בכיתה של הבת שלי יש ילד שסובל מהצקות

בכיתה של הבת שלי יש ילד שסובל מהצקות

מצד כמה ילדים בכיתה. מדובר על אלימות מילולית, התגרויות שונות, אלימות פיזית ועוד. הנושא מטופל על ידי הצוות ויש שיחות עם הילדים בכיתה ועוד דברים שנעשים מול הילדים המציקים באופן פרטני. אתמול הבת שלי אירגנה מפגש כיתתי בבאולינג.קבעו לשעה שבע וחצי. יש להם קבוצה בפייסבוק ושם הם מתעדכנים ומעדכנים. לילד הזה אין פייסבוק. אתמול מישהו אמר לו שיבוא למיפגש כיתתי בשעה חמש.היו שם עוד ילדים - לא רק המציקים הקבועים -והם לא תיקנו ולא אמרו שמדובר על שעה אחרת אלא הצטרפו ואמרו - כן כן , בחמש......בערב כשהגיעו לבאולינג בשבע וחצי הם סיפרו לשאר ילדי הכיתה "איך עבדנו על אלי "(שם בדוי כמובן). הבת שלי שאלה אותם - למה עשיתם את זה? והם ענו לה סתם, בשביל הכיף, מה נראה לך שבאמת נזמין אותו? וכדו... היא חזרה די נרעשת מהסיפור הזה. אני מוכרחה להודות שבעיני זה נוראי. חבורת ילדים שמתעללת באופן קבוע בילד ואין דרך לעצור את זה. היינו שם. אני מכירה את זה מהצד השני. כואב לי על הילד הזה.
 

ButtercupA

New member
במקרה כזה, מספיק שיהיו שניים שלושה ילדים

שירתמו לעזור לאותו ילד, שיעדכנו אותו, ויתמכו בו, כדי שמצבו יהיה הרבה יותר טוב. אולי תציעי את זה למחנכת? אני חושבת שזה המעשה היותר ערכי לעשות וזה ילמד אותם יותר מכל הרצאה כזו או אחרת, על איך אפשר לשנות דימניקה קבוצתית שכזו.
 

ButtercupA

New member
בעצם אולי שהבת תציע

ככה היא לא תשאר עם ההרגשה הזו, אלא תרגיש שעשתה משהו.
 
אבל היא לא רוצה להיות זו שבצד שלו כדי שלא

תמצא את עצמה מנודה ומורחקת .............
 

ButtercupA

New member
כן, זה מובן

ואני לא מאשימה אותה ואני גם לא מנסה לשכנע רק להאיר נקודה למחשבה בלבד. השאלה האם זו סיטואציה שבאמת יכולה לקרות, או שזה פחד שמסתמך על העבר ומונע ממנה להמשיך קדימה. שבעצם מעמדה היום הוא במקום אחר לגמרי, שבו היא יכולה לסמוך על החברות שלה.
 
שאלתי אותה - לפי דבריה

במצב הנוכחי כל ילד שיביע בגלוי תמיכה בו - יספוג העלבות והצקות מהילדים האחרים ולכן היא מוצאת את עצמה שותקת מול הילדים בכיתה אבל בבית היא משתפת ומספרת כמה רע היא מרגישה עם זה.
 

b o t t e n

New member
תשאלי אותה כמה הילדים האחרים חשובים כחברים

בעינייה??? איך הם יכולים להעליב ולפגוע בה??? הם יכולים לעלוב בה ושהיא לא תפגע מהם. אם היא חושבת שהם מספיק טובים בשביל להיות חברים שלה או שלא. אני ביסודי הייתי בדיוק במקוןם הזה. בסוף כולם היו איתי בקשר וחברים.
 
היא לא מובילה חברתית, היא זקוקה

לחברויות עם אלו שחברות שלה כי זה מחזק אותה , היא לא תתמודד עם "נטישה" רק כי יצאה להגן על חלש ממנה.
 

b o t t e n

New member
אז המצב הוא באמת קשה.

צריך מדריך חיצוני "מגניב" שייאמץ ויאדיר את הילד?? הם בצופים? שמו"נצ? מכבי???
 

b o t t e n

New member
אבל היא לוקחת את זה קשה.

ובאמת זה מקום אולי להתערב, כאמא לטובתו. את בטח יכולה לברר אם הוא הולך לאחת התנועות נוער. ואת יודעת מי נמצא שם?? {מדברת מהאופי שלי שבטח כבר הייתי יוזמת משהו לשנות את המצב}
 
אני לא פועלת ככה,

כלומר לא אבדוק אם הוא בתנועת נוער ומי המדריך ואיך לחזק את מעמדו בתנועת הנוער. מה שחשוב לי הוא לחזק את הבת שלי ולתמוך בה. ולפעמים - במקום שאני רוצה להתערב היא זו שמבקשת ממני לא להתערב ולתת לה להתמודד עם דברים בעצמה. היא משתפת ומספרת אבל רוצה לפעול בעצמה על פי הבנתה. זו דרכה לומר שלא בכל מקום אני צריכה לנהל את העניינים.
 

b o t t e n

New member
נכון, היא כבר ילדה גדולה.

את גם צודקת. ואני צריכה ללמוד לעשות את זה גם. אני במקום מגונן יתר, על הג'וקר שלי. אבא בוטן כל הזמן אומר לי לשחרר אותו.
 
אמרו לי לשחרר ולא הבנתי , כשזה בא ממך,

באופן טיבעי - קל לך לקבל את העובדה שהתפקיד שלך כהורה, בחייו של הילד משתנה במהלך השנים. ולכן שחררתי, גם את עצמי וגם אותה. והיא עושה ולפעמים היא טועה ולפעמים לא וככה היא לומדת בדרכה שלה הרבה דברים.
 
איפה המחנכת?

א המחנכת הייתה מאדירה אותו לפני שלוש וארבע שנים הכל היה נראה אחרת היום. כיום צריך גורם חיצוני שיכנס לתמונה ויסייע. כואב לקרוא.
 

beky1

New member
המחנכת היא רק גורם בסביבה

היא אינה אחראית על ילדי הכיתה האחרים מחוץ לשעות בית הספר, היא אינא אחראית לחינוך הילדים מהיסוד , אני מאמינה שכאשר היא נוכחת הילדים נמנעים מהתנהגות גרועה כלפי הילד הבעיה היא בהורי אותם ילדים (אפרופו חינוך לערכים), הבעיה מתחילה בבית. הייתי ממליצה לאותם הורים לתת לילד תגבור רגשי מבחוץ, לחזק אותו בנקודות החזקות שלו וזה לא משנה במה, זה יכול להיות ספורט ועד אומנות, הילד חווה השפלות והריסת הבטחון העצמי שלו ועל זה להורים אסור לשבת בשקט ולא לעשות כלום.
 

ע נ נ ת

New member
הבעיה היא

שילד שכזה בד"כ יתכנס לתוך עצמו, ולא ממש ידע לשתף את ההורים בבעיות. וההורים בסך הכל ייראו ילד שהולך יום יום לבי"ס, וזהו. לא מספר על מה שעשו לו, מרוב בושה. "איך היה בבי"ס?" - הכל בסדר קצת שיעורים, קצת מחשב... וזהו. נראה נורמלי, לא? איך, בתור אמא, אני יכולה לאתר בעיות של ילד כזה? הבהרה: אני שואלת באופן תיאורטי, כי זה נושא שמטריד אותי. אני סבלתי מיחס רע ואפילו חרם כיתתי, ואמא שלי לא ידעה מזה ומעולם לא חשבה שיש בעיה. אני לא רוצה שהילדים שלי יעברו את מה שאני עברתי.
 

beky1

New member
שאלתך ממש במקום

כל אמא אמורה להכיר את הילד שלה ולדעת הוא מתנהג רגיל ומתי פחות. ילד שמושפל באופן קבוע אינו שומר הכל פנים , ברגע כלשהו זה יתפרץ. אם לא האמא צריכה להיות מעורבת ברמת חיי הילד בבית הספר לדבר עם המורה לפחות אחת לשבועיים , לבדוק שהכל בסדר, לראות איך הילד מסתדר עם ילדים אחרים אחר הצהריים , במסיבות בתנועה ובכלל. מי כמוך יודע איך זה מרגיש, את יודעת טוב ממני מה יכולים להיות הסימנים של בנך , הרעיפי הרבה אהבה, הרבה עידוד ועודדי אותו לנהל חיים עם תחומי עניין , עודדי את הילד ללכת לחוג או למשהו שיוכל לעודד אותו לפתח ולחזק אותו קדימה. ילד שקט ואולי ביישן ישאר כזה , חזקי אותו בכל דרך שאת יודעת ותראי את התוצאות בעוד כמה שנים. מקווה שעזרתי.
 
מחנכת יכולה להרים הרים וגבעות

בידיה לבנות ולצערי, גם בידיה להרוס. בחינוך היסודי- למחנכת השפעה חשובה ואני מדברת מהתנסות רבת שנים בעבר כמחנכת בחינוך היסודי. כמובן שבכל כלל יש יוצא מן הכלל וכל עניין לגופו.
 
למעלה