בכוח הזכות

dan154

New member
בכוח הזכות

במאה שראתה את המצאת שטיפת המוחות הממלכתית ושיכלולה לכדי אומנות ומדע, במאה שידעה את היטלר ואת גבלס ואת סטאלין בין השאר, דוגמאות לשקרים גדולים אינן בחסר. אף-על-פי-כן הצליחה להתבלט בתחום זה התעמולה האנטי-ישראלית – הערבית, הסובייטית ולבסוף השמאלנית-אירופאית – ולהגיע לדרגה של עזות מצח וזלזול מוחלט באמת ובזכות האדם לה, שהיו מסעירות את אורוול בעצמו. ומעטות התימות האנטי-ישראליות המשתוות בשפלותן להכחשת הקשר בין העם היהודי למולדתו ההיסטורית. מה לא נאמר כדי לשלול את זכותנו הלאומית על ארץ זו? המציאו שקיים לאום ארץ-ישראלי שתביעתו על הארץ עולה על – ומבטלת את – זו שלנו, אף העניקו לו השם "פלשתינאי" כאילו לומר: זו ארצו. אחר הוסיפו וטענו שמדובר בצאצאי הכנענים הקדמונים, לא פחות. שלמה זנד הרחיק לכת במחוזות הדמיון והאגדה כדי להציע שהם צאצאי היהודיים המקוריים, בעוד שאלה המכונים כיום יהודים מקורם בקבוצות שונות שהתגיירו יחסית לאחרונה ומעולם לא הניחו כף רגל בארץ הקודש... אך ייתכן שיותר מהשקר הבוטה, מסוכן לאמת השקר המעודן, המתקבל יותר על הדעת. שקר כזה הוא הנראטיב הזוכה לחיזוק והפצה באמצעי התקשורת כמו גם בבתי הספר, על פיו ישראל נותרה ריקה מיהודים מאז שאלה גורשו ממנה על ידי הרומאים לפני כאלפיים שנה, עד שצאצאיהם שבו אליה כאילו לאחר שהושפעו מרעיון הלאומיות שרווח באירופה באותה התקופה, וכתוצאה מהתגברות האנטישמיות. צדק שמואל כץ כשזיהה מיתוס זה כראוי להתייחסותו לצד שקרים אנטי-ישראלים אחרים, בספרו המהולל "אדמת מריבה – מציאות ודמיון בארץ ישראל" [1]. שכן על פיו הקשר האחרון בין העם היהודי וארץ ישראל היה לפני אלפיים שנה, משך זמן בו לא רק המזרח התיכון אלא הגלובוס כולו השתנה מדינית עד ללא הכר. במציאות זו טענה בדבר הצורך בהחלת חוק התיישנות על תביעות לאומיות שנזנחו מעשית, אינה בלתי סבירה. וכך ההצדקה היחידה שנותרה לקיומה של מדינה יהודית הוא הצורך המוכח במקלט ליהודים. מכאן שגבולותיה ואף מיקומה של מדינה זו אינם רלבנטים ובלבד שיאפשרו את ייעודה כאי מבטחים לעם ישראל. המשך
 
למעלה