אני ממש לא יודע מה לעשות עם עצמי.

golanwalker

New member
אני ממש לא יודע מה לעשות עם עצמי.

אני עוד מעט בן 19, לומד במכללה של בה"ד 20 חיל חימוש.. ככה שאשתחרר בגיל... 24-25 עם תואר הנדסאי מכטרוניקה ביד, שגם כן, לא בטוח מה שווה באזרחות.
יש לי חברה שהתגייסה ל8200 ועושה קורס בגלילות, ואני רואה אותה אחת לכמעט חודש (למרות שהיא אומרת לי שבגדול היא יוצאת סופשים, אבל פעם אחרונה שיצאה היא נסעה עם חברות או הלכה לסבתא שלה). אני ממש פוחד שזה לא יחזיק מעמד.. כמה אפשר למשוך קשר באמצעות טלפונים ואסאמסים? הגעתי למצב שאפילו התעייפתי להרים טלפון. די מדאיג.

חוץ מזה אני די מבודד מבחינה חברתית. זה שרידים של תקופת התיכון בה חייתי על תקן עציץ. בקושי דיברתי עם מישהו, ספק אם עשיתי את זה בכוונה או שבאמת התביישתי, אלוהים יודע למה.
החיים שלי בגדול סובבים כרגע סביב ה-4 ימים בשבוע שאני מעביר במכללה, שבה יש כמה אנשים נחמדים שיוצא לי לדבר איתם פה ושם וה-3 הנותרים שאני שורף בבית מול המחשב. מדי פעם מדבר עם החברה בטלפון וזה.

אה. ופעם בשבוע, כשאני בבית, יש עבודה שאני עושה באולם אירועים מאחה"צ אל תוך הלילה. מה שמצחיק זה שאפילו לא ביררתי מתי משלמים לי וכמה. כנראה סתם רציתי לטפוח לעצמי על השכם שאני עושה עוד משהו בזמני החופשי חוץ מלנעול את עצמי בחדר. גאון.

ההורים נפרדו טיפה לפני סיום י"ב.. אבאלה עבר לגור בישוב קרוב ואמאלה בינתיים הספיקה להזיז כמה רהיטים בבית.. לצבוע קירות ושאר ירקות. הבית באמת נראה טיפה שונה.
אני רואה את אבא שלי מעט מאוד, למרות שהוא לא מפסיק להזמין אותי לבקר אותו. משום מה לא נעים לי ממנו. האחים שלי דווקא כן מבקרים אצלו.


קיצר זהו. my life in a nutshell.
אה וקצת עושה לי חרא על הנשמה לראות איך כל מיני אנשים בפייסבוק ש"הכרתי" ברמה זו או אחרת פשוט חוגגים. ההוא חורש את אירופה, זאתי יצאה למועדון, ירדו לאילת, סתם הלכו לסנוקר... לא שיש לי משהו נגדם, אבל זה קצת גורם לי לרצות להתאבד.

לא באמת, אין לי נטיות אובדניות על אמת. דווקא יש לי תושייה לעבור מצבים קשים, ואפילו תקופות שלמות שאני קם אל תוך חרא יומי והולך לישון אל תוך הלילה כשהמוח עובד שעות נוספות במחשבות על כלום. אני מעריך את החיים, את המשפחה שלי, ואת המקום שבו אני חי. עם כל זה אני גם מגיע למצבים שאני לא יכול יותר, אז אני עושה מדי פעם גיחות מהבית לאיזה טיול קטן בחוץ קרוב לבית, שיש לו השפעה קצרת טווח על המצב רוח.

אין לי שמץ של מושג מה לעשות עם עצמי. ואני לא מדבר על טיפול פסיכיאטרי או ללכת לפסיכולוג. הלכתי לאיזה 2-3 פגישות מסכנות.. ולא בא לי להמשיך עם זה. אני רוצה לפתור את זה בעצמי, ולא שאיזה שמוק יטיף לי לנסות להתחיל סמול טוק עם אנשים. אני יודע לעשות את זה. הם כנראה אוהבים לשכוח אותי.

בא לי גם לצאת למקומות. בכללי מאוד. אני לא סגור על עצמי מתי/לאן/איך/עם מי.. בעיקר השאלה של עם מי ללכת היא שמשאירה אותי בבית.. מה הטעם ללכת לאילת לבד? או לכנרת לבד? או לממן טיול לנאפה לבד מכסף שהאמא הפולנייה שלך חופרת שאין לה?


אני לא יודע בכלל למה אני שופך את עצמי ככה לפניכם, ולאיזה תשובה אני מצפה.. כנראה שזו אופציה אחרונה לפני שבאמת ארד מהפסים.
 

goldy

New member
ככל שאתה 'מבוגר' יותר

כך החים הופכים מסובכים יותר.
כשאתה ילד הכל פשוט.
 

Optimistic Girl

New member
אז פשוט מאוד

תהפוך להיות כמו בסרטון הזה,
הקדמה -האדם הזה עובד
ואחרי העבודה מנהל חיים מאוד לא 'מבוגרים'


http://www.youtube.com/watch?v=qIL1U3jGY9g
 

lemonade111

New member
תגידי

את מחפשת את הסרטונים ההזויים האלה או שהם מוצאים אותך??
 

Optimistic Girl

New member


הם מוצאים אותי

במקור פרסמה את זה מישהי בפורום אחר,

זה מרתק לראות דברים הזויים

נו מה לעשות פסיכולוגית לעתיד
 
אז ככה...

לגבי חברה שלך- כשהכרתי את בעלי גרנו כל אחד בעיר אחרת ונפגשנו רק בסופי שבוע, לפעמים היה עובר גם כמעט חודש שלא היינו מתראים כי הוא למד ועבד ואני עבדתי ולמדתי, אבל איכשהו מצאנו את הזמן לדבר ולהתעדכן והחזקנו תקופה די ארוכה עד שעברנו לגור יחד. הבעיה היא אצל שניכם: אצלך- אין לך כוח ממש להשקיע בקשר שלכם, ואצלה- שהיא שמה סדרי עדיפויות של חברות וסבתא לפניך. כשהיא שלך יוצאת בסופי שבוע- אין לכם רצון להיפגש? ואם כבר היא יוצאת הביתה, למה אתה לא כלול גם בתוכניות?
לגבי העבודה- אם כבר החלטת לעבוד מכל סיבה שהיא, חשוב שתדע מה מגיע לך ומה הזכויות שלך כעובד שלא תגיע למצב שמנצלים אותך מבלי שאתה יודע על זה בכלל ושאתה שורף זמן יקר לחינם. אני מציעה לקחת את עצמך בידיים בכל הנוגע לזה ולהתעדכן דרלך המעסיק מה מגיע לך.
לגבי כל אותם אנשים שאתה מקנא בהם: כל עוד הדברים האלה עושים לך רע ומעיקים עליך, עדיף להתרחק מהפייסבוק. פייסבוק הוא במה לאנשים להשוויץ בהישגים שלהם, ולהעלות תמונות בטן - גב מדרום אמריקה זו הסיבה העיקרית שאנשים מעלים תמונות. חוץ מזה תחשוב חיובי: אחרי הלימודים יהיה לך המון זמן לטייל, לבלות, ויהיה לך מקצוע ביד, בניגוד לאלו שכל החיים שלהם מטיילים בעולם או נשפכים במסיבות בפאבים.


בא לך לצאת למקומות ואתה לא רוצה לבד? מה עם חברים ללימודים? מה עם לנסות להכיר אנשים כאן בפורומים? אם אני לא טועה לא מזמן חברי הפורום ניסו לארגן מפגש...
יש לנו אפילו קבוצה בפייסבוק (סודית ביותר) שבה אתה יכול להכיר אנשים. קח את עצמך בידיים ונסה להתעודד טיפה... הכי חשוב לא להגיע למצב שאתה יורד מהפסים.
 

Purple Mushroom

New member
תתמודד , ואל תישבר

תגיד תודה על מה שיש.
אתה קצת מזכיר לי את עצמי, בערך שהייתי בגילך. בקושי דיברתי בתיכון, ואבא שלי נפרד מאמא שלי, הודיע שיעזוב, לפני הגיוס שלי.
אתה יותר חזק ממה שנדמה לך. תגיד תודה רבה על מה שיש, יש לך מסגרת צבאית מסודרת, יש לך עבודה, יש לך מסגרות, יש לך חברה. ותיהיה אופטימי לגבי העתיד.
נראה לי שאתה בדרך הנכונה. יש לך פעילויות, אל תקנא באחרים. ותשאף גבוה. אולי התקופה הזאת קצת עמוסה. אבל אתה כותב גם שיש לך זמן פנוי, אז תנוח בו, אולי תכתוב . תעסיק את עצמך, ותנוח.
ואני חושב שיהיה טוב. אתה בדרך הנכונה.
בהצלחה :)
=]
 

Optimistic Girl

New member
כמה עצות מעשיות

א. לא לראות את האנשים בפסייבוק שעושים חיים.
<תאמין לי שאני מאוד מאוד מאוד מאודדדדד מבינה על מה אתה מדבר,
זאת הסיבה שאני מתחברת לפייסבוק פעם בחודש, כדי להראות סימן חיים לחברות וירטואליות שלי>

ב. למצוא חברים אמיתיים, ואז אתה לא תצטרך להיות בפייסבוק.
נשאלת השאלה-האם אתה רוצה למצוא חברים אמיתיים?
מה תוכל לעשות כדי למצוא חברים כאלו?

שתדע לך שלמצוא חברים זה קל ופשוט,
רק צריך לרצות את זה, ולטפח את הקשר שאיתם


אם אתה לא סגור על עצמך עם מי ללכת
תכין רשימה של אנשים שאתה כן רוצה ללכת איתם
ואז תחשוב על איך להתחיל להיות איתם בקשר ,כדי ללכת איתם לבלות לאן שאתה רוצה.

בהצלחה
וברוך הבא לפורום
 

Kagg6

New member
יש מה לעשות

יש הרבה דברים שאתה יכול לעשות...

אז דבר ראשון תתחיל להתאמן. זה יגרום להרגיש טוב, ייתן לך סיבה לצאת מהבית לראות ואפילו להכיר אנשים חדשים.

דבר שני יש מקומות שאתה יכול ללכת לבד, כמו לים נגיד, או איזה פאב נחמד

תנסה לפתח גישה חדשה, זה קשה אבל אפשרי.

אם אתה רוצה מבחינתי אתה יכול להצטרף אלי אני הולך פעם בשבוע לים, רק הוא נסגר עוד חודש.. :(
 
האם אתה שוחר?!

במידה ואתה שוחר , אז אני אומרת לך מעכשיו תתגייס לצבא ! אל תלך לעשות את הדיפלומה הזאת
אני עשיתי את זה ומה שזה עזר לי , שהורדתי כמה נקודות בתואר שלי
בנוסף קח בחשבון שתתחיל לעשות את השירות שלך .. אתה תהנה מכל רגע ( להיות תלמיד ולהיות בצבא אלו תנאים שונים לחלוטין וחיי חברה שלך יצמחו פלאים )
האנשים שאתה רואה אותם באינטרנט , לכולם יש אותם , אצלי בפייסבוק כל שני וחמישי אני רואה אנשים שטסים , כן אני מקנאה אבל זה לא אומר שזה צריך לגרום לרגשות אובדניות
חסר לך חברים ?! יהיו לך .. נכון כרגע אתה לבד , אבל אתה לא מכיר אנשים מהלימודים ? יש לך אחים ? חברים מהשכונה ? נגיד ואין לך... ממליצה לך ללכת לעבוד במרכז שירות לקוחות שם תמצא מלא אנשים מכל הסוגים ובטוח תתחבר למישהו ( יש לי כמה חברים רק ממוקד שירות שבמקרה הגעתי אליו - ואני בעצמי לא רציתי לעבוד בכלל במוקד שירות )
פסיכולוג - תראה רוב החברה הצעירים היו במקום שלך , עם חברה בלי חברה , עם אנשים קרובים ובלי .. כולם עוברים את זה .. וכן כולם עוברים ומבינים שאלו החיים ואנחנו צריכים להתמודד לבד עם זה
יש כאלה שיש להם אנשים סביבם אבל זה לא אומר שאלו אנשים שישארו שם
קח את הכל בקלות , נראה שאתה פשוט מבואס טיפה ..אבל תבין שאתה פשוט עובר שלב ..
 
למעלה