אני רק שאלה.....

[Hard Nut]

לא נכון. אני רוצה משהו אחר

שתפסיק לבלבל את המוח. יש כבר תשובה לעיל, והיא שלי (לצערך). למרות שכתבת את השאלה בשם ההוא, כדי שתוכל לענות עליה בשם הזה.

 

[Hard Nut]

חשבתי שעניתי לך לעיל...

רוצה - קרא. לא רוצה - לא קרא.

 

[נברא]

מעניין באמת מה מתרוצץ לאלקטרונים בראש...

מי אני? מהו יעודי? מי הוא יהודי?...

 

[גור הררי]

אולי התכוונת לומר: מיהו uud?

הפרוטון כמובן

 

[Hard Nut]

השאלה שלך חשובה ביותר (!) יודע למה ? ../images/Emo26.gif

כי, מאחר שהטענה המקובלת במדע היא - שהאטום, או המולקולה - היא הצורה הקטנה ביותר שעדיין נחשבת כ- "חומר", אזי, במשתמע - כל החלקיקים האלמנטריים שבתוך האטום - אינם "חומר". עכשיו תשאל: "אם הם אינם "חומר", אז ממה הם עשויים ?" ובלוגיקה חדה כתער (של אוקם) - תתגלה לך התשובה: הם לא "עשויים". כעת תשאל: "מה זאת אומרת - לא עשויים, הרי הם חייבים להיות עשויים ממשהו, לא ? הרי הם חלקיקים, לא ?" ובלוגיקה חדה כתער (של אוקם) - תתגלה לך התשובה : הם לא "חלקיקים". כעת תשאל - "מה זאת אומרת - לא חלקיקים, הרי האטום מורכב מהם - לא ? האם זה אומר שהאטום עצמו - איננו חלקיק ?" ובלוגיקה חדה כתער (של אוקם) - תתגלה לך התשובה: נכון, זה אומר שהאטום עצמו - איננו חלקיק. כעת תשאל - "מה זאת אומרת שהאטום איננו חלקיק ? הרי קודם אמרת שהמדע טוען שהאטום הוא הצורה הקטנה ביותר של חלקיק, ואם האטום עצמו איננו חלקיק - אז ממה עשוי החומר ? יש כאן סתירה, הלא כך ?" ובלוגיקה חדה כתער (של אוקם) - תתגלה לך התשובה : נכון, יש כאן סתירה. כעת תשאל - "אז מה עושים ? הרי הסתירה הזו איננה מאפשרת לנו להבין מהו חומר ?" ובלוגיקה חדה כתער (של אוקם) - תתגלה לך התשובה : נכון, הסתירה הזו איננה מאפשרת למדע להבין מהו חומר. כעת אני אשאל במקומך - האם בכלל כדאי להתעסק עם השאלה הזו - או פשוט להניח שבכלל אין דבר כזה - חומר, ובכך בעצם נעלמת הסתירה, הלא כך ?" ובלוגיקה חדה כתער (של אוקם) - תתגלה לך התשובה : נכון, הבה נניח שבכלל אין דבר כזה - חומר, ובכך בעצם נעלמת הסתירה. כעת תשאל - "רגע, אבל אם מניחים שאין דבר כזה - חומר, אז ממה עשוי הכל ביקום - החל בגלאקסיות, דרך הכוכבים והפלנטות, ועד לגוף שלנו עצמנו ?" ובלוגיקה חדה כתער (של אוקם) - תתגלה לך התשובה: היקום כולו - "עשוי" ממשהו שאיננו "חומר". כעת תשאל - "אז ממה הוא "עשוי" ?" ובלוגיקה חדה כתער (של אוקם) - תתגלה לך התשובה: המדע איננו יודע ממה עשוי היקום, וכל מה שבו. כעת תשאל - "אז מי יודע ? האם יש בכלל מישהו שיודע ? האם אפשר בכלל לדעת ?" כאן כבר נגמרת הלוגיקה. הערה: הגישה המדעית המקובלת - עדיין לא אימצה את התשובות שלעיל.

 

[מרחף1]

המשפט שלך

כי, מאחר שהטענה המקובלת במדע היא - שהאטום, או המולקולה - היא הצורה הקטנה ביותר שעדיין נחשבת כ- "חומר", פשוט איננו נכון, הטענה המקובלת, והנכונה, היא שהאטום היא היחידה הקטנה ביותר שיש לא תכונות כימיות מובהקות. איש אינו מנסה להגדיר את יחידת החומר הקטנה ביותר. והתשובה היא - החומר שאנו מכירים ביום יום מורכב מאלקטרונים (שהם חלקיקים יסודיים), פרוטונים וניוטרונים (שהם מורכבים בעצמם מקוורקים, שהם החלקיקים היסודיים). בתהליכים מסויימים ובאנרגיות גבוהות ניתן לייצר חלקיקים נוספים אשר אנו לא נתקלים בהם בחיי היום-יום, חלקם אלמנטריים (כמו מואון, וחלקיק טאו) וחלקם גם הם מורכבים מקוורקים (מצבים מעורערים של פרוטון/ניוטרון, פיונים ועוד שאר ירקות).

 

[Hard Nut]

טעות

כשאתה שותה "מים", נשאלת השאלה - מהי הכמות הקטנה ביותר של מים שאתה יכול לשתות. התשובה: מולקולה אחת של מים - H²O (או - חמצן דו-מימני...). כל משהו שקטן מזה - איננו נקרא "מים". לשון אחר - ה- Qunatum הקטן ביותר של "מים", היא מולקולה אחת של מים.

 

[מרחף1]

בסדר

הגדר בבקשה מים שלא דרך התכונות הכימיות שלהם?

 

[Hard Nut]

תכונות פיסיקאליות

מולקולת המים היא הפרעה מרחבית. תחילה יש לחשב את הטנסור-2 של השדה (בכוונה לא אומר מהו השדה, כי אינני חייב ואינני רוצה לגלות הכל). אחר כך יש למפות אותו לשדה חדש שהוא תת-מאניפולד לאגראנג'י, קוונטי, (בלתי רציף) עפ"י פרמטרי הפעולה המינימלית המרחביים של המים. אחר כך יש לתרגם אות לתודעה שלך (ושלי) באמצעות מיפוי 2-form - מתת-המאניפולד הלאגראנג'י אל המרחב (המנוון) R³, וזאת כדי שתוכל "להבין" אותו. והנה - קיבלת מים. רק שאלה מים דימיוניים - שזה כל מה שהחושים שלך (ושלי) יכולים לקלוט. את העיקרון הלא מוחשי, לעומת זאת - אפשר גם אפשר להבין. ומה שהכי יפה בזה - זה שזה תקף גם לקוסמוס כולו, בלי הבדל של 100 סידרי גודל.

 

[carlos1]

תודה על התשובות.

תודה על התשובות, אכן צדק מי שאמר, שמה שאנו רואים הוא מוזר מאוד, אבל הכי מוזר זה מה שאנו לא רואים!!! (שכחתי את שמו) בסוף נגלה שאנחנו חיים בצורת אנרגיה או משהו בסגנון.

 

[מרחף1]

בחייאת תלמד לשרשר

לא צריך לפתוח נושא חדש כל פעם שאתה מגיב

 

[שזלונג]

חומר ברמה הבסיסית, הוא

אוסף של תכונות המקובצות יחדיו. זה כמו שזוג אופניים הוא אוסף של חלקים מכניים. מה קובע אילו תכונות יהיו לחומר, ומה יוצר אותן? לא לגמרי ידוע. הדרך המבטיחה ביותר היא תורת המיתרים, על פיה ממברנה רב מימדית רוטטת במקצבים קוונטיים ויוצרת סוג מסוים של חומר- דהיינו אוסף של תכונות. אני רואה את זה כאילו כל ממברנה מייצגת יחידת יסוד של תכונה מסוימת, וכך, כאשר יש התקבצות של ממברנות רבות, נוצר חומר. התיאוריה עדיין לא שלמה, כי כרגע אי אפשר להוכיח או להפריך אותה, ולכן אינה עומדת בתנאים בשביל להיות מקובלת יותר. ועדיין כמובן נשאלת השאלה: מה מרכיב את הממברנות? העניין הוא שזו לא השאלה שצריך לשאול. הממברנה היא ייצוג של משהו שאנחנו מגדירים מציאות. ולכן הממברנה היא מידע. הקידוד הבסיסי ביותר שקיים. כדי להבין מה המשמעות של זה, נצטרך לחשוב על חומר ומידע בצורה שונה מבעבר. בצורה לא צפויה ומנוגדת לאינטואיציה. הטריק הכי טוב בשביל למצוא נקודת מבט חדשה, הוא לשאול שאלה אחרת. ולכן, במקום לשאול "ממה עשוי המידע?", אני שואל: "איפה מצוי המידע?". וכוונתי היא, איפה ובאיזו צורה מסודרים הדברים בעולם? תשובה לשאלה זו, מתחילה במציאת מכנה משותף לכל תהליך ביקום. אני מצאתי מכנה שכזה: שינוים. שינוי, משמעותו, מעבר בין שתי פונקציות, שני מצבים. ברובד העליון של זה, מדובר במעברי פאזה כמו התכת ברזל, למשל. ברובד נמוך יותר, מדובר למשל ב"קפיצה" של אלקטרונים בין רמות אנרגיה. ברובד נמוך עוד יותר, מדובר ברטיטות המסתוריות של הממברנות במרחב רב מימדי. הכל מורכב, בצורה פרקטלית, ממעברים אלו. כל מצב לכשעצמו מוכר לנו. אך המרווחים ביניהם, המעברים ביניהם, הם החשובים. התצורה שלהם במרחב היא שיוצרת תכונות, היא שמסבירה את התנהגות המידע ביקום. הגיבו בבקשה...

 

[Hard Nut]

כפי שביקשת

כבר הגבתי לעיל, והסברתי שאין חומר. ולגבי מה קובע את התכונות - דווקא יודע, רק שאף אחד לא רוצה לדעת, כי זה שטוען שידוע - הוא המשתתף הלא אהוד - מבין שלושת המשתתפים שכאן. לגבי תורת המיתר - היא פארסה. פשוט חוסר הבנה מוחלט של הפיסיקאים ב "אותות ומערכות". ודווקא - קצה החוט היה נכון... אבל ממברנות... (?) מיתרים... (?) איך הצליחו לפספס אותו ולהפוך אותו לדבילי - רק לאלוהים פתרונים...

Against Stupidity the Gods Themselves Contend In Vain​

ולא נוצר חומר. הסברתי כבר לעיל (מרגיש כמו בגנון - כבר אמרתי ?) - שאם אינך יודע להגדיר חומר - אז כנראה שאין חומר. (הכנראה - הוא לשם הנימוס בלבד). לגבי האינטואיציה - לי זה כל כך אינטואיטיבי, מרגע שתפסתי את זה - כל הפאזל נפתר ומתחבר - ויוצר תמונה מרהיבה ביופיה. לגבי שינויים - זה לא הכוון. קודם עליך להגדיר את "התשתית" - שעל גביה נוצרים "השינויים". לא תגדיר - לא תדע מהם "השינויים". לגבי ממברנות שרוטטות במרחב - כבר אמרתי שאין ממברנות. זה המרחב עצמו שרוטט. לגבי פרקטאלים - אין כאן פרקטאלים. לגבי המרווחים - דווקא עלית על משהו...

 

[נברא]

חומר הוא כל דבר שיש לו מסה.

לכן החלקיקים האלמנטריים שיש להם מסה מכונים חלקיקים חומריים. מקובל לראות בהם אבני בניין יסודיות ולכן אין משמעות לשאלה ממה הם עשויים... מאידך, הם שונים זה מזה מהיותם מהויות שונות, או חלקים שונים של אותה מהות. במובן זה הם מהווים סוגים שונים של אבני בניין. כמובן שיש בנמצא גם חלקיקים לא חומריים (כלומר חסרי מסה). חלקיקי האור (פוטונים) הם דוגמא לסוג כזה של חלקיקים. מושגים כמו מוצק, נוזל וגז - כפי שהחברים כאן כבר ציינו - מוגדרים כמצבי צבירה של אוסף גדול של אטומים או מולקולות ואין להם כל נגיעה לעולם החלקיקים האלמנטריים. אסל סיווגים אחרים, רלוונטיים יותר, בהחלט קיימים: מצבים קשורים, קונדנסציה, פלסמה, כליאה ועוד.

 

[נברא]

אסל=אבל

 

[מרחף1]

גם לחלק מנושאי הכוח

כמו W וZ יש מסה, אז האם הם חומר? גם לחלקיקים שלא נתקלים בהם ביום יום (פיונים לדוגמא) יש מסה, אז האם *הם* חומר. צריך להפריד בין חומר "סטנדרטי"/"יום יומי" אשר ממנו מורכב אוסף החוויות היום יומיות שלנו ובין חומר במובנו הכללי ביותר. נכון, אין לי הגדרה מדעית לזה, למעט אולי לדבר על חומר יציב, כלומר כזה שלא עובר התפרקויות או התמרות מכל סוג.

 

[נברא]

לפני שבירת הסימטריה הם חסרי מסה

ולכן, עקרונית, לא מדובר בחומר. אחרי שבירת סימטריה הם אמנם מקבלים מסה אבל מתקיימים זמן קצר ביותר. חלוקה שהיא אולי יותר חזקה היא זו: חלקיקים (אלמנטריים) שיושבים בהצגות של חבורת כיול לוקאלית ומתערבבים באופן לינארי תחת טרנספורמציית כיול של אותה חבורה הם חלקיקים חומריים. אלו שעוברים תחת אותה טרנספורמציה כמו connection הם נשאי כוח וממילא אינם חלקיקים חומריים. חלוקה אפשרית נוספת: חלקיקי יסוד פרמיוניים הם חומריים, כל האחרים לא. לכן, למשל, וקטורי כיול בוזוניים אינם חומר אלא נשאי כוח... אין לי מושג איפה ההיגס נכנס בחלוקה הזו... ולבסוף, כיוון שפיונים (ולמעשה כל המזונים וכל ההדרונים) הם מצבים קשורים של חלקיקי יסוד חומריים, גם הם חומר. יתכן כמובן שבסופו של דבר הטבע הוא סופר-סימטרי ואז כל החלוקה הזו מתייתרת.

 

[מרחף1]

שבירת הסימטריה

נותנת מסה גם לפרמיונים. ונכון שכל המזונים וההדרונים הם מצבים קשורים של קוורקים אבל רובם מתקיימים גם הם לזמן קצר ביותר. ההגדרהשל "חומר" הופכת להיות חצי פילוסופית בנקודה זו. אני אישית לא מבין למה צריך אותה. ד"א, גם אם הטבע סופר סימטרי עדיין אפשר לחלק.

 

[נברא]

הו... אתה כמובן צודק...

לגבי המסה של הפרמיונים. אבל לעניות דעתי אין כאן משהו פילוסופי אלא מטבע לשון שהשתרש. חלקיקי יסוד שהם פרמיונים הם "חומריים" וחלקיקי יסוד בוזוניים הם "נשאי כוח". ה-W וה-Z הם באמת בנים חורגים לקלסיפיקציה הזו ולגבי ההיגס, אין לי מושג. (ואולי אין היגס...) בנוגע לסופרסימטריה, עדיין אפשר לחלק אבל יש טרנספורמציה שמעבירה מאלו לאלו. בסופרגרוויטציה היא לוקלית ואז מעמדה כשל כל סמטריית כיול לוקלית. אגב, אם הטבע הוא סופר-כבידתי עם 11 (?) מטעני סופר סמטריה, יש לך קנדידט מצויין לתורת איחוד אליבא דמרבית החוקרים. אם יש פה מיתראי הוא יוכל להסביר זאת הרבה יותר טוב ממני.

 

[נברא]

"בנים חורגים" - בהקשר של המסה.