אני שונאת אנשים אבל גם שונאת להיות לבד.

RockQueen

New member
אני שונאת אנשים אבל גם שונאת להיות לבד.

מה עושים? :(
 

RockQueen

New member
דווקא הייתי מצפה שאנשים פה יבינו

פשוט שונאת אנשים.. נמאס לצפות מאנשים. נמאס להתאכזב מאנשים. אבל זה לא אומר שבא לי להתבודד. אבל ככה המצב שנוצר. כי אני נפגעת מאנשים אז אני מרחיקה אותם מהחיים שלי ונשארת לבד. אבל בתכלס מי שהיתי מספיק חשובה לו היה מתעקש להשאר בסביבה לא ככה? אולי פשוט לא מצאתי את החברים הנכונים. השאלה איך ואיפה מוצאים כאלה. כבר איבדתי תקווה...
 

alona 27

New member
השאלה מה הסיבה הכי שכיחה שאת מתאכזבת מאנשים

ככה אולי אפשר ללמוד לזהות מי הטיפוס.
 

RockQueen

New member
זו השאלה שאני שואלת את עצמי כל חיי

כי אני מראש מצפה מאנשים. אבל השאלה האם אדם יכול למנוע ציפיות מכולם לגמרי? איך אפשר לא לצפות למשל מאנשים שאמור להיות להם אכפת ממך?
 

alona 27

New member
אז אולי זה הכי חשוב

אולי תתחילי ללמוד לזהות אנשים שאכפת להם אם זאת הציפייה הבסיסית שאסור לוותר עליה.
 

פריאל12

New member
רוקווין


לא נראה לי שאת שונאת אנשים, אלא יותר את זה שאינם עונים על ציפיותייך.
את הציפיות השאירי לכריות (אמרו את זה קודם לפניי....).
החיים מזמנים לנו הפתעות חדשות לבקרים ומעטים הם הדברים הצפויים.
שאלתך "מי שהיתי מספיק חשובה לו היה מתעקש להשאר בסביבה לא ככה?" היא על משקל מה קדם למה: הביצה או התרנגולת?

נראה לי שנטייתך האוטומטית לדחות גורמת לאנשים לוותר על חברתך במקום להתאמץ - הרי בשביל מה יתאמצו? כך או כך, הם יידחו על ידך במוקדם או במאוחר.
 

RockQueen

New member
אוף

פעם הייתי בנאדם חברותי
החיים והפגיעות שחטפתי מאנשים הפכו אותי לצינית וקשה
 

פריאל12

New member
שני המצבים אינם בלתי הפיכים

שניהם נתונים לשינוי - זה נתון בידייך
 
למעלה