אני רק אניח את זה פה...

[tamil69]

אני גם חטאתי ברפרוף, אהבתי מאוד את מה שהשתמע לך..

אני מוצא דמיון בין פסיכאטרים לשוטרי תנועה...
שניהם פקידים, אחד מלומד יותר, השני פחות.
אחד ממלא את מכסת הדוחות ומשכנע את עצמו ואת המערכת (וכן, לפעמים גם אותי) שמפרנסת אותו שהוא מציל חיים בכל רגע.
השני ממלא חוות דעת ומרשמים וגם הוא משכנע את עצמו ואת המערכת (וכן, לפעמים גם אותי) שמפרנסת אותו שהוא מציל חיים בכל רגע.
משהו משתנה בכל רגע .. קוואנטים..
ממליץ לקרוא את ה"ביולוגיה של האמונה" של ד"ר , מרתק והזוי בעת ובעונה אחת.
שיהיה אחלה שבוע!

 

[the lowkey]

אווקיי דווקא נשמע לי מתאים ויצאתי לבדוק

מסתבר שמדובר בסרט צרפתי ,קצת קשה לשים יד על דברים מהסוג הזה ברשת ,למרות שהייתי שמח למצוא.

 

[pantapasin]

בלגי. את כל הסרטים שלהם אפשר למצוא ברשת

עם כתוביות באנגלית. אם לא תסתדר, שלח לי מסר.

 

[tamil69]

אני רק אניח את זה פה...

http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3047

 

[the lowkey]

בתקווה גדולה זה יורד

התרגום כבר מוכן תודה, מת על סרטים כאלה.

 

[the lowkey]

אחלה סרט

בדיוק כל מה שאני אוהב בסרטים מהעולם, לא קשה מידי ולא רך מידי, פשוט אמיתי. אני לא אומר שאני לא אוהב סרטים אובר אופטימיים או קיצונים או מרומזים או הזויים, אבל מה שחסר לי בקולנוע האמריקאי זה סרטים כנים ,בלי פרובוקציות, פשוט סרטים שמנסים לשקף את המציאות כמו שהיא, בלי שום תכנים שנועדו לגרות יותר רגש כדי להסביר את עצמם או גרוע יותר למכור.
שתי אצבעות למעלה.

 

[the lowkey]

לי יש תאוריה יותר כללית

שהמצב שאני נמצא בו הוא חלק מתחושה כללית של העדר דרך. יש לי תחושה כללית של מחסור בסולידריות, של נצלנות בעולם, אבל מעל הכל יש מחסור בעקרונות וערכים. או שאולי המציאות רחוקה מהרעיונות והערכים שבחרתי לעצמי לחיים ,כהשקפת עולם. וכאדם בעל חולשות זה מתיישב על החולשות שלי ומכריע אותי עוד. אני פסימי אני לא אוהב את זה אבל הראש שלי תמיד מושך לשחורות, והדיסוננס בין הרצוי למצוי ורוע האדם מתיישבים על זה בול. היה לי הרבה יותר קל בצבא ,שם היה ברור מה צריך ומתי. היה לי גם קשה מאוד ,אבל תפקדתי. כי היה פחות או יותר ברור מה ולמה. עקרונות וערכים ,קצת פחות אגו ,אתה מה שאתה שני פסים או שלוש על חולצה וזהו.
בחוץ דברים פחות ברורים ,והחזק שורד ,ואין אורך רוח ואין מקום לחולשה. סוג של גונגל חברתי. ניקור ופירוד. אני חושב שבמקום יותר תמים ופחות מלחיץ לא היה צורך ככ בתרופות. יש הרבה בתאוריית הקונספירציה על פסיכיאטרים ותרופות ,בעיקר כשרואים במשרדים שלהם את כל הפיצאפקס הקטנים שהם מקבלים מהחברות תרופות. וזה שוק חופשי ,והכל פרוץ ואין שום הגנה על הצרכן המטופל. אבל יש מדרג תרופות שמוכתב מתקציב משרד הבריאות ,וכל מי שמעוניין בתקצוב התרופה ,הולך על פיו. ככה שהדילים האמיתיים נסגרים במשרד הבריאות. אישית אני לא לוקח כדורים ,יש לי הפרעה בלבד ,אז אין שיקול של התפרצויות ,מה שהופך את הטיפול התרופתי למתחייב ,אישית התרופות פשוט מרדימות אותי. וזה לא נעלם גם אחרי חודשים. אבל כן הרגשתי אפקט מרגיע כשנטלתי תרופות, אולי קצת יותר מידי. זה לא היה לגמרי רע, זה די עזר לי לשמור יותר על קור רוח ולהיות פחות פזיז, יותר מרוכז. זה לא בהכרח רע ,יש כאלו שזה עוזר להם ,יש כאלו שלא.

 

[tamil69]

אתה שם עדיין LOWKEY?

 

[ירון מקשקש]

שבוע טוב.

אני אענה בקצרה על סרטים

tamil69​

אני לא צופה פשוט כי זה לחטט ..וגם יש מלא גישות תפיסות וכו'..יש לי תפיסה יותר נוטה ל"דתית" משם אמונה וכוחות לשרוד ולהתקדם עקב בצד אגודל. אני כן בטיפול של מטפל של משרד הבריאות..הייתה לי גם מדריכת שיקום ועו"ס היה טוב אבל התנגש עם משהו אחר בעיה אחרת שלי יותר רפואית אז יצאתי מזה, אחרי ריב איתם לא ממש הבינו אותי. אבל השיפור מהם היה מורגש אחרי האמת. בכל מקרה אני מעדיף לראות דברים אחרים רגילים יותר ..לאחרונה אני ביוטיוב מחפש נושאים שונים בעיקר ללמוד משהו..להעסיק את המוח ולהשאיר אותו חד ככל הניתן..זה חשוב במצב. ככה אני גם פחות בלחץ ומחשבות וייאוש מהחנק של הלבד וקורונה ואי פעילות.

תרופות..זה מאוד אישי ותלוי מה האבחנה ומה האיזון שצריך, אני מקבל שנים במינון קטן למוגי'ן 150 מ"ג ביום. ומודאל 10 מ"ג . זה עוזר..מייצב מצב רוח מוריד קולות שהייתי שומע יש אפקט..כל העיניין זה למצוא פסיכיאטר טוב כנראה שיתן מה שצריך ולא מה שמוכתב לו..כמו שלי למעשה, הטיפול שאני מקבל מייצב ללא ספק. אני לא רואה קשר מחייב להתפרצויות אלא לשמור על יציבות רגשית מצב רוח טוב יותר.

LOWKEY המצב הזה הוא חלק מן ההפרעה..כל התחושות של ריקנות ..של אי צדק..של רצון שהעולם יהיה על פי ערכים צודקים נכונים מסודרים..וזה קשה מאוד קשה לפעמים בעיקר שהעולם באמת ריאלית מתדרדר..מוסרית התנהגותית פשוט נורא מה שהולך...אין כבוד יחס כנות אנשים פשוטים ותמימים כמעט.

חסרה לך מסגרת זה ברור..יש אפשרויות ( גם עם הקורונה) של קהילות, הן של נפגעי נפש והן של נגישות ישראל למשל..שם אני משתתף..יש מסגרת יש חברה יש למה לחכות אפילו מפגשי זום שיש כעת מהאילוצים, זה משנה את המצב ממש משנה. בעיקר בימים של סגרים, לחץ נפשי גדול יותר וכו' שכל החברה ככלל מתקשה להתמודד איתו...אני מציע לך לחפש את זה. גם סל שיקום אם מגיע לך שווה ..זה עוזר מאוד שיש עם מי לדבר לעשות פעילויות ללמוד ..בעיקר ללמוד שהעולם חרא נכון..אבל לדעת להתנהל בו בצורה שפחות תזיק לך ממתחים כעסים לחץ ראיה שלילית ..לשנות הכל אי אפשר לקבל יותר אפשר.

שמח שכתבתם לאחרונה חשתי די לבד פה...מקווה שעוד יצטרפו

אחלה שבוע!