אני מוכרח להודות שביבי פשוט "בסדר"
אמנם, הוא כבול בהסכמים קואליציוניים ובממשלה גדולה מידי, כי אין לו ברירה, אבל רואים שיש בעל בית. בשקט, בשקט, אתה רואה דברים שנעשים, בלי התלהמות ובלי השתוללות של התקשורת והאופוזיציה. תהליך ההחלטות נעשה באופן רציף ואכן מצב הכלכלה משתפר, התקציב התפרס לשנתיים ומעניק שקט תעשייתי (לאחר שאולמרט התייאש מלהעביר אותו) לאחר ההפקרות שהיתה בימיהם של אולמרט/ליבני/בראון. הנגיד נלחם את מלחמתו, משרד הבריאות רוכש חיסונים כדי למנוע מגיפה (אפשר להסתכל על זה כעל כיסוי תחת אבל לדעתי, בנסיבות הקיימות ולאור מה שקורה בעולם, ההחלטה צודקת). גם בצורה שבה צה"ל וכוחות הבטחון "התנפלו" אתמול על הכבישים במאמץ לאתר חייל חטוף יש משהו שכבר מזמן לא ראינו, נחישות שלטונית למשול. גם ביחסים עם אובמה, ביבי אינו מתקפל, הוא נחלץ ממצב קשה מאוד כשכולם חיכו למפלתו, נעל את הפלשתינאים ע"י כך שהם צריכים להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית, הוא דרש מארצות ערב הדדיות ודברים בשטח (דבר שאף ראש ממשלה אחר עד היום לא דרש) והוא תוקע את אובמה במלחמתו נגד הבניה בהתנחלויות, ביבי מוכיח שהוא בשל להיות ראש ממשלה. עובדה, אפילו העיתון המוקצה ידיעות אחרונות מפרגן לו ומצטט איזה גנרל אמריקאי שמודה בכך. בשקט בשקט, דברים מתחילים להסתדר, זה נראה לאט, זה נראה מעט, אבל יש איזה שינוי מגמה שלא ראינו אותו בשנים האחרונות, מאז מפלגת קדימה עלתה לשלטון וגרמה לאנשים לאבד את התקווה. ליבני מעלה רוחות רעות מהעבר, מתקופת שרון ואולמרט, שבה האזרחים הפכו לזבל כימי בעיני השלטון כאן. טענתה כי אזרחי ישראל רצים לרכוש דרכון זר היא אולי אופיינית לאליטות הנהדרות שלנו והיא לאו דוקא אופיינית לתקופה האחרונה, אלא דווקא לתקופה שבה שרון ואולמרט ניהלו כאן את העניינים. אם יש היום איזה זיק של תקווה זה בגלל ביבי, הנלחם בלא חת במנהל מקרקעי ישראל ובשאר המונופולים. רק לפני פחות משנה, המצב כאן היה נראה כלאחר ייאוש, שחרורו של החייל שליט נדחה למועד לא ידוע, ישראל התרפסה לרגלי מצרים והתחננה לעזרתה, הכלכלה התרסקה ועשרות אלפים פוטרו, אולמרט היה מוכן למכור את אמא שלו ואת המדינה שלו בשביל אבו מאזן וגם זה לא עזר וממשלתה של ליבני לא הזיזה אצבע בשביל אזרחי ישראל.כולם היו עסוקים כל היום בשחיתויות ובמשפטים שנכונו לאולמרט (וציפי אגב מילאה את פיה מים בעניין זה). התופעה של אזרחים שברחו מבתיהם במהלך מלחמת לבנון השניה מפחד הפגזות הטילים והסתובבו כפליטים זומבים בערי ישראל, נטושים ע"י ממשלת ישראל היתה כנראה תופעה ייחודית וחד פעמית, ארוע מכונן של ממש. ארוע שאומר למה לעולם, אבל לעולם, לא להצביע יותר בעד מפלגת קדימה וציפי לבני. Thats all folks
אמנם, הוא כבול בהסכמים קואליציוניים ובממשלה גדולה מידי, כי אין לו ברירה, אבל רואים שיש בעל בית. בשקט, בשקט, אתה רואה דברים שנעשים, בלי התלהמות ובלי השתוללות של התקשורת והאופוזיציה. תהליך ההחלטות נעשה באופן רציף ואכן מצב הכלכלה משתפר, התקציב התפרס לשנתיים ומעניק שקט תעשייתי (לאחר שאולמרט התייאש מלהעביר אותו) לאחר ההפקרות שהיתה בימיהם של אולמרט/ליבני/בראון. הנגיד נלחם את מלחמתו, משרד הבריאות רוכש חיסונים כדי למנוע מגיפה (אפשר להסתכל על זה כעל כיסוי תחת אבל לדעתי, בנסיבות הקיימות ולאור מה שקורה בעולם, ההחלטה צודקת). גם בצורה שבה צה"ל וכוחות הבטחון "התנפלו" אתמול על הכבישים במאמץ לאתר חייל חטוף יש משהו שכבר מזמן לא ראינו, נחישות שלטונית למשול. גם ביחסים עם אובמה, ביבי אינו מתקפל, הוא נחלץ ממצב קשה מאוד כשכולם חיכו למפלתו, נעל את הפלשתינאים ע"י כך שהם צריכים להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית, הוא דרש מארצות ערב הדדיות ודברים בשטח (דבר שאף ראש ממשלה אחר עד היום לא דרש) והוא תוקע את אובמה במלחמתו נגד הבניה בהתנחלויות, ביבי מוכיח שהוא בשל להיות ראש ממשלה. עובדה, אפילו העיתון המוקצה ידיעות אחרונות מפרגן לו ומצטט איזה גנרל אמריקאי שמודה בכך. בשקט בשקט, דברים מתחילים להסתדר, זה נראה לאט, זה נראה מעט, אבל יש איזה שינוי מגמה שלא ראינו אותו בשנים האחרונות, מאז מפלגת קדימה עלתה לשלטון וגרמה לאנשים לאבד את התקווה. ליבני מעלה רוחות רעות מהעבר, מתקופת שרון ואולמרט, שבה האזרחים הפכו לזבל כימי בעיני השלטון כאן. טענתה כי אזרחי ישראל רצים לרכוש דרכון זר היא אולי אופיינית לאליטות הנהדרות שלנו והיא לאו דוקא אופיינית לתקופה האחרונה, אלא דווקא לתקופה שבה שרון ואולמרט ניהלו כאן את העניינים. אם יש היום איזה זיק של תקווה זה בגלל ביבי, הנלחם בלא חת במנהל מקרקעי ישראל ובשאר המונופולים. רק לפני פחות משנה, המצב כאן היה נראה כלאחר ייאוש, שחרורו של החייל שליט נדחה למועד לא ידוע, ישראל התרפסה לרגלי מצרים והתחננה לעזרתה, הכלכלה התרסקה ועשרות אלפים פוטרו, אולמרט היה מוכן למכור את אמא שלו ואת המדינה שלו בשביל אבו מאזן וגם זה לא עזר וממשלתה של ליבני לא הזיזה אצבע בשביל אזרחי ישראל.כולם היו עסוקים כל היום בשחיתויות ובמשפטים שנכונו לאולמרט (וציפי אגב מילאה את פיה מים בעניין זה). התופעה של אזרחים שברחו מבתיהם במהלך מלחמת לבנון השניה מפחד הפגזות הטילים והסתובבו כפליטים זומבים בערי ישראל, נטושים ע"י ממשלת ישראל היתה כנראה תופעה ייחודית וחד פעמית, ארוע מכונן של ממש. ארוע שאומר למה לעולם, אבל לעולם, לא להצביע יותר בעד מפלגת קדימה וציפי לבני. Thats all folks