אתמול בגשם זלעפות - סיור בחירבת עתרי
לא רק שלא הייתי באתר הזה לפני אתמול, אלא אף לא שמעתי עליו מימי. לא פלא , שכן אינו מופיע במפות. זוהי עיירה יהודית שהתקיימה במקום וחרבה בזזמן המרד הגדול. איש אינו יודע מה היה שמה של אותה עיירה... חרבת עתרי הייתה כפר שהתקיים בימי בית שני ומעט לאחריו. כיום נמצאים בה שרידים המדגימים יפה את חיי הכפר בתקופה ההיא. את האתר חפרו ד"ר בועז זיסו ואמיר גנור. השם עתרי, שניתן למקום, אינו בהכרח שמו האמיתי של היישוב, שאינו ידוע לחוקרים, אלא ניתן למקום מקורו בחרס שנמצא באתר, אשר שימש ככל הנראה כקבלה חקלאית. השם עתרי אינו מופיע עדיין במפות סימון השבילים. אתרים בכפר המשוחזר כוללים את מערת התבליטים, מערת חדר מסתור שהוסבה למערכת קבורה שבה שלושה תאי קבורה מעוטרים. שלושה מקווי טהרה, המעידים על גודלו של היישוב היהודי בטרם נהרס בשנת 69 לספירה, במהלך המרד הגדול. לאחר המרד הגדול התחדש היישוב, ובמהלך ההכנות למרד בר כוכבא, 60 שנה מאוחר יותר, התקינו בכפר מערכות מסתור ומערכת איסוף מים. בראש הגבעה נמצא קומפלקס גדול של מבנים, הכולל מקווה טהרה, מבנה ציבור גדול שאולי שימש כבית כנסת או מקום התכנסות, מערכת מסתור שאחד מפתחיה נמצא בפינתו של מבנה הציבור הגדול ורובע מגורים. בהמשך נמצאת גת גדולה שבה ניתן להבחין במשטח הדריכה ובשקע לבורג המעיד על גת משוכללת ועל מרכזיות גידול הגפנים ליין בכלכלת היישוב. חשיבותו של האתר נובעת מן העובדה שהוא לא נושב בתקופות מאוחרות (להוציא שלב קצר מועד בסוף התקופה הרומית) והשכבות הכפריות מימי הבית השני נותרו בלתי מופרעות. בפעם הראשונה התאפשר לבדוק באופן שלם את תופעת "מערכת-המסתור" ויחסן אל היישוב שמעליהן. התברר כי בשלב המוקדם (לפני המרד הגדול), היו מתחת לבתי המגורים חדרי-מסתור הכוללים חדר בודד אליו יורדת מחילה. לקראת מרד בר-כוכבא חוברו חדרים אלה לכלולים מורכבים הכוללים כמה חדרים, פתחי מילוט, וכן חיבור לבור מים. בצפון האתר נמצאה מערכת מסתור שהפכה למערת קבורה רומית. במקום התגלו גם מקוואות רבים ממצא מיוחד נתגלה בתוך המקווה הסמוך למבנה הציבור: בתוך שכבת אפר שריפה נמצאו עצמות שהשתייכו למורדים ובני משפחותיהם. בין השאר נמצאה עצם חוליית-צוואר חתוכה, המלמדת כי בעליה נערף בחרב. כיום שוחזר חלקית קומפלקס המבנים מימי המרד השני.
לא רק שלא הייתי באתר הזה לפני אתמול, אלא אף לא שמעתי עליו מימי. לא פלא , שכן אינו מופיע במפות. זוהי עיירה יהודית שהתקיימה במקום וחרבה בזזמן המרד הגדול. איש אינו יודע מה היה שמה של אותה עיירה... חרבת עתרי הייתה כפר שהתקיים בימי בית שני ומעט לאחריו. כיום נמצאים בה שרידים המדגימים יפה את חיי הכפר בתקופה ההיא. את האתר חפרו ד"ר בועז זיסו ואמיר גנור. השם עתרי, שניתן למקום, אינו בהכרח שמו האמיתי של היישוב, שאינו ידוע לחוקרים, אלא ניתן למקום מקורו בחרס שנמצא באתר, אשר שימש ככל הנראה כקבלה חקלאית. השם עתרי אינו מופיע עדיין במפות סימון השבילים. אתרים בכפר המשוחזר כוללים את מערת התבליטים, מערת חדר מסתור שהוסבה למערכת קבורה שבה שלושה תאי קבורה מעוטרים. שלושה מקווי טהרה, המעידים על גודלו של היישוב היהודי בטרם נהרס בשנת 69 לספירה, במהלך המרד הגדול. לאחר המרד הגדול התחדש היישוב, ובמהלך ההכנות למרד בר כוכבא, 60 שנה מאוחר יותר, התקינו בכפר מערכות מסתור ומערכת איסוף מים. בראש הגבעה נמצא קומפלקס גדול של מבנים, הכולל מקווה טהרה, מבנה ציבור גדול שאולי שימש כבית כנסת או מקום התכנסות, מערכת מסתור שאחד מפתחיה נמצא בפינתו של מבנה הציבור הגדול ורובע מגורים. בהמשך נמצאת גת גדולה שבה ניתן להבחין במשטח הדריכה ובשקע לבורג המעיד על גת משוכללת ועל מרכזיות גידול הגפנים ליין בכלכלת היישוב. חשיבותו של האתר נובעת מן העובדה שהוא לא נושב בתקופות מאוחרות (להוציא שלב קצר מועד בסוף התקופה הרומית) והשכבות הכפריות מימי הבית השני נותרו בלתי מופרעות. בפעם הראשונה התאפשר לבדוק באופן שלם את תופעת "מערכת-המסתור" ויחסן אל היישוב שמעליהן. התברר כי בשלב המוקדם (לפני המרד הגדול), היו מתחת לבתי המגורים חדרי-מסתור הכוללים חדר בודד אליו יורדת מחילה. לקראת מרד בר-כוכבא חוברו חדרים אלה לכלולים מורכבים הכוללים כמה חדרים, פתחי מילוט, וכן חיבור לבור מים. בצפון האתר נמצאה מערכת מסתור שהפכה למערת קבורה רומית. במקום התגלו גם מקוואות רבים ממצא מיוחד נתגלה בתוך המקווה הסמוך למבנה הציבור: בתוך שכבת אפר שריפה נמצאו עצמות שהשתייכו למורדים ובני משפחותיהם. בין השאר נמצאה עצם חוליית-צוואר חתוכה, המלמדת כי בעליה נערף בחרב. כיום שוחזר חלקית קומפלקס המבנים מימי המרד השני.