מה שהביא אותי לבדוק זה שחורף שעבר היו כמה לילות שישנתי ליד
הבן שלי. בחורף הוא מתקרר הרבה ויש לו נזלת וכו', ושמתי לב שהוא קצת נוחר וגם מפסיק לנשום לפעמים. נשמע כאילו הוא מנסה לקחת נשימה, אבל האף סתום אז מתוך שינה הוא מנסה ומנסה לנשום אבל נשמע שהאויר לא נכנס פנימה. ואחרי כמה שניות הוא לוקח נשימה גדולה דרך הפה. וחוזר חלילה.
 
אחרי תקופה מסוימת, וכבר היה חם יותר והוא לא היה מקורר, שוב יצא לי לישון לידו, והוא כבר לא נוחר, ישן בשקט ושלווה ולא מפסיק לנשום כמו שהיה נידמה לי קודם. אבל מאחר שכבר קבעתי תור למומחה אז לקחתי אותו למרות שלכאורה הבעיה הראשונית כבר לא היתה קיימת.
 
אז הלכתי לאף אוזן גרון והוא המליץ על בדיקת שינה. והבדיקה, למרות שהוא כל הלילה התפתל כי לא היה לו נוח והאלקטרודות התנתקו, והיו צריכים כמה פעמים לחבר מחדש, והטכנאי אמר לי שמאוד קשה לבדוק ילדים. אבל בבוקר הטכנאי טען שאולי יהיה לו מספיק DATA בשביל הרופא שקורא את התוצאות, למרות הבלגן עם האלקטרודות.
ואז קיבלתי דיווח שהוא סובל מהפסקת נשימה בצורה קלה עד בינונית.
 
כשחזרנו לאא"ג אז הוא מיד קבע ניתוח להורדת שקדים ואנואידים. ואני שואלת אותו, רגע, אבל הוא כבר לא נוחר וכבר לא מפסיק לנשום. אני לפעמים יושבת לידו בלילה ומקשיבה לנשימה שלו, והוא נושם בסדר, לא שמעתי אותו נוחר מאז חורף שעבר כשהיה מקורר. אבל הרופא אמר שלפי בדיקת השינה הוא כן מפסיק לנשום גם אם הוא לא נוחר. והוא גם חושב שאם הוא יעשה את הניתוח, אז האף הקטן שלו לא יהיה סתום חצי חורף ולא יהיו יותר מים באזניים כמו שיש לו לפעמים כשהוא חולה.
אבל את יודעת... אני על הגדר. קודם כל הראשון היה נורא לא נחמד. הילד שלי בספקטרום ויש לו קטע שהוא שואל שאלות ורוצה תשובות. אז הוא שאל את הרופא שאלה בקשר למה שהרופא הסביר. השאלה שלו היתה מאוד רלוונטית אבל הרופא התעלם ממנו והמשיך לדבר איתי. ואז הבן שלי שאין לו את ההבנה הבסיסית שמישהו לא רוצה לדבר איתו, שאל שוב. הסברתי לרופא שהילד בספקטרום, וניסיתי להתייחס לשאלות של הילד בעצמי, אבל הרופא הרים את הקול ודיבר מעליי. כאילו התעצבן שאני מתיחסת לילד במקום לתת לו את הבמה ויצאתי משם עם קצת נאחס מהיחס שלו לילד.
 
ואז הלכתי לחוות דעת שניה. והרופאה דווקא התיחסה יפה לשאלות של הילד, ואפילו הביאה תמונות הראתה לו מה שהוא שאל. אבל גם היה מייד אמרה שכדאי ניתוח ואולי זה יעזור עם ההתקרריות בחורף הבא. ואני אומרת לעצמי: ראבק, זה בכל זאת ניתוח עם הרדמה מלאה בבית חולים אז אני לא 100% סגורה שזה נחוץ. בעיקר כשהתוצאות הן בקטע של "אולי" יעזרו לו.