סביר להניח שלא תביני -
- גם אחרי מסכת ההודעות המפרכת הזאת, אבל גם אני אנסה לזרוק כמה פוטונים על אפלת הטיפים שאת נמצאת בה (גם קר שם?). עד לפני שנים ספורות, היית מחוייבת בחוק לשלם טיפים למלצרים, את זה את זוכרת? אם לא, אני אזכיר לך. עשרה אחוזים מהחשבון שלך נאלצת להוסיף כתשלום למלצרים. אם מישהו שם למעלה עם גלימת שופט ופאת רולים לבנה החליט שזה מוצדק, אני נוטה להאמין שהחלטה שכזאת היא מבוססת וסביר להניח שלו, בניגוד למלצרים עצמם, אין אינטרס לבוא באי אלו ground breaking הכרעות משפטיות. העבודה של מלצרים היא שונה מעבודתו של מורים, ונהגי אוטובובוס, נניח, בגלל הסיבה הפשוטה שהמרחק בין התוצר שאת משלמת עליו לבין עבודתו של בעל המקצוע ש"מגיש" לך אותו הוא עצום. קצת קשה להפריד בין נסיעה באוטובוס שאתה משלמת עליה לבין הנהיגה של הנהג, נראה לי, או בין ההשכלה שהמורה אמורה להקנות לך, לבין כתיבה על הלוח ובדיקת מבחנים. עבודתו של מלצר היא שונה מאוד, כי היא לא כלולה בכלל במחיר שאת משלמת בסופו של דבר. ידעת למשל שעל כל נסיעה שלך באוטובוס, או קניית כרטיסיה בו, מקבל הנהג אחוזים לא מבוטלים, שלא קשורים בכלל למשכורתו הקבועה? את יכולה להשוות את זה לחיוב העשרה אחוזים הישן והנושן, אם בא לך. ובחזרה לחוק ומשפט (!Ha), את תשימי לב, אפילו בלי בחינה מדוקדקת של החשבון, שהחוק המדובר בוטל. ולמה? מכיוון שהמעסיקים היו לוקחים לעצמם את "דמי השירות", והמלצרים לא היו רואים ולו שקל מהם. אז מה עשו המעסיקים? העלו את מחירי המנות בכעשרה אחוזים, כדי שלא יפסידו את הטיפ ש once upon a time היה מעוגן בחוק, והוסיפו בחשבון את ההערה הכה שנויה במחלוקת "לא כולל שירות". עכשיו, יש כמה טענות מרכזיות שמופנות לציבור המלצרים, ונטפל בהן אחת אחת (לפחות ננסה): ש: למה אתם עובדים בחינם? מה, אתם טיפשים? אתם לא רואים שמנצלים אותכם? בלי שכר, בלי ביטוח, בלי כלום?? ת: נסו אתם להשיג עבודה בימינו. אחרי שתגלו שזאת משימה לא קלה (לפחות אם עושים הכל kosher), ותבחינו ששוק המלצרות הוא דינמי מאוד, מתחלף, וכמעט תמיד אפשר להשיג בו עבודה, אולי תבינו למה מלכתחילה פונים אליו. בנוגע לחוסר התשלום - עד כמה שזה נכון, בסיכום הכללי - יוצאים עם סכום כסף סביר ומעלה מרב המשמרות ככה שזה מתאזן. התסכול על המעביד תמיד יהיה שם, אבל אף אחד לא מצפה שהעולם יהיה כמו בסרטים, ואפילו שם הרעים לפעמים מנצחים. חמדנות, מישהו אמר. שאיפה להרוויח כמה שיותר כסף בעבודה הוא חמדנות? נשמע לי קצת מפוקפק. אף אחד לא מנסה לסחוט מהעבודה הזאת כסף לא לגיטימי-מצפונית (שם לב, לא אמרתי חוקית, ועוד מעט תבין למה). ש: למה אתם לא מפנים את הכעס למעביד, תובעים את התחת שלו, ואת של אמא שלו על הדרך? ת: סמכו על מי שנמצא בתוך העולם הזה שיפתח את האיבה הגדולה ביותר שניתן כלפי הבוס שלו, שלא משלם לו אגורה מפוחמת ומטונפת אחת שכבר יצאה מכלל שימוש. אתם בכלל לא יכולים לדעת מה ההרגשה. ובניגוד מוחלט לזעם, יש גם תחושת חבל על הכעס, חבל על הזמן. מי שמגיע לעמדה שכזאת (בוס), הוא מן הסתם איש עסקים ממולח, ועברו עליו דבר או שניים מאז הבלוק הראשון שהונח ברחבה בה עובדים המלצרים. תמיד יש את המלצר הממורמר מספיק, ואידיאליסט-תמים מספיק שחושב שהוא יגבור על המערכת והצדק ינצח, ואז הוא מפסיד בתביעה, ולא מועסק יותר בתחום. אם אתם חושבים שאפשר למגר את תופעת הכסף השחור בכזאת קלות, להפוך את העולם למקום שכיף-הו-כה-כיף לחיות בו בהקלקת עכבר, think again. לי לא נותר אלא לחשוב שאתם צריכים להתחבר למציאות, ולהבין שלא תמיד דרך ההתנהלות הנכונה, הפיירית והטובה יכולה להחיות מנת חלקנו. האנשים שמנהלים את העניינים מעדיפים מצב של win-win-win-win-win-win - lose על כזה של win - win (בהנחה שהם היו מוכנים לשלם שכר למלצרים וההון הפרטי שלהם יהיה נמוך יותר בפסיק). ונסיים באמירה, בעצם שתיים, שכל צוררי המלצרים יכולים לקחת לתשומת לבם. * כל ההסברים שבעולם, וכל הצידוקים לא יעזרו למי שכל כך קיצוני בדעתו. חודש של מלצרות, לעומת זאת, כן. * כל הנחרצות שלכם, וכל הזעם שלכם יכולים להיפתר בקלות - אל תשאירו טיפים. זה _כזה_ פשוט. לשמחתנו, ואולי לצערכם, יש מספיק לקוחות שכן מעריכים את העבודה ויודעים להבדיל בין השירות שמספקת מוכרת בחנות נעליים לבין השירות שמספק מלצר, ולא מנפנפים בצדק (צדק הוא כל כך פאסה) כתירוץ לחרחורי ריבים והימנעות מנתינת טיפ.
