בהמשך לשרשור על הגירושין

talitush2

New member
בהמשך לשרשור על הגירושין

בדיוק היום סיפר לי קולגה מהעבודה שחזר מטיול בחו"ל של כמה שבועות עם ...
בת זוגו החדשה והילדים שלה.
זה עוד פן של גירושין שאני רואה הרבה.

הגברים בדרך כלל, חיים בבית עם בת זוג חדשה (כשיש...) ומגדלים את ילדיה, במקום את ילדיהם שלהם.
זה כל כך עצוב ומורכב ומסובך. יש גבול כמה אפשר להתערב ולהעיר, ומהצד זה נראה לי מאד מאד מאד קשה. יש ילדים קשים ועקשניים, שפורקים עול, וכל המערכת מסובכת ועדינה עד מאד.
ולדעתי זה מאד עצוב שבמקום לגדל את הילדים שלו, הוא מגדל ילדים אחרים. ולמעשה זו המסגרת המשפחתית שלו.

ומצד שני - נישואים רבים מתפרקים על רגע של אי-שוויון בחלוקת נטל גידול הילדים. נשים רבות מרגישות שהן נשארות מאחור, מוותרות על קידום בקריירה, בעוד הגברים רצים קדימה. הן אלו שצריכות לצאת מוקדם, לוותר על נסיעות לחו"ל, שעות מאוחרות וכו' בגלל ילדים קטנים, מה שמשפיע כמובן על קידומן.
והנה לאחר הגירושין - פתאום הגברים יוצאים פעמיים בשבוע מוקדם מהעבודה להיות עם ילדיהם. אז אם זה אפשרי (וברור שכן), למה לא עשיתם את זה כשהייתם נשואים ?? זה היה חוסך ריבים ומתחים רבים ומיותרים לכל הצדדים.

אוי, זה מסובך. מכל כך הרבה מובנים וטעמים.
 
היה לי שכן גרוש שהוא אבא מדהים (לא יודעת איזה אבא

היה כשהיה נשוי)
בהתחלה לא הבנתי איך אבא כזה יכול להיות גרוש, אח"כ גיליתי שחוץ מאשר בנושא הילדים הוא חסר אחריות לחלוטין
אז הם במשמורת משוטפת וגרים קרוב והילדים מרויחים והיא לא סובלת את השטויות שלו
 

mykal

New member
מסובך, בהחלט,

סיפור אישי,
אחת מבנותי נישאה, לבחור שעל פניו היה "כליל המעלות"
הסתדרו ביניהם מעולה, יצאו הרבה --
והרתה --והסתובבה כל תקופת ההריון בבתי חולים--
ואז גילתה שהבחור פשוט נוכל, (לא אכתוב פרטים בשביל לא לעשות אאוטינג)
החליטה להתגרש כי הבינה שאין תקנה.
הוא מציק עם הרצון לילד, נכון שלו, אבל מטפל בו עקום,
עכשיו כבר ניחא אבל כשהיה תינוק ההזנחה זעקה לשמים,
--ואני פגשתי חברה--וסיפרתי על כאבי.
אמרה לי תתפללי שיתחתן מהר, ויהיה עסוק עם המשפחה החדשה
אז יניח לכם.--לצערי זה עדין לא קרה.
אז אולי טוב שיהיה עסוק שם ולא כאן?
 
אני שותפה לדעתך שהעניין מסובך ולתהייתך למה

חלק מהאבות לא היו מעורבים יותר בגידול הילדים לפני הגרושים.
 
הילדים שלי הם אלו שאני מכין להם שוקו בבבוקר

לוקח אותם לבית ספר במכונית, מעירים אותי בשבת כשאני רוצה לישון מאוחר, מנקה להם את הזפת מהרגליים בשפת הים.... ולא אלו שהולדתי"

ככה אמר לי פעם חבר גרוש.
הוא לא אמר את זה בכעס או בכאב, אלא במודעות עצומה להוויה שלו.

(ואני חשבתי לעצמי שמישהו אחר מנקה לילדיו את הזפת מהרגליים ואיזה עולם מורכב יש לנו).
 
אני לא לגמרי מסכימה אותו

אני מבינה שבמשפט הזה הוא אומר שהילדים של זוגתו הם ילדיו. וזה מקסים. הוא מתאר כמה הוא קשור אליהם, למרות שהוא לא אביהם הביולוגי.

אבל אני חושבת שחשוב שהמילה ״רק״ לא תופיע במשפט שלו.
לפעמים, אתה אבא (או את אמא) גם של ילדים שאתם פוגשים רק פעם בשבוע.

אמרת שהוא לא אמר את זה בכאב, אבל לדעתי - יש באמירה הזאת סוג של כאב.

זה שבן אדם אומר ״מי שאני לא מטפל בו כל יום הוא לא הילד שלי״, יש בזה משהו מאד עצוב.

הרי גם הורים גרושים יכולים לקבל 30 הודעות ווטסאפ ביום, ולשלוח ולקבל תמונות מהבילוי בים, ולהתייעץ על דברים, ומפעם לפעם לעשות ביחד דברים. בשביל כל זה - לא צריך לגור באותו בית.
(אבל זה אולי דורש יותר מאמץ)

אני מכירה כמה וכמה הורים גרושים. מאיך שהם מדברים על הילדים שלהם - לא היית מנחשת שהם לא גרים באותו בית. מספרים לי על הילד, על הבעיות שיש לו בבית ספר או התלבטויות שיש לו. הם לא נפגשים כל יום פנים אל פנים - אבל הם מעורבים.

(אולי כשמתגרשים כשהילדים ממש קטנים, זה שונה.)
 

talitush2

New member
גם אני לא מסכימה אתו

ובעיני זו אמירה קשה מאד.
זה נחמד שהוא מתיחס לילדי זוגתו כילדים שלו, אבל מאד לא נחמד שהוא לא מתיחס לילדים שלו כמצופה ממנו כאבא.
בעיני זו אמירה מאד כואבת ועצובה.
 
הבאתי את זה ממקום של מודעות ופחות הסכמה

הוא תיאר מצב שהוא מגדל יחד עם זוגתו את ילדיה ברמה הרבה גבוהה של אינטנסיביות מאשר הוא מגדל את ילדיו החיים אצל גרושתו.
הוא לא דיבר על אהבה- על מחויבות- על קשר.
הוא רק ניסה להמחיש לי (היה ויכוח על הורות) שבעצם הורות אינה מילים גבוהות אלא למי אתה "מכין שוקו" בבוקר. ההוויה היומיומית, החיים ביחד.
אז נכון שיש הורות משותפת, וגירושים מכל הצבעים והמינים
הוא רק ניסה להראות לי שהיום יום הוא זה שבסופו של דבר קובע את האינטנסיביות של ההוויה ההורית.
 

talitush2

New member
נכון. אבל...

זו בדיוק הבעיה.
כשזוג מתגרש הם אומרים לילדים - אמא ואבא לא מסתדרים ולכן נפרדים, אבל שנינו ממשיכים לאהוב אתכם ושום דבר לא ישתנה ביחסינו אליכם.
אבל המציאות מראה שהמון משתנה. הכל בעצם.
זה לא רק שלא חיים באותו בית, אלא נוסעים יחד לחופשות וצוברים חוויות כ"משפחה" חדשה עם הילדים של בת הזוג, מטפלים בילד כשהוא חולה כי זה מי שנמצא בשטח ברגע הקריטי, מבלים המון זמן ביחד וכו' וכו'.
אז אחרי שנים מרגישים הרבה יותר קרובים לילדים של בת הזוג מאשר לילדים הביולוגיים.
וזה מה שנורא עצוב בעיני. כי המחשבה היתה להיפרד מהאם ולא מהילדים, אבל איכשהו זה מה שקורה במציאות.
 

mykal

New member
רוצה להוסיף עוד

נדבכים לתיאור של אש"ש--
1)הרבה פעמים המשפט הזה הוא מין "לקח" למה שהוא עושה עם
הילדים איתם הוא היום וכנראה, לא עשה כשהיה עם ילדיו.
ואולי זה הכאב הגדול, של הילדים הביולוגיים.
2)הרבה פעמים--הגרושים שאינם מצב חברי, לא פרדה רק מהאשה--
אלא מקום להמשיך את המריבה ו"לנקום" ולהציק לאשה דרך הילדים.
 
אני חושבת שבכלל יש הבדל בין הורות מבוגרת לראשונית

יש לי כמה חברים שנשואים פעם שנייה
לא אחד ולא שניים אומרים (ואני גם מרגישה)
שההורות כהורה מבוגר -שונה ואחרת מההורות שהייתה בסיבוב הראשון.
חלק מתוך המצב הכלכלי, חלק מתוך הבשלות האישית, המקום הממומש יותר בקריירה ועוד.

לנדבך הזה- המציאות שלגדל ילד בשלט רחוק עם ביקור דו שבועי או תלת חודשי(לא משנה המינון, ההגדרה היא "ביקור" ) שונה מאשר לגדל ילד ביום יום שלו.
יכול מאד להיות שהילד הביולוגי שרואה את אביו פעם בשבוע ובסופשבוע פעם בשבועיים-זוכה בפועל ליותר "שעות אב" נקיות של הורה-ילד, מאשר הילד ה"גדל" שנמצא לידו ביום יום של החיים. אבל התחושה שלו--עליה דיברתי.

בכלל-- חלק מילדיי, בזמנו, נורא קינאו בילדים של הורים גרושים, מבחינתם זו הייתה (כמעט) פסגת החלומות שלהם. נראה להם שאלו ילדים ש"מקבלים מה שרוצים" ש"עושים כיף אצל אבא "(לרוב אצלו) -אחד מילדיי , זה היה אפילו חלומו הפרוע (שלא ממשנו, לצערו)-אבל זה כנראה חלק מהמסר שאותם ילדים של הורים גרושים העבירו, והצליחו ליצר קנאה לא קטנה.
 

mykal

New member
מציעה לצפות

בתכנית של יורם יובל--שיחת נפש --
חינוכית--לדפדף לשיחה עם ורדה פולק--סאם,
נכון שמצב קיצון אבל בעיני עם הרבה תובנות.
 

לאונידס

Active member
מערכת יחסים חדשה עם מערכת כללים חדשה

ישנן מערכות זוגיות שוויוניות יותר ושוויוניות פחות, נקרא להן מסורתיות,
ואת מדברת על המסורתיות ולא השוויוניות.
&nbsp
מאיזשהן סיבות (כל זוג והסיבות שלו) חי לו הזוג במערכת שאיננה שוויונית, מערכת מסורתית בה האישה היתה יושבת בית ברמה זו או אחרת והבעל היה המפרנס בחוץ.
עברו גירושים, המערכת הזו נשברה ואז נוצרות מערכות חדשות.
מערכת חדשה בין הזוג הגרוש ומערכות חדשות של כל אחד מבני הזוג עם שלב ב'.
&nbsp
בהחלט יכול להיות שהמערכת החדשה שנוצרה בין ביני הזוג הגרושים שוויונית יותר ולכן לגרוש יש יותר מקום בשותפות עם ילדיו.
יכול להיות שגם המערכת החדשה שלו בשלב ב' שוויונית יותר ולכן הוא יותר עם ילדיו.
את מעלה שאלה תאורטית, אם המערכת היתה שוויונית (והאב היה מעורב יותר עם ילדיו) האם הגירושים היו נמנעים? אולי. תלוי מה היה הגורם לגירושים. יכול להיות שהגורם קשור ויכול להיות שלו. אבל אם קשור אולי צריך לשמוח שבני הזוג למדו משהו ותיקנו גם את שלב ב' בחייהם וגם את המערכת בינהם.
&nbsp
יש גם מקרים הפוכים בהם מערכת היחסים היתה שוויונית (יחסית, הכל יחסי) ואחרי הגירושים האב דווקא נדחק החוצה מחיי הילדים, אני גם מכיר לפחות שני מקרים בהם האמא נעלמה.
אבל נשמע לי מהמקום הכואב שלך שאת לא מדברת על השינויים האלו.
 
למעלה