פונה עוד ועוד אל הים ואת לא

בין ערביים
אני פונה עוד ועוד אל הים

חושב היית כמו איזו אהבה
שנפלטה אל החוף
עם מסע הגלים


עכשיו את משתנה עם הרוח בין הצוקים הישנים
ליד המים

דעי תשובתך הייתה לי פתלתלה
פעם הרבה פעם פחות

אז עכשיו הגיעי באיחור
עכשיו חשוב לי ששעונך יתקלקל וייסוג


נועי כמו סופה אל החוף
לא מסודר
לא יודע להיגמר

תגיעי כשהכל ישקע ויאבד מצבעו המדמם
 
נערך לאחרונה ב:

שירה כמים 1959

Well-known member
יפה ומפתיע. כל פעם חשבתי שהגעתי לסוף (השיר) לשיא, וכל פעם שוב בא איזה גל המשך.
עצוב
 
אם הבנתי נכון, יש כאן אהובה שמתה ומתחייה. המוות עצוב, ושילוב תיאורו בהצגת הים העצוב נכון. התחייה מחדש רעיון מקורי. המחזוריות התנועתית של האישה על הים מציגה את זרימת הרגש. חשוב לי ששעונך יתקלקל וייסוג - קצת בדיחה טפלה.
 
למעלה