אתם הצעירים

[סוציאל דמוקרטי]

אתם הצעירים

אתם הצעירים - צאו להלחם על החיים שלכם כאן, תממשו את הזכות שלכם
לקבוע איזה מדינה תהיה מדינת ישראל. היא יכולה להיות יהודית ודמוקרטית,
מדינה עם שוויון הזדמנויות למי שנולד במרכז או בפריפריה, מדינה חזקה
שנלחמת בטרור אך גם פועלת מדינית עם העולם ועם העולם הערבי.

אחרי תקופה ארוכה של מדיניות כלכלית שזרקה רבים מכם הצידה
שלא נתנה לכם תקווה לנטוע עץ ובית במדינת ישראל.
אחרי שנים שהממשלה אמרה לכם שמה שהיה הוא שיהיה ושאין מה לעשות.
רציתי לומר לכם שיש היום הזדמנות נדירה יותר מתמיד ליצור לכם
את התקווה לשינוי כיוון, אבל אתם אלה שצריכים לממש אותה.

 

[כל מילה אמת]

אנשים לא מאמינים לסיפורים כאלה .

הרוב הגדול של בני האדם נוהגם לפי תבנית החשיבה שלהם מימים ימימה .
לפעמים נסחפים אחרי תקווה גדולה שמתגלה כמשיח שקר .
אנשים גם מזהים זיופים . לא כולם ולא מייד .
אבל הרצוג הוא תקווה מזוייפת .
והיות ואתה תומך במפלגת העבודה אני אסביר לך למה .

במישור הלוגי - אין שום הצדקה לוגית לכך שצירופה של לבני שעומדת לעצמה על גבול אחוז החסימה תקפיץ 14 מנדטים . אחרי זמן מה המספרים יישקעו כמו ששקעו במפלגת קדימה .

במישור הריגשי - לראות את הרצוג צועק "מהפך" עם שליחת יד קדימה מריח מזיוף שבא בהוראת אנשי תדמית שלו . זה לא אופיו . וכשמבינים שזה לא אופיו זה פועל בהיפוך .

מלבד אלה - לבני שהחליפה 4 מפלגות איננה סמל היציבות .

 

[סוציאל דמוקרטי]

אני לא מודד מנהיג

מבחינת כמות האלקטורים או אגרסיביותו.
אלה מבחינת היותו משכמו ומעלה, בעל מעוף,
ישר, הגון ובעל חזון לעשרות שנים קדימה.

מכיר את הבעיות החברתיות היטב, ובעל רצון וידע כיצד לפותרן.
והכי חשוב יכול להציב חזון חדש לחברה הישראלית

 

[כל מילה אמת]

דברים יפים מאד . אבל

1 - רוב האנשים מודדים את הזולת לפי הופעתם תוך 0.03 שניות .
2 - הערכה הבנויה על שיקול דעת מצריכה שיקול דעת . שיקול דעת זה נעשה לפי תער אוקהם . מעט אנשים בוחנים שלב נוסף .
3 - בישראל אין חזון חדש משנת 1949 .

 

[luggage]

אני צעיר

חזרתי משירות צבאי ארוך משלוש שנים- ואחרי שנה של שליחות מטעם הסוכנות בחו"ל התחלתי ללמוד באוניברסיטה
בעוד שהרבה מהקוטרים הגדולים שמאשימים את המדינה בצרותיהם בילו את השנתיים שאחרי השירות הצבאי בעישון של כל מיני חומרים בהודו ובדרום אמריקה ואחר כך חזרו הביתה כדי להתחיל לחשוב על עתידם.

אני הלכתי ללמוד מקצוע שאפשר להתפרנס ממנו אחר כך. הרבה מאלה שמאשימים את המדינה בצרותיהם למדו מדעי המדינה במקרה הטוב ותיאטרון במקרה הרע.

אני חסכתי את מענק השחרור שלי, עבדתי תוך כדי הלימודים לתואר הראשון והשני, הצטיינתי בלימודים ומצאתי עבודה טובה אחר כך. לא באמצעות קשרים אלא באמצעות קישורים. הרבה מאלה שמאשימים את המדינה במצבם התעוררו בצהריים וישבו בבתי קפה עד הערב. אפילו החבר הכי טוב של אבא כבר לא הסכים להעסיק אותם בתנאים האלה.

אשתי ואני מנהלים את התקציב המשפחתי בהגיון. כששנינו הרווחנו מעט לא יצאנו אפילו למסעדה. כשהמצב השתפר התחלנו להרשות לעצמנו יותר. אלה שמקטרים יוצאים למחות במחאת האמהות עם עגלה שעלתה פי 4 מהעגלה שאנחנו קנינו לתינוק שלנו. לא האשמנו את המדינה, פשוט קנינו בזול יותר.

אז כן. אנחנו הצעירים שהתאמצו, חסכו והתנהלו נכון בזים למפלגה העלאק סוציאל דמוקרטית. (באמת, בוז'י המליונר זה הכי טוב שמצאתם?) אנחנו נמשיך לעשות ולהצליח בכוחות עצמנו. אנחנו לא מבקשים עזרה מהמדינה. בסך הכל אנחנו מבקשים שלא תפריע בהעלות מיסים כדי לממן שלל קצבאות שמעודדות את ההפך מצמיחה ובהרפתקאות מדיניות מסוכנות שיעלו לנו בחודש מילואים מדי קיץ.

 

[ניקנור123]

יש לך את זה ביותר מתנשא?

בין הבחירות המושלמות שעשית בחיים לפרזיטיות המוחלטת שאתה מדמיין שאחרים חיים לפיה,
יש עוד הרבה הרבה אפשרויות.

טיול של אחרי צבא אינו ההיפך משליחות דרך הסוכנות,
ללמוד מקצוע כזה ולא אחר הוא בחירה *שונה* אך לא בהכרח הפוכה. לא בהכרח טובה מול גרועה.
(ואגב: המקצוע שלך, יהיה אשר יהיה, הוא אולי "מקצוע שאפשר להתפרנס ממנו" היום, אבל לא בהכרח יהיה כזה מחר.
ככה שממש בקלות תוכל למצוא את עצמך פוסע בנעלי אחרים, שבחרו מקצועות נדרשים לשעבר, כשאתה נשפט על ידי הדור החדש, שבחר "נכון" ומסתכל עליך מלמעלה כמו שאתה עושה עכשיו).

האישיו שלך הוא מול המדינה, אז בבקשה תישאר בטיעונים מול המדינה ולא מול אנשים שאינך מכיר
ושיקולים של אחרים שאולי נראים לך שגויים, בעייתיים, אבל אינם בהכרח כאלה.

כל הכבוד לך על הבחירות המוצלחות, שהביאו אותך למקום יציב בסה"כ, ולתחושת מסוגלות.
באמת כל הכבוד. בלי שמץ ציניות.
יחד עם זאת, השיפוטיות אינה במקומה וקצת צניעות מול בחירות שונות משלך ונסיבות חיים שאתה לא מכיר, תהיה מוערכת ביותר.

 

[Il deserto rosso]

לא הייתי יכול לכתוב את זה טוב יותר. תגובה מאוזנת.

 

[כל מילה אמת]

אני לא 100% בטוח אבל כנראה הדבר הכי חשוב

זה ניהול האינטרסים האישיים תוך התחשבות במה שאחרים עושים .
דוגמא מצויינת זה לימוד מישפטים .
לכאורה מקצוע שמרוויחים בו כסף רב . יש עצמאות ואפילו כח מסויים .
והנה את הייתרונות רואים הרבה אנשים אחרים .
פתאום יש הצפה במספר בוגרי משפטים .
ואז פועל העקרון הידוע . עודף היצע מוריד מחיר והולכים לעבוד בשכר מינימום בעיריה .

יש מקצועות עם הילה יוקרתית תיאטרון , קולנוע , עיתונות ועוד ומתברר שאין בהם פרנסה אלא למעטים . מעטים מאד . והשאר ?

 

[amirx19]

מזדהה אבל גם לא

קל להוציא תגובה כזו כשאתה צעיר אסרטיבי מלא ביטחון שמתפרנס יפה אחרי שעבדת קשה.
העניין הוא שתגובה כזו מעידה על ניתוק משאר האוכלוסיה. רוב האוכלוסיה לא יכולה (לא שאינה רוצה אלא לא יכולה) לעבור את המסלול שאתה עברת.
מצד שני אני מסכים שאנשים איבדו את האחריות האישית ומטילים את כל האחריות על המדינה למצבם הקשה. כן, הרבה יותר קשה פה מאשר פעם אבל יחד עם זאת אין להפסיק לחסוך ליום גשום או ליום שבו מחירי הדירות ירדו חזרה לשפיות כי אם לא יחסכו גם אז לא יהיה את ההון העצמי לקניית דירה.