בוקר טוב, וענייני כסף, שוב

[seelinewoman]

בוקר טוב, וענייני כסף, שוב

"משרד האוצר מתכנן להפחית במחצית את התקציב שניתן לישיבות חרדיות שאינן מגישות את תלמידיהן לבגרות,
ולהגדיל את התקציב למוסדות חינוך חרדיים שיגדילו את היקף לימודי הליב"ה - כך עולה מטיוטת הצעת חוק ההסדרים של משרד האוצר.
בנוסף, משרד האוצר מתכנן לחייב את כל התלמידים החרדיים להיבחן במבחנים הבינלאומיים ובמבחני המיצ"ב הפנימיים
בבתי הספר - כתנאי להכרה במוסד ותקצובו, ולהגדיל באופן משמעותי את מערך הפיקוח על המוסדות החרדיים".

מה רע בזה, בעצם?

 

[seelinewoman]

ובעניין זה

המם של אנטרקוט מפרות קדושות.

 

[ג רפאל]

נראה לי דמגוגיה והיטפלות אישית

אבל יש המון מקום לקיצוץ. לנבחרינו. למשל 'הקשר עם הבוחר' 'רכב צמוד לח"כ' עיתונים טלפונים ושירותי בריאות נצחיים.
לא על אנשי צבא [לא רק] הייתי מטיל חובת צינון לפני שיגלשו לפוליטיקה. בעיקר הייתי מטילה על נבחרי ציבור ובכירים במשרות מפתח לבל יקפצו ל'שוק הפרטי' אתו עבדו בתוקף תפקידם....
יש גופי גבייה מקבילים ומיותרים. ביניהם רשות המים שחיינו יופי לפני שצצה.
יש עבודה. אולי השר החדש יצליח לעשות משהו.

 

[ג רפאל]

למה רע? צעד בכיוון הנכון

מי שלומד באוניברסיטה\מכללה משלם ? כך שישלם מי שרוצה ללמוד בישיבה גבוהה.
ויש להכשיר את כ ל התלמידים לחיים לעבודה ולעמידה ברשות עצמם.

 

[מאליו יובן]

לא בדיוק

כאן מדובר בקיצוץ בתקציב המוסדות עצמם.
אם תרצה להשוות, קיצוץ בתקציב האוניברסיטה.

סטודנטים משלמים רק אחוז קטן מאוד מעלות ההשכלה הגבוהה בישראל.

 

[ג רפאל]

אדרבא ואדרבא כמו באוניברסיטה

כל התלמידים משלמים שכ"ד -מילגות ניתנות למי שמגיע לו בזכות הישגיו ויש חריגים על בסיס סוציאלי מוצדק ותיקוני אפלייה.
אפילו אם שכ"ד אינו מספיק ואינו מכסה ההוצאה האמיתית. בתשלום יש יותר מסמל. זה בכ"ז כסף לא מבוטל.
מי שמקבל הלוואה -ללימודים ולקשור בהם-יצטרך להחזיר.

אין לשלם לתלמידים עבור לימודיהם [לא חשובה כסות המילים לתשלום]
עמידה בקריטוריונים ברורים לקבלה ללימודים.
קביעת משך זמן סביר ללימודים -לא עד אין קץ....
חבר נאמנים חיצוני למוסד ובקרה ציבורית.

אני בעד שיויון טוטאלי.

 

[seelinewoman]

אין כזה דבר שוויון בין בני אדם

בטח לא טוטלי.
אבל אין זה אומר שרק מי שיש לו זכאי ללמוד.
הרי גם בעבודה אין שוויון שכר לכולם ולא תצפה שישלמו
אותו דבר לעובדים מתחומים שהרווחיות והנחיצות שלהם שונות.
לא כולם באים מבתים שיש בהם עודף כסף להשכלה גבוהה.
אני חושבת שצריך לשלם שכר לימוד, אבל שכר לימוד גבוה
הוא בדרך כלל מחסום שמעמידה רק מדינה טוטליטרית שאינה
רוצה שכבת אינטלקטואלים או אנשים משכילים.
הם עלולים להפריע לה לנהל מדינה ללא שקיפות וללא סדר עדיפויות שוויוני.

 

[ג רפאל]

מתפרצת לדלת פתוחה.

יש שויון זכויות [פריביליגיה לחלשים] ויש שויון הזדמנויות [פריויליגיה לנחשלים] = מה שבסוגרים תנאי הכרחי.
אפשרי שכ"ל מדורג. אפשרי מילגות אפשרי הלואות לפרעון רחוק.
מה שאמרתי ואני חוזר על כך 'השוואה' בין הישיבות הגבוהות למוסדות ההשכלה. ונא להציץ בשלבי הדיון כולו.

 

[seelinewoman]

אם שחור לא מתקבל לעבודה בגלל צבע עורו

טוב שיש שוויון הזדמנויות.
אני מאמינה שאתה לא נאיבי לחשוב שהשיפוט שלנו את אחרים
נסמך על טוהר הכישורים וקורות החיים שלהם, נכון?
אפילו שופטים התגלו כמי ששופטים אנשים מסוימים אחרת,
אז למה שוויון הזדמנויות הוא רק לנחשלים?

 

[ג רפאל]

אני מקווה שאני לא נאיבי

השויון קיים בחוק - ויש סעד למי שחושב שהשויון מופר.
אבל בני אדם הם רק בני אדם -וזה המצב.
הפער בין הרצוי למצוי.

 

[דאבל תפוח]

מי שלומד במוסד אקדמאי

מקבל סבסוד של כ30 אלף שקל לשנה על ידי משלם המיסים.
אם סגרו לדתיים את הברז, למה לא לסגור לשאר?

 

[seelinewoman]

כי להבדיל מישיבות, מוסדות אקדמיים נחוצים לנו

 

[דאבל תפוח]

מצויין

מי שמוסדות אלה נחוצים לו, יממן אותם מכיסו הפרטי.

 

[ג רפאל]

מאין לך הנתון הזה?

מי שלומד במוסדות השכלה לומד לזמן קצוב ואח"כ פונה לתעסוקה שתורמת לחברה ומפרנסת את עצמו.
מי שלומד במוסדות-דת 'מתפרנס' מלימודיו עי כל מיני תמיכות והקלות שהסטודנט לא מקבל. תקופת לימודיון נצחית -וכך פרנסתו ופרנסת משפחתו על הציבור.
אין בעיה לסבסד בישיבות כאלה שראויים לכך שבסופו של דבר ישמשו וישרתו את הציבור שנזקק להם ורוצה בשירותם.
רופא\מהנדס = זקוקים לו כולם.
למשגיח כשרות- לא בטוח.

 

[דאבל תפוח]

אני אשאל אותך ככה

האם מוסדות ההשכלה הגבוהה מקבלים תקצוב אך ורק משכר הלימוד שאותו משלמים הסטודנטים?
אם התשובה חיובית, אז מצבנו נפלא. אם התשובה שלילית אז באורח פלאי מגיעים סכומי כסף עצומים לאקדמיה בכל שנה, אותו כסף נלקח כמובן בכפייה תחת איומים (של השלטון).
למיטב ידיעתי תקציב ההשכלה הגבוהה לשנה הוא בסביבות ה7 מיליארד שקלים חדשים.

אם מקצוע כלשהו נזקק על ידי הציבור, לא תהיה בעיה להכשיר אנשים בתחום (יש ביקוש גדול, יהיה גם היצע). אם לא, אין צורך לסבסד מקצוע מיותר שלאף אחד אין צורך בו (תואר ראשון בפילוסופיה של השפה).

 

[ג רפאל]

לא. שכ":ל הוא חלק בלבד.

הנושא החל מישיבות שבהם לא משלמים כ ל ל שכר-לימוד, אלא להיפך תלמידי-החכמים מקבלים תשלום [בכל מיני שמות]

השלטון הוא זרוע שנבחרה -דימוקרטית- עי העם. ועל כן התקצוב הוא חלק שניתן ולא נילקח בכפיה עי שלטון עוין. הכסף לא הולך לטימיון [במובן היווני והרבני] כי אם למטרה ציבורית. שמקובלת עי רב הציבור [רב במשמעות הדימוקרטית הפראקטית -לא הטהורה עם הזאב וכבש]

השכלה בסיסית היא צורך בעולם המודרני. ולצערי באמת המון מקצועות הומנים איזוטרים נסגרו אצלנו.בגלל חוןסר תקציב ואולי אף חוסר עניין
כי התלמיד של היום רוצה פרנסה מחר.
השכלה אקדמית יכולה לשמש קרש קפיצה להרבה מקצועות. השכלה תורנית? [כל החוכמות כבר כתובות בתורה -אפילו הרפואה מיותר כי האל הוא מרפא חולים]
ביננו - זה דיאלוג עקר.

 

[מאליו יובן]

הערה עובדתית, בוא ונבדיל בין ישיבות לכוללים

כאן מדברים על הישיבות, הישיבות מקבילות לחטיבת ביניים - תיכון.
ההערה שלך מתיחסת לכוללים.

 

[ג רפאל]

ציינתי באיזה שלב 'ישיבות גבוהות'

לא התייחסתי למקבילי התיכון.
אבל טוב שהבהרת וחזרנו על כך

 

[מאליו יובן]

ושוב, ישיבה גבוהה - חטיבת ביניים, תיכון

השירשור הזה עוסק בדיוק בישיבות האלה.
ישיבות שלא מכינות לבגרות כבר כיום לא זוכות לתקצוב דומה לתלמיד.
החוק החדש מדבר על קיצוץ של 50% בישיבות האלה.

 

[ג רפאל]

מקבל את התיקון [שכמובן אינו סמנטי]

נראה לי בכ"ז שכוונתי היתה ברורה.