בעייה בגן לילדה - נא עצתכם

[yamit20000]

בעייה בגן לילדה - נא עצתכם

שלום, הבת שלי בגיל שנתיים ושבעה חודשים, היא הולכת לאותו גן כשנה וחצי, זהו גן פרטי עם כ15 ילדים הכל היה נפלא עד לפני כשבועיים. בהתחלה (כשלושה ימים) היא סרבה בתוקף לאכול בגן ועשתה את עצמה חולה כדי שיבואו לאסוף אותה מוקדם יותר. לאחר מכן זה הדרדר לכך ש היא לא רוצה ללכת לגן, וכשכבר הולכים היא מסרבת להשאר לבדה בגן, ודורשת בתוקף שאני או אישתי נשאר איתה, כאשר אנו עוזבים היא בוכה וצורחת, ולא נרגעת במשך שעות (ואני לא מגזים) עד שבאים לאסוף אותה. מסתמן שהיא עברה טראומה כלשהי בגן, לא אנחנו, לא הגננת (שאנו מאד מעריכים) לא הסבתא, אף אחד לא הצליח לדובב את הילדה ולהבין ממנה מה קרה. היא רק אומרת שלא כיף לה בגן ושהיא רוצה להיות בבית. אשמח לקבל הצעות והמלצות מניסיונכם. תודה

 

[לב אם]

העצה שלי

הי, מכיוון שמדובר בגיל כל כך צעיר, קשה מאד לדעת מה קרה לילדה. ולמרות שאכן נשמע סביר שהיא עברה טראומה כלשהי, קשה מאד לדעת אם זו טראומה שנובעת מזדון, או משהו תמים מאד (פעולה של ילד אחר, הסגרות במקום חשוש, חיה או חרק שהפחיד אותה ... - סתם רעיונות שונים) מה שהייתי עושה במקומך: קודם כל, לתת לילדה פסק זמן בצורה של חופשה משפחתית, או בהשגחה של סבתא/דודה אהובה. לאחר מכן, אפשר לנסות להחזיר אותה לגן אבל מאד בהדרגה. לשוחח קודם כל עם הגננת, ולבנות תוכנית כניסה חזרה של הילדה, אשר תלווה ב"עטיפה" שלה בהמון חום, אהבה ותשומת לב מצד הגננת, אבל עם נוכחות שלכם בשלב ראשון, כפי שעושים עם ילד חדש בגן (בהתחלה באים לזמן קצר עם ההורים, אחר כך ההורה נשאר כל היום עם הילד - אבל לא צמוד אליו אלא פשוט נוכח בגן, ולאט לאט להשאיר לבד לזמנים הולכים ומתארכים) להיות עם היד על הדופק ולראות אם משהו מסתמן כגורם לטראומה. אם הבעיה לא נפתרת יש לשקול מעבר גן או מעורבות של פסיכולוגית משקיפה בזמן הפעילות בגן אני מקווה שכבר השלב הראושן של פסק זמן יצליח לעזור - בכל מקרה, בהצלחה לכם,

 

[גן חיות]

בגיל כזה קשה לדובב

אולי תתנו לה לצייר או לשחק עם כל מיני בובות קטנות. בזמן שהיא בבית. שימו לב אם יש שינוי במשחק החופשי שלה. ילדים "בונים סיפורים" בזמן משחק. כך שלא מספיק לראות, אלא גם להקשיב. (לדוגמא: ילד שתמיד בנה מגדלים מלגו והפיל ואמר "בום" פתאום אומר"מגיע לך"כאשר הוא מפיל) שימו לב אם יש שינוי בציורים או בתכנים של הציורים(תשאלו תמיד מה ציירת. תבקשו שתספרו על זה). תשימו לב אם היא מגיבה אחרת לתכניות טלויזיה ואם יש במקרה קטע של ילד בגן - תתייחסו לזה ותעשו השוואה או הקבלה לגן שלה. בדרכים אלו, בלי "לחטט" אולי תקבלו רמז מה הבעיה. כפי שלב אם ציינה - הטראומה יכולה להיות גם מהשהו "מקרי" או תמים כמו משחק שהפחיד אותה או ג'וק.(לנו היתה תקופה שהילד פחד ללכת לגן ביום החופשי של הגננת בגן חובה כי היא נשמעה לו כמו מכשפה והוא פחד ממנה).ברגע שיודעים מה גרם לבעיה - אפשר להרגיע ולהראות שהבעיה טופלה. לגבי מעבר גן- זה לא תמיד עוזר. ייתכן שהילדה תפחד גם בגן אחר. לכן כדאי להמשיך לגלות מה מקור הבעיה.