח"כ מזרק עם מים. אצלנו זה הדבר היחיד שהצליח.

 

[gezers]

כ"כ מוכר..

אורורה זה הגיל! אצלי זה נשמע ככה " את לא תגידי לי על הצלחת שלי (ביקשתי ממנה לאכול גזר כאילו..?) ואת לא מדברת איתי עכשיו ואני לא חברה שלך.." לא לעשות מזה issue ולא יהיה issue .. אני אישית נותנת לה שקט תעשייתי של דקה שתיים, ומתחילה נושא חדש לגמרי.. בד"כ עובד, אבל יש גם חריגים, כל מקרה לגופו ותלוי מאד הלך הרוח המקומי בכל סיטואציה (ילדה עייפה יותר/פחות, עיתוי ביום וכ') בחריגים אמיתיים אצלנו זה מגיע אפילו לזה שהיא מנסה להרים עלי יד או לצבוט, ומייד נשלחת כלאחר כבוד לחשוב על זה בחדר שלה.. (משם אגב בוקעים קולות של רקיעה רקיקה וצווחות עד שהיא נרגעת בעצמה..) נו מגיע לי קדמן או לא?