בלי גוגל,

the YOOK

New member
בלי גוגל,

נסו לנחש מי כתב את הדבר הבא ובאיזה הקשר:

"המאפיין הבולט והחיוני של חקר האדם הוא עיקרון הפעולה. פעילות אנושית מוגדרת פשוט כהתנהגות תכליתית. בכך היא נבדלת בצורה חדה מכל אותם התנועות המתוצפתות, אשר, מנקודת מבטו של האדם אינן תכליתיות. הללו כוללים את התנועות של החומר האַנְאוֹרְגָּנִי, ואלה מבוגי ההתנהגות האנושית שהן רפלקס טהור, תגובות בלתי רצוניות לגירויים מסוימים. פעילות אנושית, לעומת זאת, ניתנת לפירוש משמעותי על ידי בני האדם האחרים, שכן היא נשלטת בידי תכלית מסוימת עליה חושב האדם הפועל. המטרה של פעולת האדם היא תכליתו; הרצון להשיג תכלית זו הוא המניע של האדם לביצוע הפעולה.

כל בני האדם פועלים מעצם קיומם, וטבעם כבני האדם. איננו יכולים להעלות על דעתינו יצור אנושי שאינו פועל בצורה תכליתית, שאין לו מטרות שהוא מחפש להשיג ועושה מאמצים לכך. דברים שאינם פועלים, ולא מתנהגים בצורה תכליתית, כבר לא יכולים להיכלל בהגדרה של 'אנושי'".
 
גם לי זה נראה ליבוביץ

בפרט המשפט הזה "איננו יכולים להעלות על דעתינו יצור אנושי שאינו פועל בצורה תכליתית".
נו, עכשיו אפשר גוגל?
 
ולגבי ההקשר

שניה לפני הנחתת הביקורת המצחיקה על הביהייביוריזם, כפי שאמר גם י.ל. לעיל.
 

the YOOK

New member
התשובה

זה מתוך יצירת המופת "עקרונות הכלכלה" של מיזס, כלכלן מהאסכולה האוסטרית, ממליץ להתעניין כאן: http://armchairpraxeologist.blogspot.co.il/2011/04/1.html

הציטוט הוא למעשה "אקסיומת הפעולה" שהוא הנחת היסוד של הפרקסאולוגיה - התיאוריה האוסטרית של ההתנהגות (שעיקרה כאמור הוא כלכלה). המסקנות שמגיעים אליהן מאוד מרשימות והשיא שלהן הוא העובדה שכל ניסיון לנהל את הכלכלה (תכנון מרכזי) נידון להכשל - בכך הם הראו שבכל גישה סוציאליסטית חבויה ההנחה כי האדם ניתן לצמצום לסכמה של צרכים בסיסיים ורצונות.

אני כרגע מתעמק בהגות ותיאוריה כלכלית של האייק שהוא אחד הכלכלנים האוסטרים המפורסמים ומאוד הזכיר לי את ל' (ר' תמונה מצורפת). אם תרצו "טיזר" לכלכלה האוסטרית כדאי לכם לראות את הקליפ המעולה הבא: http://www.youtube.com/watch?v=GTQnarzmTOc&feature=related

ויותר לעומק על האייק, שהוא לדעתי אחד מגדולי האינטלקטואלים במאה העשרים: http://www.youtube.com/watch?v=gU8rQnKN_uo
 
מעניין. אם כי זה לא חדש

שמבחינת ליבוביץ תיאוריות כלכליות שמנסות לנבא מגמות בשוק הכלכלי, בעייתיות כיוון שהשאלה מה לקנות, בכמה ומתי מוכרעת על ידי האינדיבידואל בעל הרצון החופשי שלא ניתן לחיזוי ולכימות, בעיקר בגלל שאין קשר בין הנתונים שיש במציאות לבין ההכרעה שאותו אינדיבודואל יקח.

ואם אתה רוצה להשוות גראפית בין האייק וליבוביץ, הייתי מעדיף להשתמש בתמונה המצורפת, עם אתה יודע איזו תמונה.
ואפשר גם /encrypted-tbn0.gstatic.com/images?q=tbn:ANd9GcQvun8ghxsZi4gb3OZNEMw2xSkXfhHHYXtzPACYXRzwQ-LR-Nz3" target="_blank" rel="nofollow">https://encrypted-tbn0.gstatic.com/images?q=tbn:ANd9GcQvun8ghxsZi4gb3OZNEMw2xSkXfhHHYXtzPACYXRzwQ-LR-Nz3" rel="nofollow" target="blank">בתמונה הזו, בגלל תנוחת הישיבה.
 

the YOOK

New member
יש תופעות שניתנות לניבוי,

למשל תופעת ה"Boom" ן- "Bust" שנובעת מסבסוד ממשלתי לתחומים שאין להם ביקוש (שזה כל סבסוד ממשלתי, למעשה): http://www.youtube.com/watch?v=GU-FXv2VlK0&feature=related&noredirect=1

בעצם כל התערבות ממשלתי פוגעת במכניזם העברת המידע באמצעות המחירים שנקבעים בשוק חופשי, ולכן יוצרת בועות.
 

iricky

New member
תלוי כמובן למה קוראים "כשלון"

הכלכלה הסינית, שהיא בעיקרון כלכלה בעלת תכנון מרכזי ולא כלכלה של שוק "חופשי", היא היום הכלכלה המצליחה בעולם, לפי פרמטרים כלכליים מקובלים (כגון קצב הגידול בתל"ג), בעוד שהכלכלות של הקפיטליזם המערבי, ובכלל זה הקפיטליזם האמריקאי שהוא ספינת הדגל של כל הקפיטליסטים, נתונות בצרות צרורות.

הניסוח "בכל גישה סוציאליסטית חבויה ההנחה כי האדם ניתן לצמצום לסכמה של צרכים בסיסיים ורצונות" הוא חסר כל מובן ומשמעות הן מצד עצמו והן מצד יומרתו להסביר (או לתאר) מהו סוציאליזם. שהרי הרצון האנושי הוא הניגוד הגמור של כל סכמה שהיא, ובודאי שגם הגישה הסוציאליסטית וגם הקפיטליסטית אינן יכולות להתעלם ממנו. ואכן שתיהן אינן מתעלמות, ולכן שתיהן אינן בגדר מדע, אלא רק נסיון לכוון את הרצון האנושי - ככל שהוא נוגע להתנהגות הכלכלית - בדרכים שונות, ולשתיהן יש בנסיון זה גם הצלחות וגם כשלונות.
אפשר אפילו לומר שכשלונו של הקפיטליזם מובטח מראש אפילו יותר מזה של הסוציאליזם, הואיל והוא מבוסס על הנחה בדבר קיומה של מה שקרוי בז'רגון המקצועי "תחרות משוכללת" (ולא "תחרות חופשית" כפי שמקובל בדיבור הרווח בציבור), אבל תחרות משוכללת היא רק מצב אוטופי ואינו יכול להתקיים במציאות. התיאוריה הכלכלית של הקפיטליזם מבוססת כולה על אוטופיה, ולכן דינה להכשל. לדוגמה, מאז היותי סטודנט לכלכלה ועד היום הזה הדהימה ומדהימה אותי העובדה ששום תיאוריה כלכלית לא לוקחת בחשבון את העובדה הפשוטה הידועה לכל הדיוט שבני אדם נוהגים לפעמים לרמות ולגנוב. זו הסיבה שמיידוף הצליח לעבוד על כל כך הרבה אנשים וכל כך בגדול, למרות שהונאת פונזי מוכרת וידועה עוד מתחילת המאה העשרים, אלא שהיא לא מופיעה בשום תיאוריה כלכלית "מכובדת".
 

the YOOK

New member
ארה"ב היא לא קפיטליסטית.

מאז 1930 (ה"ניו דיל") היא קיינסיאנית - מסבסדת מפעלים כדי "להמריץ" את הכלכלה. ר' את הסרטון והסרט שצירפתי.

לגבי סין - בהתחשב בכך שאזרחים סינים מנסים לברוח להונג קונג (שהרבה יותר קפיטליסטית מארה"ב) כל הזמן, נראה לי שהמדדים שלך גרועים...

התיאוריה הקפיטליסטית היא לא אוטופית ולא מניחה את הרצון הטוב של האדם או רציונליות שלו. הונאה צריכה להיות מטופלת במערכת המשפט, זה לא קשור לקפיטליזם.
 

the YOOK

New member
לגבי המדדים

כמעט כולם פותחו למעשה ע"י קיינס ורובם מודדים תעסוקה ולא איכות חיים. בתיאוריה של קיינס תעסוקה היא המדד הכי חשוב, אבל אם כולם יעבדו בחפירת בורות ומילויים התעסוקה תהיה מלאה, אבל לא יהיה מה לקנות בכסף...

ספציפית לגבי תל"ג: אם יבואן מייבא מוצר ב- 1,000 דולר, אבל מוכר אותה בשווה ערך ל- 100,000 דולר (למשל במקרה של יבואן יחיד), הערך המוסף שנמדד הוא 99,000 דולר, ולכן כביכול התל"ג עולה למרות שיוקר המחיה גם עולה. ניתן לבשל עוד המון דוגמאות כאלו שמוכיחות שזה מדד בעייתי שטוב רק בהנחת לא מעט הנחות.

ממד הריטיג' לחופש כלכלי: http://www.heritage.org/index/ranking
 

the YOOK

New member
שים לב שהכלל נקבע ב- 1833,

ומאז מה שנקרא "משאבים" השתנה ורוב האנרגיה שלנו מושגת מגז שנשאב מקרקעית הים. ברגע שמשאב נהיה נדיר, המחיר שלו עולה וממילא נוצר תמריץ כלכלי מאוד חזק למצוא משאב חלופי (מה גם שעתודות הנפט, הגז והפחם בארה"ב לבדה יספיקו לה ל- 400 שנים הבאות כולל צמיחה אקספוננציאלית ולא כולל פצלי שמן ופארקינג).

לגבי משאבים אני ממליץ על הדיבייט הקצר הבא בין אופק בירנהולץ מהתנועה הירוקה לבועז ארד מהתנועה הליברלית החדשה: http://www.youtube.com/watch?v=GUP20Uki1Qw&feature=BFa&list=PLDCF0771FC4124AAC
 
שים לב לשם המשתמש בהרצאה שהפנית אליה על האייק

"מלתוס". משאבים זה לא רק גז ונפט אלא גם אדמה. אפילו אם אתה טוען שיש נפט לעוד 400 שנה (לדעתי זו טענה הזויה וזה מתבטא במחירי הנפט ובתפוקת הנפט, כלומר במחיר כזה טוב שווה לאנשים למכור כמו מטורפים וזה לא קורה אלא להיפך וגם משתמשים בפחם וטכנולוגיות מזהמות כמו פראקינג) - עדין צריך אדמה. עכ"פ באמת אני מעדיף לעשות זאת באופן מסודר אני אתכונן היטב כדי שנעשה זאת ביעילות. בינתיים אשאל שאלה לעתיד - אם הממשלות לא יכולות לדעת מה קורה, אז למה שהאזרח הקטן ידע ? עיניך הרואות שהאזרחים לא יודעים כלום מהחיים שלהם ואנשים צעירים שמתחילים את החיים מבולבלים ולא יודעים במה לעבוד למרות שיש רצון, ולא יודעים מה ללמוד אלא הולכים למכללות תחת שהם בתי חרושת לאבטלה. דבר שני אני מציע לך לעיין בדו"ח הירש http://en.wikipedia.org/wiki/Hirsch_report
והערה אחרונה - אני לא מכיר את בועז ארד או את הבחור השני שכתב את הספר (אתה מודע לזה שזה לא ספר מדעי אלא רומן ?) ולא יכול לקבל אותם כבר-סמכא.
 

the YOOK

New member
גם אדמה

כי היום האדם כבר בונה בקומות...

בועז ארד הוא אחד ממייסדי "התנועה הליברלית החדשה", מקים "הבלוג הירוק" ויש לו המון ידע בתחום של משק האנרגיה בישראל.

בוודאי שהספר הוא עלילתי, אלא שבמסורת של ספרי קרייטון הוא משופע בעובדות ובמקורות מדעיים. קרייטון טען שתיאוריית ה- AGW היא בלוף מדעי עוד לפני הקליימטגייט...

http://en.wikipedia.org/wiki/Michael_Crichton
 
אינני מדבר על בנינים אלא על חקלאות

תוכל להכניס את כל אוכלוסיית העולם לתוך ארץ ישראל אם תתעקש. אבל דרוש מקום גם לדברים אחרים ומבחינה זו אנו על הקצה. היום יש לווינים שמספקים מידע מדויק על שטחים ניתנים לעיבוד. גם בלי שום מידע אפשר לפקוח עיניים ולראות מסביב איך המקום נגמר הצפיפות עולה והזיהום עולה.
אתה מדבר כאילו הקלימטגייט הפריך לחלוטין את תאוריית ההתחממות הגלובלית ולא כך היא. דבר שני, אני חוזר ואומר שמטרתי אינה לדון על כלכלה (למרות שאני אשמח לדון גם בזאת) - האייק אומר בפירוש שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה כל עוד זה לא פוגע פיזית באדם אחר. יפה מאוד אם כן נשאלת השאלה מה היא הפגיעה באדם אחר. אני טוען שכיום כמעט אין אדם שלא נפגע מזולתו. דברים שהם הכרחיים לקיום נשללים מהאדם. התנאי הזה הוא תנאי מקדים לכל כלכלה ובפרט לזו של האייק ואני מניח גם התפיסה של הליברלים. העובדה הזו (שטרם הוכחתי כמובן), מצריכה שינוי רדיקלי. ואם זה לא יקרה - אז בעוד 10 או 20 או אולי אפילו 50 שנה אם יהיה "מזל" (לאמיתו של דבר ככל שהזמן יעבור בלי שיטפלו בבעיות ההרס יהיה גדול יותר אז זה ההיפך ממזל) - העובדות יקרו לבד בלחץ גדול והעולם יסתחרר אל מחוץ לשליטה. אני מציע לבדוק טוב טוב את הנתונים כי מדובר פה על דיני נפשות. הרצאה פה או הרצאה שם אינה תמונה מספקת (אינני מדבר עליך אישית).
 

the YOOK

New member
את זה בדיוק מלתוס טען,

וראה איזה פלא - הוא טעה. הטכנולוגיה השתנתה ואיפשרה לגדל משמעותית יותר ולהיות גם פחות תלויים בתנאי ההתחלה (סוג האדמה).
 
מלתוס טען בהתאם לנתונים שיש לפניו

שזה לא מספיק כדי לתמוך באוכלוסיה שתבוא. מילות המפתח הן בהתאם לנתונים שלפניו. עכשיו, התקדמות תמיד יכולה להיות (כמו גם נסיגה), אבל אי אפשר לבנות על זה. הסדר הנכון הוא קודם כל למצוא פתרון. אבל כאן מאפשרים לבעיות לצוץ מבלי שמובטח פתרון ולמעשה, פתרון כמעט אינו אפשרי, כי אי אפשר לאכול טכנולוגיה ולא נראה שימצאו תחליף מתאים לאדמה, וביחוד שיש לך כאן אלמנט של זמן. אז בינתיים אנו תלויים בנפט ובשאר חומרים וממש לא רק לשם אנרגיה אלא גם דשנים והדברה - ומה יקרה כשאלו יגמרו ? אני חושב שאדם צריך לכלכל את צעדיו כך שחלק גדול ממשאביו ישים בצד ליום גשום. אבל בתור חברה איננו עושים כן אלא כבר באוברדראפט רציני שהדורות הבאים יצטרכו לשלם איכשהו. אגב מלתוס היה נוצרי אדוק. נדמה לי כומר.
 
למעלה