בדידות, זעם וסיוטים בלילה

בדידות, זעם וסיוטים בלילה

הי בזמן האחרון אני חוששת ממה שעומד להיות. התחלתי לנתק קשרים עם כולם כמעט, כי הם שליליים... הפסיכולוגית עודדה את זה, ופירגנה לי שזה דורש הרבה כח... מצד שני, אני מפחדת, נשארתי לבד ואני מתגעגעת. התכנון הוא, להתחיל בקשרים טובים. הבעיה שאני לא רואה את עצמי משתלבת בין אנשים יותר איכותיים, כי אני לא אוכל לחשוף את החיים שהיו לי (זוועה). אני לא יודעת איך אוכל להתקרב לאנשים, כשכל דבר בעברי רקוב וירחיק ממני. אם אני אמנע מלספר, אני אצטרך לשקר המון, או לשתוק, ואז ממילא אני ארגיש בודדה. איך אפשר להשתקם בכלל?
 

שריד

New member
העתיד במחשבה

מעניין מה שאת אומרת, את מנתקת קשרים עם גורמים שליליים וזה לא מפריע לך כרגע. מה שמפריע לך הן המחשבות ולא המעשים הנכונים שלך. אולי כדאי לך פשוט להשאר עם מה שאת עושה עכשיו . והסיפור שלך מזכיר לי סיפור זן נחמד, נקודה למחשבה.
 
לפרופסור יש שכל

טוב מאוד שהוא בא מראש עם דעה על זן, ועדיף שבכלל לא יקשיב לזן, כי הוא בן אדם תמהוני ושרוט. אחרת הוא לא היה זן. הפרופסור לא צריך את הזן, ואם הוא יפתח לדבריו, סימן שמשהו אצלו נדפק. בקשר אליי, אני לא רציתי להיות זן, זה נכפה עליי בשל מצוקות. אני בכלל לא הולכת להסביר כמה הדרך שלי היתה מהוללת. בזה אני שונה מהמשל. אבל לאנשים יש בראש סטיגמות, ואכן יש לעבר שלי השלכות על ההווה, אז הם קצת צודקים. נכון שיש גם אנשים יותר פתוחים... אבל לא רק שאני אצטרך להתאכזב מכל השאר בדרך, אלא שאני גם סבורה שהאנשים הפתוחים האלו יהיו דפוקים, כי אחרת, למה להם להתקרב למישהי כמוני דווקא? (מה יש לפרופסור לעשות עם מישהו שהיה זן? חסרים פרופסורים?)
 

שריד

New member
לא נכנס למועדון שהיה מקבל אותי

לא זוכר מי אמר את זה (בטוח יעל תעזור בכך) אבל את אומרת דברים דומים. כיוון שאני מאמין שבכל אחד יש טוב, אני שואל אותך, מה ירוויחו אותם אלו שבאמת רוצים להכיר אותך ? (ואלו שאלו שלא רוצים מפסידים)
 
תלוי מה יהיה המצב שלי

אם אני אצליח ללמוד המון ולהצליח בקריירה, (למרות שבמשך הדרך אני מרגישה בודדה) אולי אנשים יתקרבו אליי בגלל המעמד... זה כמובן יהיה קשה מדי, כי אין לי כסף ללימודים, אין לי מושג איפה אני אגור, אני לבד, וקשה להגיע למשכורת מכובדת, בשל סקסיזם. אה כן, גם אין לי בגרות מלאה. אף אחד לא מסתכל על כמה שאתה נחמד/חכם/מעניין/יצירתי/בעל תובנות/כשרונות... מה שחשוב, זה איפה אתה עומד בסקלה החברתית, כשערכי החברה הם בעיקר כסף, יופי, השכלה, מין ודת. אז אין לי מספיק כסף, השכלה עוד אין, אני בת, ואני יהודיה ממוצא מזרחי (לפחות לא דתיה). מתוך כל זה, נשאר שאנשים מחבבים את איך שאני נראית, אז אני יכולה בקלות למצוא חבר, ולהיות הכלבה התלותית שלו. אפשר גם לנצל אותי לעבודות נחותות. אפשר גם לעשות ממני חברה מתוקה שמקשיבה ועוזרת, ומוכנה לקבל יחס גרוע. אני לא יודעת, אולי במקום אחר הערכים שונים.
 
יש ספר ששווה לקרוא

של דר' פיל שנקרא "העצמי האותנטי" http://www.getit.co.il/ie2/IB_Direct.asp?PID=12301651&ref=12 ולמה אני מפנה אותך לשם? מכיוון ששאלות כמו שאת שואלת "איך אוכל להיות מי שאני בלי לקבל דחייה על המקום?" זו שאלת אותנטיות. את מניחה שאם ישמעו מי שאת ישפטו אותך על סמך עברך, לא יאהבו אותך ולא ירצו את קרבתך. מצד שני החיים לימדו אותך שגם אם תמציאי אלף שקרים ותהיי לא אותנטית בעליל, זה לא מבטיח לך הצלחה חברתית וחיים מלאים ומספקים (עובדה שעד כה לא הצלחת). זהו ספר שמגיע עם חוברת עבודה המפנה אותך להתבוננות פנימית נוקבת ועוזרת לך להגדיר את מי שאת עכשיו במונחים של עוצמה של מי שמחליטה לקחת אחריות ולנווט את חייה כמו שהיא רוצה, עם ולמרות העבר שהיה לה. ומעבר לכך סבתא שלי הייתה אומרת שהדבר הכי טוב בעבר, שהוא כבר עבר. לא ככה?
 
זה לא בדיוק המצב

אני לא משקרת, כן מכירים אותי. העניין הוא, שלא אכפת ממני. זו לא הנחה, זה מוכח. לא נראה לי שספר יעזור לי להגדיר את עצמי. הכרות של 20 שנים, הרבה אבחונים וטיפולים, די מספיקים. לגבי מה שסבתך אמרה, זה טוב רק כשההווה כבר יפה. עכשיו כשלא לא נשאר לי שום עניין במקום שאני עכשיו, אולי זה זמן לעבור למקום שאפשר להתקדם בו. כל מקום שיש בו יותר סיכוי... למשל, פה זה לא מדינה שעושים כסף גדול. למצוא מקום אחר, זה יכול להיות כיוון טוב?
 
רעיון מצויין - בתנאי

והתנאי הוא שתגיעי למקום החדש ללא ההנחות המוקדמות שאיתן את הולכת. כמו שזה נקרא לי מה שמפריע לך זה שתצטרכי לחשוף את עברך, וממילא מי שיחשף אליו לא יקבל אותך. זו הנחה מוקדמת שקובעת במידה רבה את מה שאת מרגישה. מצד שני, אם את מוכנה לוותר על ההנחה הזו, אז למה למצוא מקום אחר? העבר שלך הולך איתך לכל מקום. אולי את מוכנה לשים סימן שאלה אחרי ההנחה הבסיסית שלך, ולא סימן קריאה. עם סימן קריאה קשה להתווכח.
 
זה לא הכל או כלום

זה לא שמדובר רק בי. גם הסביבה שלי משפיעה על ההצלחה. אנשים עם שני תארים בארץ, עושים 7000 בחודש. בלונדון, ברמן סוגר יום עם 8000. אם כבר אני לא יכולה להיחשף עד הסוף וליצור קשרים עמוקים, לפחות אני אעשה כסף. בטח בסופו של דבר, אני אנסה, אקח צ'אנס ואספר על עצמי לאנשים חדשים, אבל יש לי הרבה סיכויים להיפגע, ואין לי במה להיאחז. אם יהיו לי חיזוקים מתחומים אחרים, אולי זה פחות יכאב. נגיד, לא הצלחתי להתקרב לזאתי, אבל יש לי כסף או סיימתי לימודים או משהו אחר טוב, יכול לנחם. אני לא יודעת מאיפה להתחיל, זה נראה לי מסוכן מכל כיוון.
 
לעניות דעתי שווה לבדוק קודם

ובאופן יסודי, האם העובדה שקשה לך ליצור קשרים היא עברך, או העובדה שאת משתפת אחרים במידע על עברך. כדי לבדוק את זה באופן יסודי, צריך לעשות קצת עבודה. למשל, לחפש ראיות להנחה שלך. לדוגמא: האם כל אדם חדש שהכרת וסיפרת לו על עברך ניתק איתך את הקשר? אולי הקשר נותק או נתקל בקשיים מסיבות אחרות? כדי לבדוק את זה צריך לחפש ראיות שאכן זה המצב. אולי יש ראיות שמפריכות את ההנחה הזו. אם אין מספיק ראיות שתומכות בהנחה שלך, אולי כדאי לחפש הסבר אחר. זה לא קל, אבל שווה להשקיע את המאמץ בבדיקה. אין לי שום דבר נגד ניסיון לחיות במקום כמו לונדון, אלא שנראה לי שרשת התמיכה שתהיה לך שם, תהיה טובה פחות מזו שיש לך כאן. לכן, לפני שמקבלים החלטה כזו, שווה להשקיע זמן ומאמץ בבדיקה יסודית.
 
למשל - כאן

בפנייה הקצרה שלך כתבת באופן וכחני וכועס. איך אמר סטרנו? עם הרבה סימני קריאה. כשמגיעים בין אנשים עם דיעות נחרצות - ולא משנה כרגע איזה - מה שזה עושה זה נותן לאנשים האחרים פחות מקום להיות לידך עם הדיעות שלהם. ממה שראיתי כאן את לא נותנת לאחרים מקום. מבחינתך זה כן הכל או לא כלום. או שיהיה לך מה להציע (ואז ירצו אותך) או שלא יהיה לך מה להציע (ואז לא ירצו אותך או יירתעו). וזה נכון, אבל כמו שאני רואה את זה ה"מה להציע" הזה לא קשור בעבר מפואר או כסף, אלא ביחס קצת יותר מפוייס לעצמך ולסובבים אותך. למדי להיות קצת יותר סבלנית גם אל מי שאת וגם אל מי שרוצה להשחיל מילה - והחיים יראו אחרת.
 
להתמקם באנגליה

אשמח לעזור לך להתמקם באנגליה אם זהו רצונך. יש לי שם משפחה וחייתי שם תקופה ארוכה
 
שונאת הדרדסים שלום

קודם כל הכי חשוב הוא להניח את השיפוטיות בצד. אנשים כמנו נוטים לשפוט מאוד מהר ולהחיט כדרך אגב שאנשים מסויימים לא ברמה שלנו.... בכדי לפגוש אנשים ברמה שאת מאמינה שנוטה לרמה שלך היתי ממליץ לצאת קצת או להתעננין במקומות שהינן מקום מפגש לתחום רלוונטי מסוים. אשמח להמליץ אך אינני יודע את איזור מגורייך. בנוסף אומר שאפשר להשתקם ודבר ראשון הינו ההחלטה וברגע שיש זאת זה יותר מחצי הדרך!! חברה טובים אפשר להכיר ובעיקר כאלה איכותיים שקשה להם למצוא מישהו שיבין אותםף צרי קשר
 
אני צריכה באמת לצאת

ולהמשיך לחפש איפה אני מתחברת לאנשים, כמה שאפשר. איפה שאני עכשיו, אני בכלל לא מתחברת. אני אצטרך להתגבר על החששות מאופי של חברה חדשה. לגבי חו"ל, המיקום, הזמן והדרך, הכל עוד מאוד באוויר.
 

כי19

New member
יעל,הבנתי שיש שני ספרי העצמי האותנט

אחד רגיל וההמשך שהוא ספר עבודה?אם כך על איזה מהם את ממליצה.
 
למעלה