בעיות עגינה

[טל פש]

בעיות עגינה

שבוע שעבר שיייטתי באיים האיוניים (לפקס, קפלוניה, איטקה ...).
אחד הדברים המעניינים שלמדתי הוא שאין באיזורים אלו קשר ממשי בין תחזיות מז"א למציאות וזאת מכיוון שהרוחות הן מקומיות ויורדות מההרים במהיריות גבוהות.
הבעייה שנתקלתי בה מספר פעמים : הורדנו עוגן " לפי הספר" בעומק של כ- 10 מטר , פרסנו כ50 מטר שרשרת. ואחרי כן כמובן לקחנו תכוני מעבר וכו...
האדמה שם היא בוצית עם הרבה עשב ים.
בשלושה מקרים , לאחר זמן מה, העוגן פשוט השתחרר. ( מזל שלקחנו את אמצעי הזהירות הנ"ל )
מה צריך לעשות?

 

[קובי ש]

לצלול

לצלול עם שנורקל ולראות שהעוגן נעוץ היטב והשרשרת פרושה יפה

 

[zina71955]

לפני שאתה צולל השיטה הנכונה יותר היא לחפש מקומות עגינה

מתאימים. אין דבר כזה שבכל המקומות יש בוץ ועשב ים. אני מחפש מקומות שבהם העומק הוא פחות מ 10 מטר והקרקע חופשית מעשב ים. בוץ זה טוב.חול רך זה טוב. והחשוב ביותר היא עגינה נכונה מבחינת התימרון פריסת השרשרת ונעיצה. אחר כך - תצלול. דבר נוסף, העוגן ו 20 מטר ראשונים אצלי צבועים בלבן, כך אני רואה את העוגן/פריסה/נעיצה הרבה יותר טוב. אה - אני לא יודע מזה עגינה לפי הספר - איזה ספר??

 

[מאיר ריבא]

ועוד משהו

אם יש מרחב - השתמש ביותר שרשרת מאשר "לפי הספר".
ושנית - לאחר שהעוגן ננעץ - סע לאט לאחור עד שהשרשרת מתוחה והגבר בהדרגה את סיבובי המנוע עד למקסימום - עם העוגן נעוץ היטב, הנסיון לשוט לאחור לא יצלח. אם העוגן לא נעוץ היטב הוא יגרר וזה סימן שיש לעשות את התהליך מהתחלה (ולא צריך לחכות לרוח שתגרור אתכם בלילה).

 

[טל פש]

כאן יש בעיה

ככל שמתקרבים העומק יורד וזה טוב, אבל אי אפשר לפרוס הרבה שרשרת בגלל מרחב בעגינה.
אכן צללתי עם שנורקל, ואכן ראיתי שאין אחיזה.
בכל אופן הבעייה העיקרית הייתה שילוב של רוח וזרמים שהסיעו אותנו ימינה שמאלה וכך השרשרת נגררה על הרצפה.
הרעיון לשלב לאחור ולבדוק אחיזה נשמע מצויין - אבל זה לא כמו לבדוק האם הגפרור טוב ע"י הדלקתו?
תודה
טל

 

[מאיר ריבא]

בדיקת גפרורים מול בדיקת עוגן

אני חושב שההשוואה לא נכונה.
אם אני מושך בכח והעוגן לא זז - גם הרוח לא תזיז את הספינה. והעוגן עדיין נעוץ ועובד. לא כמו הגפרור שהלך לעולמו.
אם אני מושך בכח והעוגן נגרר - גם הרוח תגרור את הספינה.
עדיף לדעת מראש מה המצב.

 

[zina71955]

כאן אין בעיה. שים לב שכתבתי תימרון נכון וזה אומר דרשני

אין אקסיומה כזו שבעומקים נמוכים אין מרחב. מרחב העגינה אינו תלוי בעומק אלא בתנאי השטח והמקום. לפיכך לא פירטתי אלא כתבתי תימרון נכון שמתאים לתנאי השטח והמקום. בכללי הנעיצה מתבצעת באמצעות תימרון אחורה ופריסת השרשרת. בקרקע של בוץ וחימר אין צורך ל"שכנע" את העוגן - הוא ישקע מיידית. בקרקע עישבית כמעט תמיד העוגן לא ינעץ גם אם תתמרן נכון. אלא אם העוגן (חתול למשל) מיועד לכך. בקיצור, אין אקסיומות ואין ספר. יש ימאות טובה וקומונסנס.

 

[טל פש]

תודה

 

[tillerman]

גם סוג העוגן קובע כאשר יש עשבייה בקרקעית, תנסה להחליף

רצוי להשתמש בעוגן עם כושר נעיצה טוב יותר כגון דנפורס או דלתא או עוגן שיש לו קצה חד, עוגן מחרשה לא טוב מול עשבייה (cqr) יתר העצות שהועלו נכונות מאד , פריסה הדרגתית,נעיצה, משיכה אחורנית עש שהשרשרת נמתחת והעוגן לא נגרר,,צלילה (אם יש ראות) וכו'.
צריך לחפש כתם חול בין כתמי העשבייה ולנסות להטיל שם במקרה זה צריך להוריד את העוגן לכ-2 מטר פחות מעומק הקרקעית,לחפש כתם חול ובדיוק מעל כתם החול לשחרר כדי לדייק.

 

[לחיים1]

אם יש חשש, עוגן משני ב40 מעלות לראשי לא יזיק כלל.

 

[טל פש]

העוגן הספאר היאכטות מושכרות הוא בד"כ דבנפורס - אולי כדאי

להשתמש בו - כלומר בשני עוגנים?

 

[טל פש]

כתבתי את זה לפני שראיתי את התגובה של חיים

 

[לחיים1]

לא נורא טל, כולנו תורמים פה.

 

[טל פש]

 

[tillerman]

כן,תשתמש בו כעוגן ראשי (אם הוא מספיק גדול),אולי לא צריך שני.

תקפיד כאשר אתה מטיל עוגן לעמוד לגמרי ולזרוק לא יותר משני מטר שרשרת מהעומק ( למנוע ערמת שרשרת) ואז מייד לשלב רוורס לאט ולתת שרשרת לאט בהדרגה בהתאם למהירות לאחור, לאחר שיצאו פי 3 מהעומק תעצור את השרשרת,תמשיך לאחור ותראה מה קורה ,אם היא נמתחת תן עוד כ-5 מטר שרשרת ותמשיך ברוורס בטורים מינימלים, אם נמתחת היטב והחרטום טיפה שוקע סימן שננעץ אז תחזיק עוד חצי דקה ברוורס ותגע בשרשרת,מרגישים עם העוגן נגרר או לא.אם לא נגרר תן עוד קצת שרשרת ותעביר לניוטרל.
רצוי שאיש צוות מנוסה ישחרר את השרשרת תוך "דיבור" עם ההגאי מאחור.
מאד חשוב שהשרשרת תהיה מסומנת לפחות כל 10 מטר.בהצלחה !!
"a smooth sea never made skilled sailors"

 

[טל פש]

ביאכטה מושכרת לא בטוח שארצה לפרק את העוגן הקיים אבל

בהחלק אנסה להשתמש בו כעוגן משני .

 

[zina71955]

עגינה

לפני כ חודש וחצי היה שירשור בנושא. באותה עת המחשב לא היה תקין ולא יכולתי לשתף את דעתי לכמה דברים שנכתבו אז. אני מגיב עתה מהזיכרון.
-היה מי שכתב שאם יש בעייה של נעיצה אז יש להשתמש בעוגן אחר. זה נשמע כמהתלה. בסרות חכורות אתה מקבל עוגן נתון - זהוא. בסירות פרטיות אתה בוחר לך את העוגן שבחרת ובמקרים יוצאים מן הכלל בסירות גדולות יש מקום לשני עוגנים במיתקן החרטום. אם יש ,בחר לך 2 עוגנים שונים. זה עדיין לא מבטיח שאחד מהם יבצע כראוי את הנעיצה בסוג הקרקע בו אתה עוגן.
בקיצור, הרעיון של "שלוף עוגן לפי צרכיך" אינו מעשי.
- היה מי שכתב שאפשר להטיל עוגן נוסף ב 45 מעלות לראשון. לדעתי זה רע מאוד. אני יודע שמלמדים זאת. אני חושב שזה גרוע ומסוכן. בצי הסוחר אין פרקטיקה כזו אלא אם קושרים את הירכתיים לחוף. או אז זה מצויין. הסכנה היא שאם אין סקיפר/איש משמרת מיומן שנשאר בסירה שני העוגנים יסתבכו וזה מקור לצרות צרורות וסכנה אם צריך להתנתק ולהסתלק.
- אז מה כן עושים? אצלי יש 3 עוגנים. חרטם - ירכתיים - רזרבי מאוחסן ומוכן לשימוש. יש לי שרשרת קצרה מאובזרת בשקל וסוויבל. אם צריך אני מחבר (וזה נעשה די מהר) את העוגן הרזרבי לקיים ומטיל את שניהם יחד במיפשק של כ 5 מטר אחד מהשני . זה עובד.
- החשוב ביותר הוא נוהל הטלה נכון ובדיקת נעיצה נכונה. במהלך החודשיים האחרונים עגנתי מספר פעמים ועקבתי אחרי העוגנים. אף אחד מהם, לטעמי, לא ביצע נוהל עגינה/בדיקה נכון. היו כאלה שזרקו/הרימו 5 פעמים בלי לבדוק כלל אם יש/אין נעיצה.
אתאר את נוהל העגינה שלי. בחירת מקום הטלה בהתחשב בעומק, צפיפות, קוטר סיבוב. אם אני עומד להוציא 30 מטר שרשרת. אני מטיל עוגן תוך תנועה לאחור - מוציא 20 מטר שרשרת ומאפשר נעיצה/עצירה תוך סיום התנועה אחורה. מכניס להילוך אחורי ומודא נעיצה. מתיישב בחרטום וחולץ סנדל/נעל ובכף רגל יחפה בודק אם השרשרת יציבה או לא. אין ככף רגל יחפה לרגישות זו. הכל טוב - מוריד את עשרת המטרים האחרונים.