אני רוצה לדעת

zvibalas

New member
אני רוצה לדעת

האם זה רק אני? האם רק עלי הילד מצליח להשפיע כל-כך? לפעמים הוא עושה משהו שגורם לי לכעוס עליו, ובדיוק אז הוא דופק לי את החיוך המקסים, המיוחד, והממיס שלו. באותו רגע אני בד"כ נשבר, אני לא מצליח לעמוד בפניו, ואני מיד רוצה "לאכול" אותו. האם זה רק אני?
 

מחשבות

New member
ממש לא רק אתה. אין מה לעשות

שכמו שהם מסוגלים לעורר את היצרים האפלים ביותר שלנו, הם מוציאים מאיתנו את רגשות העונג הנאצלים.
 
בשגרה, חיוכיו ממיסים אותי, אך כשאני

כועס עליו - אני לוקח את זה ללב, ועל פי אופיי - קשה לגרום לי להיפוכי מצב-רוח. כשאני עצבני - אני עצבני, וכשאני מומס - אני מומס, אך קשה לי לערב בין שניהם. כשאני כועס עליו - אני לוקח את זה ללב, ושואל את עצמי כיצד הגענו למצב שבו אני צריך להתעצבן עליו (אני משתדל שזה לא יקרה הרבה) - מה הוא עשה לא בסדר? מה אני לא עשיתי בסדר? כיצד אפשר לפעול אחרת בפעם הבאה? וברגעי הכעס האלו, כאשר הוא מרביץ את אחד מחיוכיו הממיסים - אני מתעצבן עוד יותר (בתוכי) על זה שהוא לא לגמרי מבין שמה שהוא עשה זה לא בסדר... ארנון
 

schlomitsmile

Member
מנהל
הקשר בין מרוקו לכעס, הוא תיאוריה שאין לה הוכחות. בעלי (הגרמני) מגיב דומה מאד לארנון.
 

מחשבות

New member
גם אני. אבל למה להודות בזה קבל עם

ועדה, לא חשוב איזו עדה, העמוד האחורי של העיר, עוזי וייל.
 
ואיך את מגיבה../images/Emo35.gif

כי אצלנו, ה -
מתנהגת בדיוק כפי שתיאר zvibalas, והחיוכים הממיסים עובדים עליה יופי...
 
ואגב, זה גורם לי גם להתרגז קצת עליה

באותו הרגע, כי הצחוק שלה הורס את הרצינות שצריכה לאפיין את אקט הצבת הגבולות. אחרת, הילדון יחשוב שאנחנו צוחקים איתו. ולכן, לאחרונה, כאשר מגיעים רגעים כאלו של כעס וצחוקים ממיסים - היא הולכת לצחוק בצד, ואני נשאר לכעוס עליו...
 

schlomitsmile

Member
מנהל
תלוי במצב הצבירה שלי אבל בד"כ הם ממיסים אותי (במיוחד הקטן- בן 3 וחצי, אלוף בזה), ואני מתאמצת לשמור על פרצוף קשוח ../images/Emo11.gif
 

חנול

New member
אצלנו זה בקטנה

היא כולה ג'וקית קטנה בת כמעט 5 חודשים אז אין כ"כ מה לכעוס..אבל לפעמים כשאנחנו גמורים מעיפות בערב ומתים שהיא תרדם, בעודנו קופצים כבר מלעלה מחצי שעה על הכדור פיזיו בבית, מתים שהיא תסגור עינים, ואז מבעד למוצץ היא פתאום מתחילה בסדרת חיוכים, אנחנו נמסים, צוחקים (מה שבכלל גומר את עניין השינה שלה), ופתאום יש כוח להמשיך לסגור עוד חצי שעה על הכדור...
 

חנול

New member
אתה צודק. אחד מספיק.

קודם כל זה מרגיע מאד את הקטנה. וחוץ מזה, מי שרוצה פחות כאבי צירים גם כן קונה כדור פיזיו- אגב, לא צריך לקנות כדורי פיזיו. אחד מספיק.
 

שי ז.

New member
אני לא קניתי כדור פיזיו ולא היו לי

כאבי צירים. חוץ מזה קנית אותו לאשתך אז שהיא תשב עליו עם הקטנה. עם הקטנה אין לנו בעיות והיא הולכת לישון יפה אבל עם הגדולה הייתי יוצא למסעות כשהיא על הידיים עד שהיתה נרדמת.
 

shno

New member
הכדור עזר לנו מאוד

כמובן במהלך ההריון והצירים של האישה, אבל גם אחרי בוא הקטנה - במהלך התקפות גזים, וכעת למטרת הרדמה - כמה קפצוצים והכל נגמר...
 

שי ז.

New member
לגבי הרדמה זה מאוד תלוי בילד

הקטנה שלי כשהי עייפה משתוללת כדי שיניחו אותה בלול ומיד נרדמת לבד. הגדולה לעומתה שנאה לישון והיתה נלחמת כשהיא היתה מתחילה להירדם (בכי, שפשוף עיניים ובגיל יותר מאוחר גם היתה פותחת אותן עם האצבעות)
 

shno

New member
ברור שזה אינדיבידואלי

פשוט כרגע הקטנה היא האינדיבידואל היחידי שהרדמתי אי פעם... מה היא באמת פתחה את העיניים עם האצבעות? יו, איזו נחישות להישאר ערה!
 

שי ז.

New member
הם אלופים בזה

כבר כמה פעמים קרה לי שכעסתי על הגדולה ואז היא פולטת איזה משפט שפשוט כמעט בלתי אפשרי לא להתחיל לצחוק ולאכול אותה.
 

hirshfe

New member
הוא הדבר הכי חשוב

הוא מרפא מכאבים, מוציא מדכאונות וכו' חבר שלי - סיפר לי את הסיפור הזה שבנו היה כבן שנה וחצי (לפני שנתיים בערך) יום אחר הוא רב עם הבוס שלו בעובדה הוא היה כל כך עצבני, רטן וזעף כל הדרך. ואז הוא נכנס הבייתה והילד רץ צועק אבא אבא אבא ואז הכל נרגע - כל העצבים נעלמו או כמו שהוא אמר זה מי עצבני מי?
 
למעלה