אפשר לשאול משהו?

קאיה 11

New member
../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

רק לגבי ילדים וזיקנה , נכון, אך גם חווית גידול ילד והנאת הטיפול בו, חבל שלא יחוו.
 
את צודקת...

כמובן. אבל, אני מהצד של "הילדים". גם היום , ואני כנראה מבוגרת מחלק ניכר מההורים פה (אני מתקרבת ל-50...) קשה לי עם ההורים שלי כשהם מתייחסים לחיי בכאב. אבן על המכונית יכול לחטוף גם יהודי בשטחים, חילוני בבני ברק או סתם מישהו שנוסע לתומו והופך מטרה ללינץ'. לעג סופג גם מי שהוא שמן מכוער מגמגם או סתם עובר ליד מי שמחפש ללעוג. אבל חיבוק הורי מלא חם ומקבל - זה סם החיים שלנו. של כולנו. וכל צל על החיבוק הזה, על השמחה בנו פשוט כי אנחנו כאן - חיים קיימים ואוהבים - הוא הכאב הגדול היחיד שאין לנו כלים להתמודד איתו.
 

קאיה 11

New member
תודה ערבה- חיבוק- סם החיים../images/Emo140.gif../images/Emo140.gif../images/Emo140.gif../images/Emo140.gif

 

שירה910

New member
ערבה , אני מחבקת אותך

תודה על תגובתך . את אומרת אמת . ואני מתפללת שכל צל יוסר מליבי . כי יש בי את כל האהבה אליו . וזה קשור לקושי שלי לקבל את הקשיים שילדי מן הסתם צריכים לעבור בחיים . אך זה שלב אחר , כשאני מבררת לעצמי איתכם פה מה עובר עלי וזה פותח אותי יותר אל האהבה וההשלמה . ואגב אני בת גילך . הלוואי שכל ההורים ידעו לאהוב את ילדם באשר הוא , ואני מאחלת לך שתזכי לכך גם כן . למרות שאני בת גילך , בתור אמא כאן , וגם סתם בתור אדם , אני מחבקת אותך בחום ובאהבת אנוש . שירה .
 
אפשר לשאול משהו?

לאורך השנים, אני שומעת לא פעם הורים מדברות/ים על הקושי להסתגל לגילוי של בת לסבית או בן הומו. אני מניחה שזה לא יהיה קל אבל אולי - תוכלו לגעת בזה וקצת לשתף: מה בעצם הקושי? עם מה מתמודדים?
 
מה הקושי?

בעיקר התחושה וההבנה שהבת שלי לא כמו כולם, בעתיד תהיה לה משפחה חד מינית וכאן מצטרף קושי נוסף כי אני אומנם אקבל את בתי ואוהב אותה ואת המשפחה כמו שאני אוהבת ומקבלת אותה כעת, אבל החברה המורחבת לא מקבלת משפחות כאלה בהבנה. אני כבר לא מדברת על כל ההומובפובים או סתם גזענים ששונאים כל מה שקל לשנוא ולתעב, אלה מפחידים אותי כל כך עד כדי כך שהיום אני יכולה להבין למה יש מצעדי גאווה שבעבר התנגדתי אליהם. עם מה מתמודדים? עם דיעות קדומות של הסביבה הקרובה ואחר כך עם הסביבה המורחבת. מתמודדים גם עם שאלות חטטניות ומטופשות "אז הבת שלך היא הגבר או האישה?" ומתמודדים עם בורות איומה "איידס זו מחלה של הומואים" וכו'. מקווה שהסברתי טוב
 
אני חושבת שאצלך אמא ..

גם היה סוג של ניפוץ פנטזיות? ילדה בשמלת כלה ... "משפחה נורמלית" כביכול ... צרות "רגילות" של משכנתא ואסיפות הורים .. ולפני שבאמת מבררים על זה ולומדים זה באמת נראה שונה מאד מהחיים שלי עכשיו .... לא?
 
../images/Emo13.gif

ואני חשבתי שהפנטזיות שלי זה בית עם בריכה
צודקת
יש גם מקום לניפוץ פנטזיות בין הקשיים
 

קאיה 11

New member
פנטזיות....

אחרי שלושה בנים זכיתי בבת...... הבאתי אותה מבית החולים ומיד צבעתי את כל החדר בוורוד, הכל כולל שטיח, בערך שנה שלמה ואולי יותר לא קניתי מלבד וורוד. הייתי מכורה לגוון. ביום שביתי הצליחה להביעה דעה היא מיד אמרה כחל, רק כחל. וכל הוורוד נכנס לארון. עד היום וורוד אפילו כחלק ממשהו לא נכנס לחדר שלה. אשליות אשליות רבות. כמה חלמתי על בת שתעמוד לידי במטבח, שנתחלף בבגדים ובעיקר שתהיה לי חברה ואני לה .( לי לא היתה. אמא כזאת..) הכל התפוצץ לי בפרצוף
. כן זה קשה אך ברור שיהיה אחרת בעתיד. רק שלא יפרסמו בעמוד הראשי.
 

קאיה 11

New member
אביבה מרגישה ממש את שכתבת.

באיזה שהוא מקום כל הורה רוצה שהכל יהיה בסדר עם ילדיו , בכל תחום. בדרך ישנם דברים שאינם בסדר אך יש אפשרות לשנות, לעזור ולהשיב לקדמותו. אני חושבת שיש חוסר אונים כי בידיעה ובחשיפה שהילד/ה גאה יוצרת רצון עז לשנות , והזמן ואיבוד המצב הוא בעיקר עד שמבינים שזה לא הפיך. ואז אין ברירה אהבת הילד גדולה יותר מכל דבר וכל אחד בדרכו ובקצב שלו יתקרב לילד ולא יוותר . נכון יש מגזרים שאצלם זה עובד אחרת, הבושה מהמגזר גדולה מכל. אגב , למשל אצל הדתיים קל להם לקבל אובדן של ילד כי " אלוהים נתן אלוהים לקח" אבל את זהות הילד ....כאן אלוהים לא התערב.... אין לי דבר וחצי דבר נגד הדתיים ככלל, אדם באמונתו ייחי, רק שלא יפגעו בילדנו.
 

א פרח

New member
תסלחו לי אבל אתם ממש מרגיזים אותי!

מה רע בילד שונה, מיוחד, נדיר וכ"ו לא רוצה ילדים רגילים, קונפורמטיבים, אפורים ומשעממים! כל אחד הוא שונה ומיוחד, כל אחד צריך להיות יחיד ומיוחד בעיקר בעיניי הוריו! אז אחד אמן, האחר מדען, עוד אחד בעל כישרון טכני, האחד נכה, האחר, רקדן, חלק דתיים, חלק חילוניים, חלק הומואים, חלק סטרייטים, חלק חרשים, חלק עיוורים וכ"ו וכ"ו וכ"ו. תראו לי שני אנשים זהים לחלוטין, אפילו אצל תאומים זהים יש שוני. די כבר עם לנסות להכניס ילדים לתוך מיסגרת כך וכך צריך להיות. הגיע הזמן שהורים יבינו כי ברגע שבו הזרעון חדר לבייצית והתא החל להתחלק זה הרגע בו אותו התא מתחיל להתפתח למשהו חדש, עצמאי ומופלא אשר כל שנוכל לעשות הוא לחנכו להבדיל בין טוב לרע, להעניק לו את הביטחון לחיות את חייו לתמוך בו בדרכו אך לא נוכל לכפות עליו את החלום שלנו לחיים ה"נכונים" לו. מי קבע כי להיות כמו כולם זה הדבר הנכון? היכן היה העולם כיום אם כולם היו כמו כולם? אגיד לכם היכן, כולנו עדיין היינו פולים כינים זה מפרוותו של האחר העולם היה עומד מלכת ולא מתקדם לשום מקום! ולדברייך "בעיקר התחושה וההבנה שהבת שלי לא כמו כולם, בעתיד תהיה לה משפחה חד מינית וכאן מצטרף קושי נוסף כי אני אומנם אקבל את בתי ואוהב אותה ואת המשפחה כמו שאני אוהבת ומקבלת אותה כעת, אבל החברה המורחבת לא מקבלת משפחות כאלה בהבנה." בעבר גם לא קיבלו משפחות חד הוריות בהבנה, גרושין וכ"ו אז מה? עם הזמן החברה לומדת לקבל וכאן תפקידנו להיות עמוד התווך של ילדינו ולתת להם את ההרגשה כי הם הכי נורמליים וגם אם דרכם איננה קונפורמיסטית אין זה עושה אותם פחות מכל אחד אחר אלא להיפך זה עושה אותם ייחודיים ומיוחדים, כי הם אינם חלק מעדר אלא יישויות עצמאיות. לגבי ההתמודדות כלפי החברה הסובבת אכן תמיד יש את זה ואין זה משנה אם מדובר בהומו, נכה, סתם מישהו שאינו סגור על עצמו וכ"ו אנו חיים בחברה ביקורטית ודוחפת אף לענייני אחרים מעצם הוויתה. בעיניי יותר חשוב להתרכז במאבק להשגת זכויות והכרה חוקית מלאה עבור קהילת הלטבים בכל תחומי החיים מאשר להתעסק בזותות כמו אנשים טיפשים עם שאלות מטופשות, אנשים כאלו פשוט זוכים למבט מזלזל מצידי המבהיר להם את טיפשותם. לגבי פחדך מהומופובים או סתם גזענים אומר כי אסור לפחד צריך להוקיע ולהקיא אותם מקריבנו, כל הפליה על רקע דת, גזע, מין או נטיה מינית הינה פסולה ומוקצת ועל כך יש להילחם בחינוך ובהסברה אך אסור לפחד כי פחד משדר חולשה ועלינו לשדר עוצמה ואמונה בצידקת דרכינו. במצעדים, בהפגנות בדרישה כי מערכת החינוך תחרוט על דיגלה את קבלת השונה ותעודד כל ילד להתפתח לאדם ייחודי ולא תנסה להכניס את כולם לתבנית אחת וקבועה.
 

קאיה 11

New member
א. פרח

הצלחת לגרום לי להרגיש רע, להרגיש לא בסדר. הגישה הזאת היא הדרך הטובה ביותר לסגור ולהרחיק ואולי להקצין רגשות. אני אישית לא מרגישה יכולת להמשיך להפתח כאן ולשתף. תודה
 

א פרח

New member
זו בדיוק הגישה שגורמת לביתך להכחיש

חוסר היכולת שלך להתמודד עם עצמך ועם סביבתך, את באמת חושבת שתמיד התגובות יהיו מחבקות ועוטפות, אז לא אין זה כך לא בחיים ולא בוירטואליה. כמו שלך מותר לבוא ולשפוך את קרבייך כאן כך גם לי ולכל אחד אחר מותר לבוא ולהגיב מהבטן. לתחושתי מקריאה שלכם רובכם פה בקטע של "אוי, אוי הבן/בת שלי הומו במה טעיתי, במה שגיתי שכך הוא הדבר." "אוי, אוי איזה חיים נוראיים מחכים להם." ואני באה מהגישה של אז הבת שלי לסבית כולה נטייה מינית היא תצליח ותעשה בחייה כל אשר תרצה ותעמוד בכל אתגר אשר תציב לעצמה בלי כל קשר לנטייתה המינית. כל ההבדל בינה לבין חברותיה הסטרטיות יהיה שהן יחפשו בן זוג בחייהן והיא תחפש בת זוג. זה הכל! חבל שכאשר ניהיה קצת קשה את בורחת במקום להשאר ולהתמודד לנסות לקרוא ולהבין ואולי זה מה שיפתח עבורך את הדרך לביתך, כיוון שבהתנהגותך את משדרת לה כי במקום להתמודד עדיף להסתתר בארון.
 

Master Stav

New member
ועל זה אימרו .....ישר לטאגלינס של הפורום

אחותי אם הייתי אדם מאמין היתי אומר אמן כמי שאני אומר שאני אוהב אותך אהבת נפש ומשח שיצא להכירך מדהים איך דברים מתחברים, ילדיך זכו !!! ד"ש חם וחיבוק מדוד סתיו ללבוסטרים
 
אל תרגישי רע../images/Emo201.gif

לפעמים קשה לנו לקבל את הקושי של הזולת. יש שמעבירים את זה בעדינות, ויש שהשנים כבר גרמו להם להיות קצת קצרי רוח... אני זוכרת שביקרתי לפני כמה שנים בגן של אחייניתי בלונדון, והגננת אמרה לי בחיבה:" אנחנו מאפשרים כאן רב תרבותיות כדי שהילדים יתרגלו לקבל את השונה. הנה - השנה קיבלנו ילדה יהודיה לגן!" בתור הדודה של הילדה היהודיה - אני בטוחה שהיא התכוונה לשמח אותי ולא לכווץ לי את הלב...ואולי - היא אפילו לא הבינה למה אני מחייכת חיוך קפוא... בדיוק בשביל זה קיים פורום - לחבר את הקצוות ולהסביר ראייה שונה. אני בטוחה שעם הזמן מרחקים יתקצרו ואהבה תנצח הכל. אל תסגרי!
 

קאיה 11

New member
תודה ערבה

כן לפעמים אנחנו מבינים את הדברים קצת הפוך, כן ערבה האהבה בסוף תנצח ואין לי ספק בכך. תודה על הפרופורציות.
 

Master Stav

New member
יופי לך .....

מתרגזת לך לבד !!!! כתבתי תשובה ארוכה ומנטומקת ואז ראיתיש את הגבת וקראתי .... לא מגיב ..זהו רק עושה
 
אל תתרגזי../images/Emo6.gif

יכול להיות שכתבתי את הפוסט הזה כשאידי השנאה והרעל מפורום אחר עדיין אפפו אותי. אני דווקא מסכימה כמעט עם כל מה שכתבת, יחד עם זאת עדיין לא מקבלים בחברה אבא ואבא ומנסים תמיד לשאול "אז מי האמא מביניכם?". בתי ואני תמיד צוחקות על השאלות האלה, אבל אם נחשוב רגע ברצינות <ואם תקראי על החוויות של בתי כילדה ונערה בביה"ס> אנשים מחנכים את הילדים שלהם שהומו זו קללה ושלסביות הן אבא עם ציצים
השתתפתי בשרשור הזה בניק אחר, הרשתי שאני מאבדת את הסובלנות והנעימות שכל כך מאפיינים אותי בדרך כלל ולאחר מכן ביקשתי למחוק את כל תגובותיי מהשרשור. אולי אם תקראי את זה תביני על מה אני מדברת
ובקשר ל"רגילים" - הבת שלי הכי הכי הכי בעולם כולו והיא יודעת את זה
 
למעלה