אשה מרציפן
New member
בגובה העיניים - לגור עם ההורים
למי שלא יצא לראות, בסרטה של גלית גוטמן "בגובה העיניים" הוצגה התופעה של מגורים אצל ההורים בגיל ובסטטוס בו מצופה להיות עצמאיים, כאשר המקרים שהוצגו נשמעים כמו מקרי קיצון חריגים, אבל... מעוררי מחשבה.
כתמצית - המקרה ההזוי ביותר שהוצג היה של תאומות בנות 31 שגרות בחדר ילדותן בבית ההורים, למרות שעובדות במשרה מלאה, בתנאים של פנסיון מלא כולל הכל - האמא מפנקת אותן עד לרמה של לסדר להן את המיטות, והן הצהירו על כך שלא עוזרות בבית, ושהן מעדיפות את הסידור הנוכחי כי ככה יכולות להרשות לעצמן את אורח החיים הפזרני שהן אוהבות.
היו עוד מקרים, כמו של שני אחים שגרים אצל ההורים יחד עם נשותיהן והתכנון הוא להישאר שם עם הדור הבא (שתי הנשים בהריון, לאחד הזוגות כבר יש ילד), וגם במקרה הזה מוענקים תנאים של פנסיון מלא עד לרמת ניקיון החדר. מקרה שונה שהוצג היה המקרה של ראש עיריית ירוחם - בחורה נחמדה בת 35 שגרה אצל הוריה, ובמקרה שלה ניתן הסבר שגם ככה היא עובדת המון אז למה שתשכור דירה אם היא בעיקר חוזרת הבייתה לישון? (כשביננו - אני תוהה איזה אפשרויות לדירת רווקים יש לה בעיר הזאת)
עוד מקרה שהוצג, שהיה שונה מהאחרים, היה של בחור בן 40 וקצת שחזר לבית הוריו לאחר הגירושים, שהותירו אותו במצב בעייתי, במיוחד כשיש ילד בתמונה. במקרה הזה לעומת האחרים נראה שהחזרה לבית ההורים נובעת באמת ממצב של מצוקה כלכלית וכוללת התחשבות בסובבים אותו, הוא גם עוזר בבית בניגוד לאחרים, ולא מצפה מההורים שישרתו אותו, והשאיפה שלו לשנות את המצב וכמה שיותר מהר, גם זה בניגוד לאחרים שנראה שנהנים מהסידור שמצאו.
הותיקים פה זוכרים שלפורום קראו במקור "יוצאים מהבית". גיל היציאה מהבית נדחה בשנים האחרונות בעקבות יותר המחיה, וזה נהיה לגיטימי להישאר לגור עם ההורים - אבל המקרים שהובאו... קשה לי להבין אותם.
איך אתם עם הנושא הזה? יש פה חברים שנשארו אצל ההורים יחסית מאוחר? מישהו ששקל לחזור להורים לתקופה בשביל לחסוך? מישהו שביצע?
מה אתם חושבים על התופעה הזאת בכללי? מסוגלים להבין?
למי שלא יצא לראות, בסרטה של גלית גוטמן "בגובה העיניים" הוצגה התופעה של מגורים אצל ההורים בגיל ובסטטוס בו מצופה להיות עצמאיים, כאשר המקרים שהוצגו נשמעים כמו מקרי קיצון חריגים, אבל... מעוררי מחשבה.
כתמצית - המקרה ההזוי ביותר שהוצג היה של תאומות בנות 31 שגרות בחדר ילדותן בבית ההורים, למרות שעובדות במשרה מלאה, בתנאים של פנסיון מלא כולל הכל - האמא מפנקת אותן עד לרמה של לסדר להן את המיטות, והן הצהירו על כך שלא עוזרות בבית, ושהן מעדיפות את הסידור הנוכחי כי ככה יכולות להרשות לעצמן את אורח החיים הפזרני שהן אוהבות.
היו עוד מקרים, כמו של שני אחים שגרים אצל ההורים יחד עם נשותיהן והתכנון הוא להישאר שם עם הדור הבא (שתי הנשים בהריון, לאחד הזוגות כבר יש ילד), וגם במקרה הזה מוענקים תנאים של פנסיון מלא עד לרמת ניקיון החדר. מקרה שונה שהוצג היה המקרה של ראש עיריית ירוחם - בחורה נחמדה בת 35 שגרה אצל הוריה, ובמקרה שלה ניתן הסבר שגם ככה היא עובדת המון אז למה שתשכור דירה אם היא בעיקר חוזרת הבייתה לישון? (כשביננו - אני תוהה איזה אפשרויות לדירת רווקים יש לה בעיר הזאת)
עוד מקרה שהוצג, שהיה שונה מהאחרים, היה של בחור בן 40 וקצת שחזר לבית הוריו לאחר הגירושים, שהותירו אותו במצב בעייתי, במיוחד כשיש ילד בתמונה. במקרה הזה לעומת האחרים נראה שהחזרה לבית ההורים נובעת באמת ממצב של מצוקה כלכלית וכוללת התחשבות בסובבים אותו, הוא גם עוזר בבית בניגוד לאחרים, ולא מצפה מההורים שישרתו אותו, והשאיפה שלו לשנות את המצב וכמה שיותר מהר, גם זה בניגוד לאחרים שנראה שנהנים מהסידור שמצאו.
הותיקים פה זוכרים שלפורום קראו במקור "יוצאים מהבית". גיל היציאה מהבית נדחה בשנים האחרונות בעקבות יותר המחיה, וזה נהיה לגיטימי להישאר לגור עם ההורים - אבל המקרים שהובאו... קשה לי להבין אותם.
איך אתם עם הנושא הזה? יש פה חברים שנשארו אצל ההורים יחסית מאוחר? מישהו ששקל לחזור להורים לתקופה בשביל לחסוך? מישהו שביצע?
מה אתם חושבים על התופעה הזאת בכללי? מסוגלים להבין?