בחרדה ודיכאון

אני מרגיש אמפתיה למצבך

כבר קיבלת עצות, ואין לי משהו מעניין להוסיף.
רק שתדע, שיש מישהו שמבין לליבך ומצטער לשמוע את מה שאתה מתאר.
מציאות כזאת לא אמורה לבוא אל העולם, ולמרות זאת, מציאות הגירושין הפכה למעשה לנחלת הכלל, לכלל שתופס לגבי רוב הזוגות, ומסתבר שגם לגביך.

מה שאני יכול להציע לך באופן מקורי באמת, זה פשוט לא להאמין יותר באהבה לעולם.
אם המסר שלי נשמע לך מדכדך, עצוב או אפרורי, זה ממש לא נכון, אלא בדיוק להיפך.
המסר שלי הוא חיובי מאוד, והוא העצה הטובה ביותר שאתה תקבל אי פעם מגבר כלשהו בכל חייך. זה מאוד פשוט, אל תאמין באהבה, ולא בזוגיות.
מה שסיפרו לך בילדותך על אהבה וזוגיות, זה שקרים, או מציאות ישנה שכבר אינה תופסת לגבי ההווה.

אם תפנים את הכלל הזה שאני מציע לך, תהיה חזק יותר מאי פעם.
לא לאהבה.
לא לזוגיות.
לא למשק בית משותף עם אישה.
 

benifurman

New member
תודה על האמפתיה

תודה על האמפתיה אבל אני עדיין מאמין באהבה.
 


 
נצל"ש- בעניין של להיות רווק

זה משהו שציינתי כאן בשרשור אחר.
אז אומר זאת שוב, ויתכן שזה המסר האמתי שלי.
המסר האמתי, איננו מיזוגני, איננו נסב על שנאה ולא על נקמנות ולא על פיזור מלח לפצעיהם של אחרים.
אני לא מטיף לאלימות ולא לשום מעשה אחר שאיננו בלתי חוקי.
מה שאני יכול רק לומר זה שאני לא מקנא בפותח השרשור.. וזאת בלשון עדינה.
הייתי עושה הכל כדי לא להגיע למצבו, וזה בדיוק מה שאני עושה.
אני דוגל בשימור עצמי, בזהירות מפני נשים, זהירות מפני מוסד הנישואים והגירושים, זהירות מפני בתי המשפט ועו"ד.
זה כל ה"קטע" שלי, ותו לא.
באמירת "לא" למוסד הנישואין, לא למשק בית משותף עם אישה, לא לילדים עד כמה שניתן לשלוט בזה, ולא לזוגיות.
האמירות האלו, הן אמירות שאני תופס אותן כנכונות לגבי ההווה בלבד, ולא כלפי העבר שנהג בעולם במשך אלפי שנים. אך רק כלפי ההווה של עשרות השנים האחרונות ולא יותר מכך.
מקווה שהמסר פשוט וקל ולהבנה.... אך ורק שימור עצמי... לא פחות, לא יותר.
 
אם היא רוצה להתגרש, למה אתה עזבת את הבית?

שהיא תעזוב... את הבית עוזבים רק אחרי שיש הסכם.
בכל אופן תתיעץ עם עו"ד.
 
למעלה