את עוברת ברחוב.....

את עוברת ברחוב.....

נשים נאות עוברות על פנייך, ואף אחת מהן לא חוננת אותך במבט. את מביטה בהן, והן מסבות את עיניהן. או עוברות על פנייך במבט אטום.
איזו אכזבה.
אפילו אם מישהי אינה לסבית, לדעתי היא אמורה להיות פתוחה לנשים העוברות על פניה. האם אני מאד תמימה??? תמיד היה נדמה לי שבינינו הנשים יש איזה קשר רגשי, אפילו קטן, עדין, אבל קיים. יש איזו פתיחות לנשים אחרות. והנה - האטימות הזו.
כשאני מתלבשת בבגדים הדורים, נשים מביטות בי. חלקן ברצון טוב, ואם אני זוכרת נכון, חלקן באיזו איבה.

לדעתי אפשר לזהות את הלסבית (הנדירה כל כך.....) בכך שהיא מביטה בנשים. ויש איזו התעניינות במבט שלה.

מה דעתכן, חברות הפורום?

 

mered123

New member
כשאני עוברת ברחוב

אני מסתכלת. בעניין. מחפשת מבט דומה.
שוב חוזר אצלי הצורך בהד. מראה למבט שלי.
אני מקבלת אותו, את ההד ברחוב, נוח לי ברחוב.
אבל אותי זה לוקח ל-למה זה שווה בכלל.
המבט?
זה כמו לצפור לרכב מעצבן. צפרתי. יופי. לא קרה כלום מזה.
אז אני מעיזה להסתכל ומקבלת מבטים בחזרה (חיוביים לא קריפיים) אבל זה לא מוביל לכלום!
ואז אחת על אחת - אני משפילה מבט.
 
גם אני משפילה מבט אם מישהי מסתכלת בי.

צריך להתגבר על כך. נכון, לא לתקוע מבט חוזר באדם זר, זו לפיתת מבטים בלתי נעימה, אבל להכנס איתה לאיזה דיאלוג של מבטים, לראות לאן זה מוביל. אולי אולי זה יוביל לחיוך?
אבל מה עושים עם ההטרוסקסואליות האלה, שמאבדות ענין תוך דקות.
 
למעלה