בעיות עם אמא
אז ככה-לי ולאחותי (התאומה) יש המון בעיות בבית עם אמא-דברים שלא קיימים מעכשיו-המערכת יחסים איתה גמורה ולא ניתנת לשיקום בעיכבות מעשים שונים שלה.לאחותי הגדולה היו המון בעיות איתה גם כן-היא יצאה מהבית ועברה לסבים שלי בזמנו- ההורים שלי כעסו ואמרו לסבים שלי שיחזירו אותה הביתה-סבים שלי בידיעה שאם יעשו זאת יגרמו לה לברוח לרחוב אמרו להורי שהם לא יכולים לעשות זאת ושכול אחד מבני המשפחה שיבוא אליהם יתקבל בברכה-אמא שלי החליטה לנתק איתם קשר והכפישה את השם שלהם כמה שרק יכלה- כמובן שהכעס לא היה על שביתה לא בבית מכיוון שלא פעם היא אומרת לנו שנעוף מהבית שפשוט ניצא או שהיא תוציא אותנו (כשהיינו קטנות האיום הזה באמת עבד-כיום אני יודעת שהיא תצטרך לעבור דרך עובדים סוציאלים ובתי משפט ולא נראה לי שהיא תעשה זאת-אם כן-בשמחה תחסוך לי את העבודה)מה שהיה אכפת לה איך זה יראה מהצד (היא אשת חינוך-אנשים לא יודעים איך היא בבית-כי עם ילדים אחרים היא מתנהגת נפלא-לכולם יש לה סבלנות חוץ מלבנות שלה)בכול מקרה אחותי ואמא שלי אז התחילו טיפול פסיכולוגי אמא שלי הסכימה ללכת רק בשביל הבעיות של אחותי כי לה אין בעיות-היא מושלמת. כמובן שאת הפסיכו' אמא שלי הביאה-בהתחלה היא הייתה אוביקטיבית-אמרה שכדאי לאחותי כרגע להישאר אצל הסבים,שזה המצב הטוב ביותר עבורה כרגע.אמא שלי התעצבנה ואיימה על הפסיכו' במשטרה (עוד דפוס חוזר אצלה)על שהיא מעודדת את הבת שלה לצאת מהבית. מאותו רגע הפסיכו' לא הייתה אובייקטיבית-היא אמרה לאחותי לחזור הביתה והטיפול כשל שכן התעסקו רק בבעיות של אחותי-אבל אלא קשורות לאימי,בזמן שאחותי הגדולה גרה אצל הסבים הם איימו עליה שלא יתנו לה לראות אותנו-אחיותיה הקטנות-היא נילחצה נכנעה למניפולציות שלהם ולבסוף חזרה הביתה. אחרי שהקשר בין הסבים להורים נותק הודענו להורים שאנחנו לא מתכוונות לנתק קשר (הקשר עם הסבים מאוד מאוד חזק)כול זה היה שהיינו קטנות-אמא איימה במשטרה ושאם לא נקשיב לה היא תוציא אותנו מהבית ולא הסכימה לנו לישון שם וליסוע בסופש"ים (כי יש ארוחות משפחתיות-בתכלס לא היה לה אכפת אם לנו לא יהיו ארוחות משפחתיות אלא הפריעה לה שהבנות שלה יהיו אצל הסבים-אובססיבית לחלוטין-מהריב היא מנעה משלושתינו להיות יחדיו אצל הסבים ואם יצא מצב ששלושתינו נסענו עשתה לנו את המוות עם טלפונים ואסמסים כול הערב וריבים) אנחנו נפגשנו איתם רק במהלך השבוע-הייתה תקופה נוראית-במקום להוציא אותנו-ילדות קטנות מהריב היא השתמשה בנו כדי לפגוע בהם ובדרך פגעה בנו-ילדה בכיתה ז' לא צריכה להתעסק עם בעיות משפחתיות יש לה מספיק צרות משלה- הקשר עם אמא אף פעם לא היה טוב-הייתה פעם אחת שבטחתי בה ובריב הראשון את כול מה שסיפרתי לה -את כל הכאבים שלי היא הטיחה בי-פה הבנתי שעם אמא שלי גמרתי-האישה לא בסדר אם היא מנסה לפגוע בבת שלה ואם אני מגיעה למחשבות אובדניות בגללה זה לא שווה את זה, ומחקתי אותה-היא לא מעורבת לי בכלום בחיים ולא יודעת כלום-חסמתי את עצמי למילים שלה-ומבחינתי האישה פשוט לא בסדר ולא חושבת בהיגיון ואין טעם לקחת ללב מה שהיא אומרת-מפה לשם ההורים והסבים חזרו לקשר ואני ואחותי (התאומה) הגענו לכיתה י'-ריב נוסף של ההורים והסבים-הסיבה של אמא לא מעניינת -היא רצתה לעשות זאת ואם לא הייתה עושה זאת על הסיבה הספציפית שהיא עשתה היא הייתה מוצאת משו אחר-היא אישה נורא קשה-חושבת שהיא היחידה שצודקת-והריבים איתה סיוט-ריבים של ימים! ימים וכול פעם שעוברים לידה היא מתחילה מחדש-כמה שאנחנו אפסיות ומגעילות אותה ודוחות אותה-ואיכס איך יצאנו כאלה,מקללת וכו' וכו' ואחר"כ היא מתנהגת כאילו היא מעולם לא אמרה את הדברים האלה. בניתוק השני של הקשר אני ותאומתי כבר גדולות-אחותי הגדולה עברה את גיל 18-אמא מנסה לשלוט עליה ומבינה שהיא כבר לא יכולה להגיד לה מה לעשות ומנסה לשמור איתה על פרופיל נמוך כדי לא לאבד אותה.אני ואחותי התאומה כבר מבינות שאיומים על משטרה חסרי בסיס וישנות אצל הסבים ופוגשות אותם מתי שבא לנו מלבד סופ"שים שבאמת נמאס לנו לריב איתה עליהם אז אנחנו נישארות.כמובן שכול הזמן יש ריבים בבית-כשאבא לא ליד אמא הכול טוב-מסתדרים מצויין-אבל שניהם ביחד זה סיוט-הוא יודע איך היא,גם לו היו ריבים איתה-וכנראה כדי להימנע מהם (כי זה באמת סיוט לריב איתה) הוא פשוט מצודד בה ומשתף פעולה עם הכול-הוא לא בבית לראות את הריבים ואיך היא מדברת אלינו וכמובן מקבל גרסאות שקריות ומעוותות לגבי כול מה שקורה ובגירסאות האלה הפרטים על המעשים של אימי לא מוזכרים כמובן. לשניהם היו קשרים מאוד קשים עם ההורים שלהם וכנראה שמשהו נדפק אצליהם-אני באמת כבר לא יודעת,אבל הדבר האחרון שאפשר להגיד על אמא שלי זה שהיא מתנהגת כמו אמא-כשהיינו קטנות היא אף פעם לא הייתה בבית-תמיד עזרה למשפחות של ילדים אחרים ולכול ילד שרק פנה אליהם-כנראה מרוב עבודה עם ילדים לא נשאר לה חשק לטפל בבנות שלה-מבחינתה זה שהיא נותנת לי אוכל בגדים ומכסה זה זכות בשבילי-דבר בסיסי שילד שההורים שלו החליטו להביא אותו-אני לא בחרתי להיוולד-מחוייבים לספק לו) כרגע אנחנו אמורות לטובס עם הסבים-אמא שלי ברגע שיש לה על מה לאיים עלינו-טיפה כוח-מנצלחת אותו-כול החיים שלי אני זוכרת איומים-תעשי ככה יהיה ככה-תעשי ככה-אין בת מצווה-ככה-לא קונה לך את זה וכו'-עכשיו היא איימה שאם ערב חג שני אנחנו נוסעות לסבים שלי (הודענו לה מראש על הנסיעה )היא לא תיתן לנו לטוס איתם ותוציא לנו צו עיכוב יציאה מהארץ (זה אפשרי?!)לי ולתאומתי נמאס-כרגע אנחנו בכיתה י"א-בנות 16.5 אני כותבת בשביל לקבל יעוץ לגבי יציאה מוקדמת מהבית-נמאס לי שאמא שלי מאיימת עלי שהיא תוציא אותנו מהבית ותביא עובדת סוציאלית ותגיד שאנחנו ילדות בסיכון (אני יודעת מה ההגדרה של ילדה בסיכון ומובן לי שאחת שלומדת בבית ספר ומחזיקה עבודה ממש לא ניכנסת לקטגוריה) ושישלחו אותנו לפנימיה- בנוסף כרגע אמא שלי מאיימת שאם נצא לסבים בסופי שבוע וחגים או לישון אצליהם היא תוציא להם צווי הרחקה,היא הודיעה לנו שהם לא מכבסים לנו או קונים לנו או נותנים לנו כסף. אני רוצה לדעת מה האמת,איך זה עובד,במה כרוחה יציאה מהבית?,עם מי מדברים?איזה גורמים מעורבים בזה מלבד העובדת הסוציאלית?! לקצינת מבחן יש קשר לזה? (אמא שלי מאיימת שתביא לנו אחת) מה האופציות שיהיו פרוסות לפנינו?(אם יש לי סבים שמוכנים שנעבור אליהם באמת יוציאו אותי לפנימיה?) אני גרה בקיבוץ.חשבתי לבקש דירה בגיל הזה.תחילת יב' אני אמורה לקבל דירה גם ככה,הבעיה שמי שמדברים איתו לגבי הנושא קשור מאוד לאמא שלי והכול יגיע אליה ולא יצא לפועל.אני רוצה שיהיה לי את הידע על הכול בשביל אחת ולתמיד להתמודד מול האיומים שלה ולדעת באמת איך זה פועל כי המצב בבית לא הגיוני-היא מביאה אותנו למצבים של איבוד שליטה וצעקות ובכי ואנחנו לא מעוניינות בזה-הבריאות הנפשית שלנו מעל הכול. תודה מראש על הייעוץ
אז ככה-לי ולאחותי (התאומה) יש המון בעיות בבית עם אמא-דברים שלא קיימים מעכשיו-המערכת יחסים איתה גמורה ולא ניתנת לשיקום בעיכבות מעשים שונים שלה.לאחותי הגדולה היו המון בעיות איתה גם כן-היא יצאה מהבית ועברה לסבים שלי בזמנו- ההורים שלי כעסו ואמרו לסבים שלי שיחזירו אותה הביתה-סבים שלי בידיעה שאם יעשו זאת יגרמו לה לברוח לרחוב אמרו להורי שהם לא יכולים לעשות זאת ושכול אחד מבני המשפחה שיבוא אליהם יתקבל בברכה-אמא שלי החליטה לנתק איתם קשר והכפישה את השם שלהם כמה שרק יכלה- כמובן שהכעס לא היה על שביתה לא בבית מכיוון שלא פעם היא אומרת לנו שנעוף מהבית שפשוט ניצא או שהיא תוציא אותנו (כשהיינו קטנות האיום הזה באמת עבד-כיום אני יודעת שהיא תצטרך לעבור דרך עובדים סוציאלים ובתי משפט ולא נראה לי שהיא תעשה זאת-אם כן-בשמחה תחסוך לי את העבודה)מה שהיה אכפת לה איך זה יראה מהצד (היא אשת חינוך-אנשים לא יודעים איך היא בבית-כי עם ילדים אחרים היא מתנהגת נפלא-לכולם יש לה סבלנות חוץ מלבנות שלה)בכול מקרה אחותי ואמא שלי אז התחילו טיפול פסיכולוגי אמא שלי הסכימה ללכת רק בשביל הבעיות של אחותי כי לה אין בעיות-היא מושלמת. כמובן שאת הפסיכו' אמא שלי הביאה-בהתחלה היא הייתה אוביקטיבית-אמרה שכדאי לאחותי כרגע להישאר אצל הסבים,שזה המצב הטוב ביותר עבורה כרגע.אמא שלי התעצבנה ואיימה על הפסיכו' במשטרה (עוד דפוס חוזר אצלה)על שהיא מעודדת את הבת שלה לצאת מהבית. מאותו רגע הפסיכו' לא הייתה אובייקטיבית-היא אמרה לאחותי לחזור הביתה והטיפול כשל שכן התעסקו רק בבעיות של אחותי-אבל אלא קשורות לאימי,בזמן שאחותי הגדולה גרה אצל הסבים הם איימו עליה שלא יתנו לה לראות אותנו-אחיותיה הקטנות-היא נילחצה נכנעה למניפולציות שלהם ולבסוף חזרה הביתה. אחרי שהקשר בין הסבים להורים נותק הודענו להורים שאנחנו לא מתכוונות לנתק קשר (הקשר עם הסבים מאוד מאוד חזק)כול זה היה שהיינו קטנות-אמא איימה במשטרה ושאם לא נקשיב לה היא תוציא אותנו מהבית ולא הסכימה לנו לישון שם וליסוע בסופש"ים (כי יש ארוחות משפחתיות-בתכלס לא היה לה אכפת אם לנו לא יהיו ארוחות משפחתיות אלא הפריעה לה שהבנות שלה יהיו אצל הסבים-אובססיבית לחלוטין-מהריב היא מנעה משלושתינו להיות יחדיו אצל הסבים ואם יצא מצב ששלושתינו נסענו עשתה לנו את המוות עם טלפונים ואסמסים כול הערב וריבים) אנחנו נפגשנו איתם רק במהלך השבוע-הייתה תקופה נוראית-במקום להוציא אותנו-ילדות קטנות מהריב היא השתמשה בנו כדי לפגוע בהם ובדרך פגעה בנו-ילדה בכיתה ז' לא צריכה להתעסק עם בעיות משפחתיות יש לה מספיק צרות משלה- הקשר עם אמא אף פעם לא היה טוב-הייתה פעם אחת שבטחתי בה ובריב הראשון את כול מה שסיפרתי לה -את כל הכאבים שלי היא הטיחה בי-פה הבנתי שעם אמא שלי גמרתי-האישה לא בסדר אם היא מנסה לפגוע בבת שלה ואם אני מגיעה למחשבות אובדניות בגללה זה לא שווה את זה, ומחקתי אותה-היא לא מעורבת לי בכלום בחיים ולא יודעת כלום-חסמתי את עצמי למילים שלה-ומבחינתי האישה פשוט לא בסדר ולא חושבת בהיגיון ואין טעם לקחת ללב מה שהיא אומרת-מפה לשם ההורים והסבים חזרו לקשר ואני ואחותי (התאומה) הגענו לכיתה י'-ריב נוסף של ההורים והסבים-הסיבה של אמא לא מעניינת -היא רצתה לעשות זאת ואם לא הייתה עושה זאת על הסיבה הספציפית שהיא עשתה היא הייתה מוצאת משו אחר-היא אישה נורא קשה-חושבת שהיא היחידה שצודקת-והריבים איתה סיוט-ריבים של ימים! ימים וכול פעם שעוברים לידה היא מתחילה מחדש-כמה שאנחנו אפסיות ומגעילות אותה ודוחות אותה-ואיכס איך יצאנו כאלה,מקללת וכו' וכו' ואחר"כ היא מתנהגת כאילו היא מעולם לא אמרה את הדברים האלה. בניתוק השני של הקשר אני ותאומתי כבר גדולות-אחותי הגדולה עברה את גיל 18-אמא מנסה לשלוט עליה ומבינה שהיא כבר לא יכולה להגיד לה מה לעשות ומנסה לשמור איתה על פרופיל נמוך כדי לא לאבד אותה.אני ואחותי התאומה כבר מבינות שאיומים על משטרה חסרי בסיס וישנות אצל הסבים ופוגשות אותם מתי שבא לנו מלבד סופ"שים שבאמת נמאס לנו לריב איתה עליהם אז אנחנו נישארות.כמובן שכול הזמן יש ריבים בבית-כשאבא לא ליד אמא הכול טוב-מסתדרים מצויין-אבל שניהם ביחד זה סיוט-הוא יודע איך היא,גם לו היו ריבים איתה-וכנראה כדי להימנע מהם (כי זה באמת סיוט לריב איתה) הוא פשוט מצודד בה ומשתף פעולה עם הכול-הוא לא בבית לראות את הריבים ואיך היא מדברת אלינו וכמובן מקבל גרסאות שקריות ומעוותות לגבי כול מה שקורה ובגירסאות האלה הפרטים על המעשים של אימי לא מוזכרים כמובן. לשניהם היו קשרים מאוד קשים עם ההורים שלהם וכנראה שמשהו נדפק אצליהם-אני באמת כבר לא יודעת,אבל הדבר האחרון שאפשר להגיד על אמא שלי זה שהיא מתנהגת כמו אמא-כשהיינו קטנות היא אף פעם לא הייתה בבית-תמיד עזרה למשפחות של ילדים אחרים ולכול ילד שרק פנה אליהם-כנראה מרוב עבודה עם ילדים לא נשאר לה חשק לטפל בבנות שלה-מבחינתה זה שהיא נותנת לי אוכל בגדים ומכסה זה זכות בשבילי-דבר בסיסי שילד שההורים שלו החליטו להביא אותו-אני לא בחרתי להיוולד-מחוייבים לספק לו) כרגע אנחנו אמורות לטובס עם הסבים-אמא שלי ברגע שיש לה על מה לאיים עלינו-טיפה כוח-מנצלחת אותו-כול החיים שלי אני זוכרת איומים-תעשי ככה יהיה ככה-תעשי ככה-אין בת מצווה-ככה-לא קונה לך את זה וכו'-עכשיו היא איימה שאם ערב חג שני אנחנו נוסעות לסבים שלי (הודענו לה מראש על הנסיעה )היא לא תיתן לנו לטוס איתם ותוציא לנו צו עיכוב יציאה מהארץ (זה אפשרי?!)לי ולתאומתי נמאס-כרגע אנחנו בכיתה י"א-בנות 16.5 אני כותבת בשביל לקבל יעוץ לגבי יציאה מוקדמת מהבית-נמאס לי שאמא שלי מאיימת עלי שהיא תוציא אותנו מהבית ותביא עובדת סוציאלית ותגיד שאנחנו ילדות בסיכון (אני יודעת מה ההגדרה של ילדה בסיכון ומובן לי שאחת שלומדת בבית ספר ומחזיקה עבודה ממש לא ניכנסת לקטגוריה) ושישלחו אותנו לפנימיה- בנוסף כרגע אמא שלי מאיימת שאם נצא לסבים בסופי שבוע וחגים או לישון אצליהם היא תוציא להם צווי הרחקה,היא הודיעה לנו שהם לא מכבסים לנו או קונים לנו או נותנים לנו כסף. אני רוצה לדעת מה האמת,איך זה עובד,במה כרוחה יציאה מהבית?,עם מי מדברים?איזה גורמים מעורבים בזה מלבד העובדת הסוציאלית?! לקצינת מבחן יש קשר לזה? (אמא שלי מאיימת שתביא לנו אחת) מה האופציות שיהיו פרוסות לפנינו?(אם יש לי סבים שמוכנים שנעבור אליהם באמת יוציאו אותי לפנימיה?) אני גרה בקיבוץ.חשבתי לבקש דירה בגיל הזה.תחילת יב' אני אמורה לקבל דירה גם ככה,הבעיה שמי שמדברים איתו לגבי הנושא קשור מאוד לאמא שלי והכול יגיע אליה ולא יצא לפועל.אני רוצה שיהיה לי את הידע על הכול בשביל אחת ולתמיד להתמודד מול האיומים שלה ולדעת באמת איך זה פועל כי המצב בבית לא הגיוני-היא מביאה אותנו למצבים של איבוד שליטה וצעקות ובכי ואנחנו לא מעוניינות בזה-הבריאות הנפשית שלנו מעל הכול. תודה מראש על הייעוץ
