בוקר טוב

בוקר טוב

שמרו על טוהר המילה - אעזור לכם ואזכיר לכם לומר לעצמכם היום ובכל יום שאתם מקסימים, מיוחדים, מוצלחים, אוהבים, מנצחים ו... תרצו לברך גם אתם?
 
בוקר אור

למה יש כל כך מעט אנשים שכותבים בפורום הזה? בדף הנוכחי רק אתה, סבגבגית ואני כותבים... אה! יש גם הודעה בודדת של קלאודיה. דפדפתי בדפים ישנים ויש המון אנשים שכתבו בעבר... החליטו ש-4 ההסכמות זה לא בישבילם? די מוזר בעיניי
 
לנחסם

קודם כל אתה צודק, יש תופעה כזו. אבל תראה, את רומא לא בנו ביום אחד והנה אתה מצטרף ואם נתמיד אז יצטרפו עוד אנשים. גם אני אלמד וניהול הפורום ישתפר והתקופה הזו תשכח. בחיים יש עליות ומורדות ולא צריך להבהל מהמורדות. הצעתי לאנשים לפנת אלי במסר אישי עם הצעות ייעול. גם אתה מוזמן להציע את הצעותיך במסר אישי.
 
לא יודע כמה ימים לקח לבנות את רומא

אבל אני כן יודע למה האימפריה הרומית התמוטטה. אתה כותב: "גם אני אלמד וניהול הפורום ישתפר והתקופה הזו תשכח. בחיים יש עליות ומורדות ולא צריך להבהל מהמורדות." זה נשמע כאילו אתה מרגיש אשם על כך שאין כותבים בפורום... רוצה לפרט כאן או במסרים אישיים?
 
לא להניח הנחות

יש כלל בארבע הסכמות שאומר לא להניח הנחות אז אנא אל תניח הנחות לגבי רגשותי. אני לא מרגיש אשם. אם אתה חושב שאני צריך להרגיש אשם זו זכותך ואני מכבד זאת. ואם אתה לא מרגיש כך, אז זה גם נהדר. האים אתה מרגיש אשם לגבי דברים שאתה עושה בחייך? אתה מתמודד עם נושא האשמה בתקופה האחרונה? היית רוצה לשתף אותנו?
 
לא, אני לא מרגיש אשם.

אתה כתבת שתלמד (בעתיד) לכן הנחתי שכעת אתה לא יודע ואולי מזה יש לך רגשות אשמה. אתה לא מרגיש אשם... אחלה סבבה!!! גם אני לא. אני לא חושב שאתה צריך להרגיש אשם... אני הניחתי שאתה מרגשי אשם. לא לא הייתי רוצה לשתף בפומבי כלל את הרגשות שלי, ל-מה זה טוב? איך אפשר לחיות אם כן על פי 4 ההסכמות? אני מניח המון דברים, בין היתר: אני מניח שהשמש נותנת אור וחמימות לכדור הארץ ולכל מי שנמצא על כדור הארץ. אני מניח שכדור הארץ בצורת אגס. אני מניח שנולדתי אני מניח שאמות אני מניח שהקפה מר והדבש מתוק. אני מניח שאני יפה וחכם. אני מניח עוד הרבה דברים... זה הרי כיף להניח הנחות!!! אם הם יתבררו כלא נכונות אחליף אותם באחרות.... אם במקום להניח הייתי מאמין לכל הדברים שכתבתי והם היו מתבררים כדברים לא נכונים הרי תפיסת המציאות שלי היתה מתרסקת.... לא כך?
 

Seeker68

New member
אם יש לך דרך לרסק את תפיסת המציאות...

זהו חצי הדרך ל"גביע הקדוש" עצה שלי, לך על זה ואולי תתעורר למשהו שלם יותר...
 
החיפוש אחרי הגביע הקדוש...

יש הרבה סיפורים על זה... הגביע הקדוש זה הכלי שממנו ישו שתה את היין בסעודה האחרונה, יש גרסאות אחרות שאומרות שהגביע הקדוש זה משהו אחר. המלך ארטור והאבירים של השולחן העגול חיפשו אחרי הגביע. בקיצור זה מטפורה לחיפוש אחרי משהו "טהור" ו"קדוש" שיכול (על פי האגדות) לספק את כל הרצונות של מי שמחזיק בגביע... האגדה גם מספרת שרק אדם עם לב טהור מסוגל להחזיק בגביע.
 

סבגבגית

New member
"לספק את כל הרצונות של מי שמחזיק בגביע..."

האם רצוי שכל רצונותיו של אדם יסופקו?
 
זאת שאלה "טריקית"

אם נגדיר "רצונות" כדברים שהשכל/ההגיון רוצה מתוך תפיסה סלקטיבית ומקובעת... אז ככל הנראה רצוי שהרצונות לא יסופקו. אם נגדיר "רצונות" כדברים שבאים ממרכז הרצון אז השאלה היא לא האם רצוי אלא מתי זה יקרה.
 

סבגבגית

New member
ובכל זאת ענית תשובה מעולה../images/Emo70.gif

השאלה לא נשאלה ב"טריקיות" למרות שלדעתך היא יצאה כזו. היא נשאלה בתמימות, מתוך חוסר ידע וסקרנות גרידא. כדי שלא אצטרך להניח הנחות, רק עוד שאלה: איך אתה מגדיר את "מרכז הרצון"? תודה מראש ומקרב
 
מרכז הרצון

להסביר מה מרכז הרצון קצת חורג מהפורום ומהיכולות שלי. ובכל זאת אנסה... על פי הטולטקים בגוף האדם (הביצה האנרגית) יש כמה מרכזי-שליטה-אנרגטיים שכל (או הגיון) מרכז דיבור (או תירגום) ראיה חלימה תחושות ועוד שני מרכזים ללא שם. כל אחד מהמרכזים יכול לשלוט באדם תפרק זמן של עד 20 דקות חוץ מ-2 מרכזים שיכולים לנהיל את האדם לאורך של חיים שלמים. אחד מהם זה מרכז הרצון, פעם רוב האנושות התנהלו ממרכז הרצון.... את אולי מכירה את זה בשם "הטבעת השניה של העוצמה". המרכז השני, זה ששולט ברוב האנושות בימינו, "הטבעת הראשונה של העוצמה" זה קואליציה של מרכז השכל ומרכז הדיבור הפועלים כמרכז אחד. הסברתי?
 

Seeker68

New member
הגביע הקדוש

כמטאפורה, יש לו שמות נוספים : "אבן החכמים", "אליקסיר החיים" אולי אפשר להקביל אותו ל"ניצוץ האלוהי" שנמצא בכל אחד מאיתנו. המהות הפנימית. כאשר אדם נמצא על דרך המודעות, גם אם הוא עדיין לא מודע לכך, הוא למעשה מחפש את המגע עם המהות הפנימית, האלוהית שלו. אנחנו הגביע והתוכן הוא המהות. דון מיגל דיבר על "עולם החלום" - המציאות שאנו חיים בה. ריסוק תפיסת המציאות (או "עצירת העולם" כמו שקרלוס קסטנדה קורא לזה), ז"א עצירת שטף הפירוש שהמח שלנו עושה למה שהוא קולט, המותנה בחינוך שלנו ובמערכת האמונות שלנו ודברים נוספים, יכול להעיר אותנו למשהו פחות חלומי ויותר מחובר להוויה.
 

סבגבגית

New member
../images/Emo106.gif../images/Emo131.gif../images/Emo106.gif

מלבד זניחת מערכת האמונות שחונכנו עליה ואימוץ ארבע ההסכמות, איך ניתן לרסק את תפיסת המציאות??? אני מחפשת שיטות שלא נתקעות ברמת התיאוריה, אלא כאלו שניתנות ליישום בחיי היומיום. ושאלה קטנה נוספת: מה זה להיות מחובר להוויה? מה זה הוויה? (בעצם, עוד שתי שאלות, וגם לא כל כך קטנות.....) תודה מראש.
 

Seeker68

New member
זה יכול לקרות בצורה ספונטנית...

בעקבות אירוע טראומטי כזה או אחר (מוות, גירושין וכו') או בעקבות חוויה מזעזעת שלא מתיישבת לנו עם המציאות המוכרת לנו. אפשר לעשות גם עבודה מעשית. דון חואן עזר לקסטנדה להגיע למצב של "עצירת העולם" בדרכים שונות. יש שיטות מעשיות להפסקת הפרשנות הבלתי פוסקת של המיינד, שיטות שונות של מדיטציה, מעברים קסומים ועוד. דברים נוספים שמקבעים את התפיסה שלנו "חשיבות עצמית", "היסטוריה אישית" וישנן טכניקות שונות לטיפול באלה. ה"הוויה"או ה"רוח" הוא הכח המקיים אותנו והשולט בצעדינו בעולם, כל עוד אנו חיים. כל מה שיש ביקום זה אנרגיה ויש אינטלגנציה מאחורי האנרגיה - "הרוח". אנחנו כל הזמן מחוברים לאנרגיה הזאת, השולטת בחיינו, אבל המיינד שלנו השתלט ומפריע. ובמקום ללכת בדרך עם לב (עם הרוח) אנחנו פועלים רוב הזמן מהמיינד/השכל וההגיון שלנו.
 

סבגבגית

New member
לא כדאי לחכות שזה יקרה בספונטניות.

אני רצה לתרגל את ה- Tensegrity.. תודה על כל התשובות המעמיקות.
 
למעלה