במאית העתיד

במאית העתיד

אנסה לתאר ולהסביר הכי בפשטות שאפשר: כאשר אני מקווה שמשהו יקרה, אני ממש כמהה לאותו הארוע או מצב. אני ממש יכולה בעיני רוחי לתאר זאת ולראות את עצמי בפעולה בזמן אמת, דימויים הזויים כאלו של איך זה יקרה בעתיד, איך אני מתכננת את זה בראש ורוצה שככה יקרה. ממש כל פרט. מפתחת ציפיות, פנטזיות, תקוות. רואה את היחס של אחרים כלפי, הוזה מה אני אומרת להם, ומה תהיה תגובה שלהם. איך יתייחסו אלי בהתאם ומה אני ארגיש. אני ממש בונה מציאות אחרת, עולם מקביל. וכאן מתחילה הבעיה: דבר ראשון, זה כפייתי ולא נשלט. ברגע שאני להוטה על משהו וידעת שיש סיכוי טוב שיתרחש המצב הספציפי הזה, המוח שלי משתולל ויוצא מגדר השליטה, דימויים מאניים אובססיביים. נראה לי כאילו אני כבר חוה את זה על עצמי באותו הרגע שאני שקועה בבימוי העתיד, זה מביא לי סיפוק רק המחשבה שזה מה שאני הולכת לעבור בעתיד. אפילו כשאני מנסה להתשחרר מזה, זה לא עוזב אותי והתסריט של הארוע שאני כל כך מחכה לו מסתובב לי בראש בכל פעם עם חוויות ורגשות חדשים. זה ממש מאניה.
דבר שני, אף פעם אבל ממש אף פעם אותם הדימויים, אותו הבימוי שיצרתי , התבנית על פיה ציפיתי שיתרחשו הארועים - אף פעם לא מסתדר ויוצא כפי שאני רואה את זה קורה בראש. לפעמים זה יוצא אפילו ההפך. לרוב, למרות שאני מנסה להכין את עצמי מראש לכל דבר שיכול להשתבש ולא לצאת, איכשהו, המצב הזה מאכזב אותי בכל פעם מחדש. אני מתבאסת מזה שזה לא יוצא בדיוק או אפילו חלקית מאיך שראיתי זאת בדימיוני. זו ממש בעיה. אני מנסה להבין: איך זה שתמיד זה לא תואם את המציאות?? למה אני כל כך מנותקת ממה שאני חווה בפנים לבין מה שקורה לי בפועל?? למה הפער הזה? אולי בגלל שאני לא מחוברת מספיק לרגשות האמיתיים שלי.... מה גם שלפעמים בניגוד לרצוני אני שוקעת בדימויים מאוד מאניים ולא הגיוניים (עתיד יותר מידי ורוד ומושלם). (מאניה= ההפך מדיפרסיה). סוף שבוע מקסים לכולכם
LOVE YOU
 

גור42

New member
ברכותיי. גילית את עולם הדמיון מודרך

העובדה שאת מדמיינת את העתיד, זה ממש לא דבר רע. תשאלי את יעל ארבל - היא העלתה כמה פעמים מאמרים בנושא כאן בפורום. מדובר בטכניקה רבת-עוצמה שיכולה לסייע לך להשיג כמעט כל דבר שהוא. רק מה: צריך לדעת איך להשתמש בה נכון. ממה שאת מתארת, עולה שהבעיה היחידה היא הפער בין מה שאת מדמיינת לבין מה שקורה בפועל. אם נשתמש בדימוי של "במאית העתיד": כתבת תסריט נהדר. את גם יודעת בדיוק איך ברצונך לביים אותו. אבל כשאת מגיעה לצילום הסרט בפועל, הסטים לא מתאימים והשחקנים לא משתפים פעולה. כדי להבין למה זה קורה, הבה נסתכל על תהליך בימויו של סרט אמיתי. נניח שיש לי רעיון גדול לסרט פנטזיה, עם קוסמים ואבירים וכל הדברים האלו. כתבתי תסריט פצצה. אני יכול "לנגן" את הסרט בדימיוני, פריים אחר פריים, ואין לי ספק שהוא יהיה שובר קופות גדול יותר מ"שר הטבעות" וכל סרטי "הארי פוטר" ביחד. האם בכך הסתיימה מלאכתי כבמאי? בוודאי שלא. תסריט טוב הוא רק הצעד הראשון בדרך ליצירת מופת קולנועית. אני אזדקק לשחקנים שמתאימים לתפקיד שהם מגלמים, לצלמים, לאנשי סאונד, ולאנשי אפקטים מיוחדים. אני גם אזדקק לכסף ולזמן: כסף כדי לשלם לכל האנשים האלו, וזמן כדי שתהיה להם השהות לבצע את תפקידם כראוי. וכמו בסרטים, כך זה גם בחיים. הגשמת הדברים שעליהם אנחנו מפנטזים דורשת זמן, משאבים ואנרגיה. אגב, אני אשמח לשמוע קצת יותר על אותו "עתיד יותר מדי ורוד" שעליו את חולמת. כי מניסיוני, מה שאנשים מגדירים כ"חלום ורוד מדי" הוא דווקא מציאותי ברוב המקרים.
 

לנושנוש

New member
מילים...../images/Emo2.gif

מאניה זה מילה חזקה מדי והייתי ממליצה להשתמש במילים יותר עדינות ופחות דרמטיות. אני חושבת שהייתי צריכה שיחה יותר מעמיקה איתך בשביל להתחיל להבין למה הדברים משתבשים. היתכן(רק ממה שכתוב) שביחד עם ההזיות(עוד מילה לא חביבה) החיוביות יש בך המון חוסר אמון בעצמך וביכולת שלך? אולי התניה חזקה שכל מה שאת מדמיינת חייב להשתבש? אני קוראת כרגע ספר של דיפאק צ'ופרה שבו הוא מדבר על יצירת העתיד על ידי שתילת זרע הרצון שלנו במשהו שהוא מכנה "שדה פוטנציאליות הטהורה" בזמן מדיטציה. משהו שמרגיש לי מאוד עדין ומתרחש ברווח בין המחשבות. זה נישמע לי תוקפני מדי מה שאת עושה בבימויים החוזרים ונישנים של העתיד. יש אפשרות שתביימי ערב לפני ותמצאי לך עיסוק שישכיח ממך את הדבר? אני לא בטוחה למה קיימת אצלך מתחנת המחשבות הזאת. נרא לי משהו שקשור לרצון לשליטה מוחלטת בחייך.
 

לנושנוש

New member
אויש יקירתי...

את גם שמה בכפייתיות הודעות בכל פורום אפשרי הודעות עם אותה השאלה. בפורום פסיכולוגיה ימליצו לך משהו אחד, ברוחניות משהו אחר פילוסופיה משהו שלישי. מה יוצא לך מזה חוץ מעוד יותר בלבול? אני חושבת שבימויי העתיד שלך לא מצליחים כי את מושכת ל100 כיוונים בבת אחת. תנסי תקופה להתיעץ עם פחות פורומים וליבחור לך כיוון והכי חשוב המון חמלה!
 

גור42

New member
נכון. מלים כמו "מאניה" זה פיכסה ../images/Emo13.gif

מחפשת85, למה להשתמש במילים כמו "מאניה" או "הזיות" כדי לתאר את הדברים שאת רוצה? למילים יש כוח. וברגע שאנחנו מתייחסים לשאיפות שלנו כאל "הזיות מאניות", אנחנו מטרפדים לעצמו את ההצלחה. מחפשת יקרה, אין דבר העומד בפני הרצון. אני יודע שזה נשמע כמו קלישאה, אבל זה גם נכון. אני אומר לך את זה מניסיון - אני היום נמצא במקום שלפני 5 שנים לא הייתי אפילו חולם עליו. ואני עדיין מתקדם בצעדי ענק. אז תני לעצמך ולשאיפות שלך את הכבוד הראוי. החלומות שלך אינם "הזיות" ורצון שלך לשלוט בעתידך איננו "מאניה". תדבקי בדרך שלך ותמידי בה, ובסופו של דבר תגשימי גם את הפרועים שבחלומותייך.
 
אני חושבת שברגע שתקחי את אותם

חלומות ותפרטי אותם לפרטים, אחד אחד. כלומר תתחילי בפועל לתרגם את החלומות והדמיונות למעשים, התחושות הקשות יעלמו כלא יהיו. אני מאמינה שכל החלומות והרצונות הגדולים שלנו ,( שלי בכל אופן) הם חלק אמיתי מהמהות שלנו כאן בעולם, כלומר כל אחד יש לו את התפקיד או את ההארה שהוא נותן מעצמו אל העולם, לפי כישוריו, לפי האישיות שלו. והרוח הנושבת לנו בעורפינו היא דחיפה שאנחנו מקבלים מלמעלה כדי להתחיל לצעוד בדרך.... להתחיל להגשים חלומות. כן יש מישהו למעלה שמחכה לזה . והוא בהחלט רוצה לעזור לנו, רק שנתחיל לעזור לעצמינו קודם.
והוא מצידו יתן כבר את הפוששש
 
זה באמת הרגל פנימי

שמשותף להרבה אנשים. הצעד הראשון יהיה להסכים לוותר עליו....
 
למעלה