אסטמה,אלרגיה,מחלת עור? נואש לעזרה.
שלום חברים וברכות לפורום החדש. שמי תמיר ואני בן 39 לפני שנתיים,התחלתי להתגרד עד זוב דםבכל הגוף. הופנתי לרופא עור שרשם משחות לסקבייס,כמובן שהדבר לא עזר ואני במשך כשלושה חודשים עברתי מרופא לרופא ללא הועיל. הגירודים נמשכו בכל הגוף כשאליהם הצטרפו בעיקר איזור המפשעה, אשכים ללא איבר מין.בשלב זה רופאת המשפחה שכבר ריחמה עלי מרוב שהתגרדתי וסבלתי שלחה אותי עם הפניה למחלקת עור בבלינסון, עברתי שם איבחון ששלל סקבייס והוחלט שאני אלרגי למשהו ככה סתם פיתאום בגילי,נשלחתי לבצע טסטים על הגוף,כולם יצאו שליליים,אוכל,אריגים ועוד ועד... מכיוון שמצבי היה חמור מאוד עד כדי כך שדיממתי הוחלט לתת לי פרדינזון למי ששואל את עצמו מדובר בסטרואידים,התחתי עם 40 מג' שבוע 35 שבוע שני עד שהגעתי ל 5 מג וסיימתי את הטיפול,במהלך נטילת התרופה הפסקתי להתגרד כמעט לחלוטין כשסיימתי התופעה חזרה אבל רק באיזור המפשעה קצת מעל הבטן ובברכיים.הרבה פחות מבעבר אבל עדיין מגרד.בשלב זה בבלינסון אחרי מפגש רביעי נאמר לי כך: "יש מצבים שהרפואה לא יודעת לאבחן ולמצוא דיאגנוזה,לצערנו אנו לא ממש יודעים ממה אתה סובל ולמה את אלרגי" כל זה היה לפני שנתיים מאז חליתי בשפעת והשתעלתי המון,רופא ריאות החליט שאני מפתח אסטמה שוב ככה פיתאום באמצע החיים כשמעולם לא הייתה לי את המחלה בעבר. טופלתי בסטרואידים וזה חלף,סיפרתי בבלינסון על הנק' של האסטמה והם אמרו שזה לא העניין פה, אז מה כן העניין שאלתי? לא ברור לנו ענו לי. אני מתגרד מאוד חזק באיזור המפשעה והאשכים והברכיים, אני נוטל טלפסט או איירוס שמקל עלי לשעה אולי. חודש שעבר חזרתי לבלינסון שוב,בעיקר בגלל הגרוד באשכים והמפשעהוהברכיים המדממות מרוב גירוד, רכנו מעלי רופאים,רופאות,סטז'רים מלמלו משפטים שלא הבנתי ובסוף רשמו לי "טבעדרם" ואמרו לי להמשיך לקחת "טלפסט".כיום דיי השלמתי עם המצב או נכון לומר נואשתי מאוד, אני עדיין מתגרד באיזורים אלו. חשוב לציין שבאיזור המפשעה בדקו אותי ואין לי מחלת מין,ככה נאמר לי, אני בחור הגייני מאוד ומעולם לא ביקרתי במקומות שיכולתי להביא על עצמי מחלות מין
הגירוד שלי מופיע ונעלם כל היום מעצמו,כשאני מגרד מופיעה נפיחות אדומה שנעלמת כשהגרד עובר, באשכים אני מושך את השיער ערווה כדי לגרד ביתר קלות מה שמביא אדם כמוני לסיטואציות לא נעימות בפני הבריות. אני כבר לא מאמין שנותר לי עוד מה לעשות שלא עשיתי ודיי השלמתי עם מצבי, אבל אולי אולי אולי הישועה שלי תגיע מכאן. שתהיה לכולכם שבת שלום עם הרבה בריאות ותודה על ניסיון לעזור. סליחה על האורך תמיר.
שלום חברים וברכות לפורום החדש. שמי תמיר ואני בן 39 לפני שנתיים,התחלתי להתגרד עד זוב דםבכל הגוף. הופנתי לרופא עור שרשם משחות לסקבייס,כמובן שהדבר לא עזר ואני במשך כשלושה חודשים עברתי מרופא לרופא ללא הועיל. הגירודים נמשכו בכל הגוף כשאליהם הצטרפו בעיקר איזור המפשעה, אשכים ללא איבר מין.בשלב זה רופאת המשפחה שכבר ריחמה עלי מרוב שהתגרדתי וסבלתי שלחה אותי עם הפניה למחלקת עור בבלינסון, עברתי שם איבחון ששלל סקבייס והוחלט שאני אלרגי למשהו ככה סתם פיתאום בגילי,נשלחתי לבצע טסטים על הגוף,כולם יצאו שליליים,אוכל,אריגים ועוד ועד... מכיוון שמצבי היה חמור מאוד עד כדי כך שדיממתי הוחלט לתת לי פרדינזון למי ששואל את עצמו מדובר בסטרואידים,התחתי עם 40 מג' שבוע 35 שבוע שני עד שהגעתי ל 5 מג וסיימתי את הטיפול,במהלך נטילת התרופה הפסקתי להתגרד כמעט לחלוטין כשסיימתי התופעה חזרה אבל רק באיזור המפשעה קצת מעל הבטן ובברכיים.הרבה פחות מבעבר אבל עדיין מגרד.בשלב זה בבלינסון אחרי מפגש רביעי נאמר לי כך: "יש מצבים שהרפואה לא יודעת לאבחן ולמצוא דיאגנוזה,לצערנו אנו לא ממש יודעים ממה אתה סובל ולמה את אלרגי" כל זה היה לפני שנתיים מאז חליתי בשפעת והשתעלתי המון,רופא ריאות החליט שאני מפתח אסטמה שוב ככה פיתאום באמצע החיים כשמעולם לא הייתה לי את המחלה בעבר. טופלתי בסטרואידים וזה חלף,סיפרתי בבלינסון על הנק' של האסטמה והם אמרו שזה לא העניין פה, אז מה כן העניין שאלתי? לא ברור לנו ענו לי. אני מתגרד מאוד חזק באיזור המפשעה והאשכים והברכיים, אני נוטל טלפסט או איירוס שמקל עלי לשעה אולי. חודש שעבר חזרתי לבלינסון שוב,בעיקר בגלל הגרוד באשכים והמפשעהוהברכיים המדממות מרוב גירוד, רכנו מעלי רופאים,רופאות,סטז'רים מלמלו משפטים שלא הבנתי ובסוף רשמו לי "טבעדרם" ואמרו לי להמשיך לקחת "טלפסט".כיום דיי השלמתי עם המצב או נכון לומר נואשתי מאוד, אני עדיין מתגרד באיזורים אלו. חשוב לציין שבאיזור המפשעה בדקו אותי ואין לי מחלת מין,ככה נאמר לי, אני בחור הגייני מאוד ומעולם לא ביקרתי במקומות שיכולתי להביא על עצמי מחלות מין
הגירוד שלי מופיע ונעלם כל היום מעצמו,כשאני מגרד מופיעה נפיחות אדומה שנעלמת כשהגרד עובר, באשכים אני מושך את השיער ערווה כדי לגרד ביתר קלות מה שמביא אדם כמוני לסיטואציות לא נעימות בפני הבריות. אני כבר לא מאמין שנותר לי עוד מה לעשות שלא עשיתי ודיי השלמתי עם מצבי, אבל אולי אולי אולי הישועה שלי תגיע מכאן. שתהיה לכולכם שבת שלום עם הרבה בריאות ותודה על ניסיון לעזור. סליחה על האורך תמיר.