אני לא הייתי אמא מניקה לולא בעלי ../images/Emo23.gif
החודש הראשון להנקה שלי היה כל כך קשה. רצף משברים- כל כמה ימים נראה שהתגברתי על משבר אחד והנה במקביל פרץ משבר חדש. הכאבים, התסכולים, הדאגות, הקשיים, העייפות... ממש לא הייתי עומדת בכל אלו לולא אהובי הגדול (ברור מי האהוב הקטן, נכון?). ועכשיו, גם כשההנקה כל כך כיפית ומהנה לי וליותם מאוד חשובה התמיכה של בעלי. יותם מתקרב לגיל שנה וכמובן שלאור התגובות העוינות והלא תומכות מבחוץ חשובים החיזוקים מהבית. תמיד מדברים על ההקרבה שבהנקה. אי אפשר לעזוב את היונק ולצאת לבלות. צריכים לזכור שזוהי הקרבה משותפת גם של הבעל. כמוני, גם הוא לא יצא לסרט/מסיבה/חו"ל מאז שיותם נולד!