בעלי

[mayaya12]

בעלי

בעלי האהוב ואני נשואים כבר שנה, ואנחנו ביחד המון שנים. יש לנו אהבה מאוד גדולה, אבל מהתחלה הסקס היה מאוד בעייתי... תמיד אני רציתי יותר ממנו, וזה היה נושא להרבה ויכוחים ותסכולים... כשאנחנו שוכבים אז סך הכל הסקס טוב, אבל הוא מאוד שקט ומופנם. תמיד אני זו שיוזמת, וכשהוא נוגע בי זה מרגיש יותר כמו חיבה (נשיקות בלחי וכאלה) מאשר תשוקה, הוא אף פעם לא רוצה לנסות דברים חדשים, הוא לא אוהב להיות ערום לידי, ואף פעם אין לו כוח ליותר מפעם אחת בשבועיים גג כבר הרבה זמן שאני חושבת שאולי הוא הומוסקסואל, ובאחת השיחות שהיו לנו על הנושא שאלתי אותו אם הוא הומו, והוא ענה "אל תלכי לשם"... ועצר את השיחה, הנחתי שהוא נעלב ועזבתי את זה. אחרי כל ההקדמה הזו, ואחרי הרבה מאוד זמן שאני ממש מתוסכלת מהעניין, החלטתי לכתוב כאן את מה שקרה לי היום - בעבודה שלי יש גבר שכל הזמן "מחזר אחרי" - מחמיא לי שאני יפה ושאני סקסית, והיום בפרץ בלתי נשלט נישקתי אותו והרגשתי תשוקה כל כך חזקה, כמו שלא הרגשתי שנים, ובסך הכל מנשיקה על השפתיים. אני כמובן מרגישה עכשיו ממש רע, שבגדתי בבעלי, שאני אוהבת בכל ליבי ולא רוצה לפגוע בו, אני רואה את עצמי מקימה איתו משפחה ומזדקנת איתו, אבל מצד שני אני מבינה כמה התשוקה הזו חסרה לי בחיים... קראתי חלק מהדברים שכתובים בפורום, וראיתי שיש זוגות שמחליטים להשאר נשואים אבל לפתוח את מערכת היחסים מבחינת מינית, איך אני יכולה בכלל לגשת לנושא בלי לפגוע בבעלי ולהרוס את הנישואין שלנו? ומה אם אני טועה והוא בכלל לא הומוסקסואל? אשמח לשמוע עצה... תודה

 

[טל קרויטורו]

קשיי תקשורת

הי, אני כמובן לא יודעת מכאן אם בעלך הומו, או שהוא סובל מדכאון, או שיש לו בעיה רפואית הורמונלית או אחרת, או אם הוא עבר בעבר פגיעה מינית,אם הוא מרגיש לכוד בקשר אבל לא יודע איך לסיים, מקיים מערכת יחסים מקבילה, או אם זו אכן העדפתו, כל אלו וגם כמה אופציות אחרות יכולים להביא לאותו סימפטום. אבל מה שניסיתי להדגים זה שזה סימפטום . יש מגוון רב של אפשרויות מדוע זה קורה ,ומה שבולט כאן זה שיש מצב שמפריע לשניכם, ושאתם לא מדברים עליו. על משהו כל כך מרכזי הדינמיקה היתה 'הוא אמר אל תלכי לשם' את הנחת שהוא נעלב, והנושא נעזב. אבל אתם לא מערכת יחסים קצרה של כמה דייטים, את רוצה להקים משפחה ולהזדקן איתו- לאופציה של 'נעמיד פנים שזה לא שם' יש אולי הקלה בטווח הקרוב, אבל לא פתרון בטווח הארוך. יש כאן נורת אזהרה לקשיי תקשורת אם הדינמיקה היא שאת צריכה לנחש אם הוא הומוסקסואל ולפי זה לפעול במקום שאתם מדברים על זה, או אם קשה לכם לדבר על דברים אז אתם עובדים על הקושי או פונים ליעוץ זוגי. לפתוח את המערכת הזוגית זה פתרון אפשרי למצבים מסוימים אם זה רצוי על ידי שני בני הזוג, אבל מדוע את צריכה לרוץ לפתרון לבדך על סמך ניחושים על מצבו של בעלך? התשובה לא טמונה בפתרון אלא בתהליך - כשלך ולבעלך יש סוגיה משמעותית שמשפיעה על איכות חייכם ביחד, מה קורה? מדברים עליה? מטאטאים אותה? עובדים עליה? מוכנים לעבוד עליה גם במסגרת טיפולית? הבעיה שלכם היא לא בהכרח 'בעלי לא מלא תשוקה' אלא 'הנושא הזה ביננו מוכחש, ולא מדובר, ואני צריכה לנחש לבד למה, ולהתלבט לבדי מה הפתרון המתאים'. ההמלצה שלי היא קודם לברר ביחד מה הסיטואציה ולעבוד על זה שיש לכם תקשורת, לפי מה שמתבהר אפשר לראות מה הפתרונות שמתאימים לשניכם.

 

[mayaya12]

תודה

הי טל, תודה רבה על התשובה, קודם כל אני חייבת לומר שזה מדהים ומוזר כל כך בשבילי להחשף בצורה כזו ומצד שני לקבל ממך תשובה אינטימית כ"כ, כאילו את מכירה אותי שנים... אז קודם כל תודה. כשקראתי עכשיו שוב את מה שכתבתי, ראיתי שבאמת לא כל כך הסברתי איך בכלל הגעתי למסקנה שבעלי הומוסקסואל, אז קודם כל - הצורה שבה הוא מדבר ומסתכל על גברים בכלל, ועל הומואים בפרט, באופן שיש בו משיכה ומיסתורין נורא חזקים. בקביעות כשאנחנו הולכים לקולנוע או משכירים סרט הוא בוחר סרטים שעוסקים בנושא או שהגיבור של הסרט הוא הומוסקסואל וכו'. נכון שלא קיבלתי הוכחות חותכות כמו פורנו גיי מתחת למיטה, אבל אחרי כל כך הרבה שנים ביחד יש ניואנסים ורגעים שכבר למדתי להכיר בו ואני חושבת שכל החצים מצביעים לכיוון הזה... בהקשר למה שאת אומרת על קשיי התקשורת, אין ספק שכשאנחנו מגיעים לשיחות על סקס (שאני כמובן זאת שיוזמת אותן...) אז התקשורת בנינו מאוד קשה, הוא כל כך נבוך מהעניין שזה מביך אותי ואנחנו לא מצליחים באמת לדבר על כלום... בכל הפעמים שניסיתי להעלות את הנושא הוא התחמק והתרחק בטענה שהוא פשוט כזה חסר תשוקה ושאני צריכה פשוט לקבל את זה ולחיות עם זה, וכשאני אומרת לו שזה מתסכל אותי, הוא אומר לי שדיבורים כאלה רק גורמים לו עוד יותר להתרחק ולאבד את החשק והוא ממש מבקש ממני לא להעלות בכלל את הנושא. ולשאלתך חשוב לי להגיד שבכל עניין אחר אנחנו ממש לא ככה, בכל סוגיה אחרת אנחנו מאוד פתוחים ותמיד מצליחים להבין ולקבל ולהתפשר. ולכן ההתייחסות שלו לנושא הספציפי הזה גרמה גם לי לחשוב במשך השנים על אותן הנקודות שהעלת, ואלו באמת לבטים שהיו לי ושאלתי אותו אם הוא חושב שאולי יש לו בעיה הורמונלית ואם הוא רוצה אולי לבדוק את זה והוא סירב, וכמובן שגם שאלתי אותו אם יש לו רומן וגם את זה הוא שלל לחלוטין... הדבר היחידי שאליו הוא הגיב בצורה אחרת, היתה כששאלתי אותו אם הוא הומו... וזו עוד אחת מהסיבות שאני חושבת כך. לאור, או לחושך, כל מה שכתבתי, יש לך רעיון או הצעה איך אני בכל זאת יכולה לגשת לעניין ולדבר איתו מבלי שהוא יסגר ויתרחק? תודה

 

[טל קרויטורו]

נורות אזהרה ובידוד חברתי

הי, נתת מידע רלוונטי מאד, וגם מדאיג מאד. אני מציעה לא להתמודד מולו לבד, אלא לחשוב את מי בסביבתך את יכולה לשתף כדי להתמך ובהעדר תמיכה מספקת לשקול בחיוב לפנות לטיפול, גם ללא בעלך אם הוא מסרב ללכת. אני אסביר מה מדאיג אותי - כשאת אומרת שההתנהגות שלו גרמה לך לחשוב במשך שנים שהוא הומוסקסואל עשויים להשתמע מכך המסרים הבאים (רשימה חלקית): א. בעלי שונא ומתבייש בעצמו ב. בעלי מסתיר ממני חלק ניכר מחייו ג. בעלי לא דובר אמת איתי ד. בעלי לא נמשך אלי ה. בעלי מקיים יחסי מין איתי שלא מרצונו ה. עתידנו ביחד לוט בערפל ו. אין לי כרגע עם מי לדבר על כך ז. אני מועדת להתנהגויות סיכון (כמו מה שקרה בעבודה) כתוצאה מהחסך והבידוד ח. בעלי מזלזל באינטיליגנציה שלי (בכל הדברים שהוא עושה וחושב שאני לא שמה לב) ט. בעלי במקום לקחת אחריות משתמש בי כCOVER, איפה אני והחיים שלי? עד כמה הוא לוקח אותם בחשבון?מי אני בשבילו? כל הדברים האלו מרחפים מעל כשנושאים כאלו נשארים לא מדוברים. בעלך אומר לך TAKE IT OR LEAVE IT, אבל בכלל לא ברור מה זה הIT שהוא מצפה שתקחי או תעזבי. חשוב להדגיש שהלחץ הוא לא על 'תוצאה' אלא על תהליך - כלומר זה לא לחץ של 'כיצד תשכב איתי X יותר פעמים' אלא שאם יש משהו מרכזי שמפריע, לא נטאטא אותו אלא נדון בו בכנות בפרט לא לאור ההשתמעויות המרחפות מעל. אתם נשואים, וזה נושא מרכזי, צריך לעבור את משוכת ה'לא נעים לדבר על זה' , ואם אי אפשר לבד אז פונים ליעוץ. עדיף 'להסתכן' ש'יאבד לו עוד קצת החשק' משיחה כנה ובירור כן מאשר שתאבד מערכת הנישואין ללא שום בדיקה מה קורה בה. צריך לשים על השולחן שללא שיחה וכשהתחושות הקשות באויר אז יש כאן סכנה ברורה ומידית לקשר, ואת מצפה ממנו כבן זוגך למערכת הנישואים הזו לקחת אחריות על מה שקורה בה. זה לא איזה שיחת מוטיבציה ממך אליו בסוגיות השפעה עקיפות כמו מצבו בעבודה, או מצבו הבריאותי, אלא הצורך לברר דבר מאד בסיסי - מה קורה כאן? אולי אם הוא ידע שזה לא NICE TO HAVE, אלא עלה על גדותיו והגיע לכדי MUST של בירור בנוגע ליסודות הקשר, שזה מזמן לא שאלה של 'עושים X פעמים או Y פעמים סקס' , וגם אם זו היתה השאלה, אז בקשר נישואין הציפיה שלך זה שגם אם זה מביך מתגברים על כך למען מטרה טובה יותר. ממה שאת מספרת אני מודאגת לא רק לעתיד הקשר אם הנושא הזה ישאר לא מדובר, אלא גם לך, ראי את הסעיף השביעי שציינתי. שמרי על עצמך

 

[mayaya12]

צודקת

טל, את כל כך צודקת... אני חייבת להתמודד עם זה ואני באמת מרגישה לבד, לגמרי לבד, וכנראה שזה מה שדוחף אותי להחלטות ומעשים אימפולסביים ולא מושכלים...

 

[טל קרויטורו]

אל תתמודדי לבד- תמיכה כל כך עוזרת ../images/Emo24.gif