באתי לברך בשבת של שלום
- פותח הנושא Gypsy10
- פורסם בתאריך
קיבלתי ב"בא במייל":
בשעה 08:30 לערך, איש זקן בשנות השמונים לחייו, נכנס למרפאתי בבית החולים על מנת להוציא את התפרים מפצע בידו. היה זה בוקר עמוס מאד במרפאה המקומית, התפעלתי מהחיוניות של האיש הזקן ואמרתי לו שישב וימתין. האיש אמר לפקידת הקבלה כי הוא ממהר מאד מאחר ויש לו פגישה דחופה בשעה 09:00 כאן בבית החולים.
ראיתי כי האיש מסתכל כל הזמן בשעונו והחלטתי לטפל בו מאחר וידעתי כי הרופא הקבוע שלו עסוק מאוד ותעבור לפחות שעה עד שיתפנה. פיניתי זמן בין החולים שהמתינו לי, כדי לטפל בו.
הורדתי לו את התחבושת ובחנתי את הפצע וראיתי כי הוא מתרפא יפה. הוצאתי את התפרים וחבשתי מחדש את הפצע. תוך כדי הטיפול בו שאלתי אותו לאן הוא ממהר, והאם יש לו כאן פגישה חשובה עם עוד רופא.
האיש ענה לי: "לא, איני הולך לפגוש רופא, יש לי פגישה עם אשתי הנמצאת במחלקה הסיעודית בבית החולים, אני הולך לאכול איתה ארוחת בוקר."
"במה אשתך חולה?" שאלתי את האיש. הוא ענה שהיא מאושפזת בבית החולים כבר מספר שנים מאחר והיא חולה במחלת האלצהיימר.
בתום הטיפול שאלתי את האיש האם אשתו תדאג מאוד אם הוא יאחר קצת. הוא ענה לי: "לא, היא לא תדאג, היא אינה יודעת מה קורה אתה, היא אינה מזהה איש וגם לא אותי כבר חמש שנים". בשלב זה התפלאתי מאוד. שאלתי אותו: "אתה הולך אליה כל בוקר למרות שאינה יודעת מה קורה איתה ואינה יודעת מי אתה?!"
האיש חייך, הניח ידו על ידי ואמר "היא אינה יודעת מי אני, אבל אני יודע מי היא ומה היא הייתה". הוא יצא מהמרפאה לדרכו.
בשמעי את דבריו התאפקתי שלא לפרוץ בבכי, וכל גופי רעד. אמרתי לעצמי שזו האהבה שאני רוצה בחיי - אהבת אמת, לא פיסית, לא רומנטית. אהבת אמת היא לקבל את השני בכל, במה שהיה, במה שהוא כיום ובמה שיהיה בעתיד.
אכן, הקבוצה שנשארה כאן, אוהבת את אלירז אהבת אמת,
בלי קשר לדעותיו, בחירותיו ומעשיו
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.