אספנות

לאחרונה(אולי הקורונה נתנה דחיפה)אני מארגן לי "לעת זיקנה" אוספים של דברים שאני רוצה לשמור:מגזינים חשובים שיש לי:נשיונל גאוגרפיק,פנטזיה 2000 (מגזין מדע בדיוני מגל 17),סרטים שנמצאים בתיקיית סרטים למשמרת,ספרים שהתירו בי משמעות..מוסיקה אני מאוד אוהב אבל ביוטיוב זה זמין בכל עת..
יש כאלה שיש להם רכבי אספנות,תקליטים ועוד..
יש לכם/ן אספנות כלשהי?
 

פונדיצ'רי

Active member
למעט תמונות משפחתיות, אין לי צורך לשמור או לאסוף דבר. ממילא אחרי מותי הילדים שלי יתהו מה לעשות בזה.
בזמן האחרון אני מתאווה להעיף מהבית גם ספרי קריאה אבל אין לי כח למיין ולזרוק בפח אני עוד לא מסוגלת. הייתי מוציאה לפעמים לרחוב ספרים בקופסת קרטון אבל בזמן קורונה אף אחד לא יגע בהם. משתדלת לא להיקשר רגשית לספרי ילדות, לתכשיטים או לחפצים אחרים. כן קשה לי לזרוק זוגות מכנסיים שאהבתי וכבר לא עולים עליי 😀
 

פונדיצ'רי

Active member
הגעתי למצב שאוותר על כולם. בלי סנטימנטים. הם בעיקר צוברים אבק ולך תשכנע את הילדים לאבק אותם כמו שאנחנו היינו עושים לפני פסח. אשמור רק ספרי ילדות שאני רוצה שהבת שלי תקרא גם. הצליח לי (רק) איתה בנושא הקריאה.
 

GoldenEyes

Well-known member
מזכיר לי פתגם מאד עתיק
"ספר שאינו ראוי לקריאה שניה , אינו ראוי לקריאה ראשונה"
לצערי הדור הנוכחי כמעט ולא יודע מה זה ספרים (אולי אלו של בית הספר) הכל באינטרנט ובטבלטים.
 

אבח"י

Well-known member
מזמן למדתי לזרוק את משאות החינם הללו. היפטרות מן העבר המעיק אהוב עליי. רק אהבה עמוקה לאותו ילד שהייתי, ושמירה על תכונותיו המבורכות, שלמדתי להכיר ולהוקיר.
הספרייה שלי דינמית ומשתנה ללא הרף. יש בה מספר קבועים, שבקושי מגיע לעשרים כותרים, וזהו.
מסיכות על קיר, מדי פעם נוספת אחת, אם יש לה מקום.
"מי גילוח" - כן ערימות גם לנינים.
 

אבח"י

Well-known member
אהבתי את הפתגם.לא מכיר אותו.
דוריס לסינג, סופרת דרום אפריקאית, שברחה מדרום אפריקה תחת שלטון האפרטהייד, וכתבה ספרים מעולים כמו ערימות של זבל, בהקדמה לאחת מהמדורות החדשות של "מחברת הזהב", הספר הכי הכי מפורסם שלה ציינה שאם ןלא הצליחה לקרוא ספר X, היא לא "זורקת" אלא שומרת, אולי בעוד כמה שנים תוכל לקוראו.
אני לא שומר ולא מחכה. כמות הספרים המתפרסמים ביום מציבה אתגר רציני ואמיתי. לעולם לא אספיק לקרוא את הכל, אז מה שלא הולך בפעם הראשונה לא ילך גם בשנייה, אז חבל. תחנות אוטובוס, ויצ"ו, החנות לפגועי נפש הינם הכתובת להם.
 
זבל של אחד הוא האוצר של האחר.
בהחלט צריך למיין ולהפטר, בעיקר כשעוברים דירה אבל שימור קשור גם להיסטוריה.
הדור הנוכחי שמצלם את עצמו לדעת עם 2378 צילומים ביום גדל ללא שום זכרון משמעותי שילך איתו עוד 20 שנה ויותר
 

אבח"י

Well-known member
ברור לגמרי, כולנו מכירים את הציפור שהתחממה בפרש אל איל צפון שרה ורוננה, עד שבא השועל .
כדאי למיין כפי שציינת בין היסטוריה פרטית לבין היסטוריה ציבורית. לא נראה לי שמבחינה היסטורית-תרבותית או אחרת יש מה לדאוג, למעט הגדלת נפחי האחסון בחוות השרתים ושמירה על כך שלא תזהמנה את האוויר.
מבחינה אישית, גם דור המצלמות קונה דברים [ פריטי ייצוג מוחשיים לרעיונות מופשטים ], שומר דברים ומספר סיפורים לעצמו, לחבריו, להוריו או לדור שמגיע אחריו.
לגבי לסינג - האשה כתבה כלכך הרבה, שלטעמי בשלב מסוים הכתיבה הפכה למעין "הרגל" ומיומנות כלומר ל- אUמנות ולא לאOמנות. אבל ברור שזו דעתי האישית, ובוודאי אפשר לחלוק עליה.
 

דגנית65

New member
לאחרונה(אולי הקורונה נתנה דחיפה)אני מארגן לי "לעת זיקנה" אוספים של דברים שאני רוצה לשמור:מגזינים חשובים שיש לי:נשיונל גאוגרפיק,פנטזיה 2000 (מגזין מדע בדיוני מגל 17),סרטים שנמצאים בתיקיית סרטים למשמרת,ספרים שהתירו בי משמעות..מוסיקה אני מאוד אוהב אבל ביוטיוב זה זמין בכל עת..
יש כאלה שיש להם רכבי אספנות,תקליטים ועוד..
יש לכם/ן אספנות כלשהי?
עשישיות
 
למעלה