בע"ח
|כלב
וזוגיות

את יודעת...יצא לי לדבר בצ'אט עם משהי

שמכנה את עצמה אתיופית.
אמרתי לה בשיא הכנות שאייני נמשכת לכהות עור/אתיופיות. גם ציינתי שבחיים לא אצא עם ערביה/בדוואית כי זו התבוללות בעייני. היא הבינה את זה בסה"כ. כמו שאמרה: לא תצאי איתן כי ערבים הם עוכרי ישראל. לגבי אתיופיות ניסינו להבין יחדיו האם אני גזענית או פשווט לא נמשכת לכהות עור.
הגענו למסקנה שפשוט לא נמשכת וזה בסדר.
יכול להיות שבתת מודע שלי אני גזענית בהכחשה...אני ידועה בשמרנות שלי האמת. ולא רואה בזה כל רע.
אולי בהודעתי לקסם התנסחתי גרוע...
מקווה שכיסיתי הכל.
 
וואלה... רוצה להגיב למרות ש....

כל כך לא במקום תגובתך...
פשוט מהסיבה שהיא רוצחת דיון... לא אופי...
אין שום יכולת להגיב על דברייך כי
הם לא אמרו יותר מדי מלבד
סינוני ברכות ותיאורים

תהיתי אם במקום להגיב על הבוטות של "פה לשניונת"..
עם רצח אופי קצת קשה לי אבל.. גם להגיע ל"קרע בחברה" זה רחוק רחוק...
אבל יש שפה ויש שפה
ומחפשת כל כך יכולה בעצמה... שתהיתי אם נכון או לא להתערב...
יתכן והיא טועה (גם אני חושבת שהיא טועה)
אבל
לכי חפשי ציצים ומחפשת את אלופה?
ככה?

גזענות זה להפלות אדם על בסיס גזע או מוצא...
ובמילותיה של מחפשת את האומץ היה הרבה גזענות..
אומנם מכאן ל- לכנות אותה גזענית ובורה יש מרחק עצום....

לדעתי אין מקום לתגובה כמו שלך בפורום..
אבל שוב- אולי אני טועה
אולי אני לא מספיק רגישה כי גם לי היה בעיה עם דבריה של מחפשת
אולי
יש מקום לדבר ולהסביר את המחלוקת..

לא לרצוח אותה...

שבת מלאה קסם
 
בע"ח
|כלב
וזוגיות

אז הערב יצא לי לקרוא את השרשור הזה:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=708&messageid=172690539
בגדול מדובר בזוג שהחבר מההתחלה לא התלהב מכלב אבל אמר שיעזור. כשבתחלס זה לא ממש קורה והיום זה ממש בולט והוא אפילו מבקש להחזיר את הכלב. ככה הבנתי.
ואז חשבתי על זה שתמיד בשיחות משפחתיות וכאלה על ערכים ומה מחפשים בבני זוג וכד' אחותי תמיד אומרת שהיא בחיים לא תצא עם בחור שאוהב בעלי חיים ומגדל כלב וכאלה. ממש תפסול אותם. כי זה לא נקי וכל מיני.
אני תמיד אומרת שלא משנה אם זה קשר זוגי או סתם חברי, אבל במיוחד זוגי, אני חייבת שמי שמולי לפחות יקבל את זה שאני אוהבת סוסים והעולם הזה משמעותי בחיי וכמובן שאני אוהבת כלבים, אבל לצערי אין לי אפשרות לגדל. אז אני מסתפקת בשהייה עם כלבים של חברים או משהו כזה. אם לחבר/ה מולי יש כלב זה נהדר כי נהנה ביחד הרבה יותר. כמובן שאם לבת הזוג יהיה כלב זה בכלל יהיה תענוג. אם אוכל לקחת אותה לרכב איתי זה מושלם.
אני זוכרת שהייתה תקופה שהתחרתי ברכיבה אז אחותי באה הרבה לחווה וכאלה. בלעה את הסטריליות שלה למעני אבל לא נהנתה במיוחד.

היום היינו אצל קרובי משפחה עם כלבה. אני כרגיל ישבתי עם הכלבה וליטפתי וכאלה והקשבתי לשיחה. ואז להפתעתי אני רואה את אחותי מלטפת את הכלבה. הייתי ככה
אמרתי לה תגידי את חולה? מרגישה טוב? אז היא ענתה שהיא רגילה אליה
מהתקופה שגרה איתה קצת. הכלבה באמת למדה לכבד את הגבולות שלה וכאלה.

אז אני שואלת אתכן, איך אתן עם הנושא?
תפסלו בנות זוג בגלל אהבה/אי אהבה לבעלי חיים?
השתנתן בנושא?
אני כמובן מכירה סיפורים על בני זוג שלא היו טיפוס של כלבים או בעלי חיים בכלל אבל בסוף ממש התאהבו בכלב יותר מזה שרצה אותו.
בסיפור הנל שצירפתי בלינק נראה לי שעניין הכלב הוא סימבול לחוסר תקשורת ביניהם או ראייה שונה. אני לא מאמינה שהזוגיות הזו תחזיק מעמד.
אני רואה על אחותי הנשואה שבעלה אמר אני לא מוותר על הכלבה ובסוף כן ויתר אבל הוא פשוט אדיש לטעמי ופני הכלב כפני בעליו. כי הכלבה תוקפנית מאוד וניסתה לנשוך אותי פעם אחת וזו פעם ראשונה בחיים שכלב תוקף אותי. תמיד כלבים גם הבעייתיים ביותר קשובים לי.
 


אני חושבת שאנחנו כל הזמן משתנות..
אני חושבת שהאהבה שלנו לאדם מולנו
האכפתיות לרצונותיו
הכבוד למי שהוא
גורם לנו להגמיש את אהבותינו האישיות

אני למדתי שכל מה שאני אומרת "אין מצב"...
כל כך משתנה ברגע שהאהבה נכנסת לפעולה..

לכן...
לפסול משהי בגלל אהבתה לחיה נראה לי טיפשי...
אבל אם זה ממש יפריע לי..
היא גם תצטרך מעט להגמיש את אהבתה לחיה..

שבוע מלא קסם
 
אז מה? אנחנו מתגמשים ומתבגרים כל יום?

אני מודה שאני לא יודעת להעיד על עצמי האם השתנתי והתגמשתי בערכי ובראייתי. יש דברים שכן שאני מנסה. כמו לא למחוק אנשים. אני ידועה בשחור לבן שלי ובטוטאלית שלי. מאהבה טוטאלית אני יכולה להתהפך ולשנוא או לא לשמוע על הבן אדם.
כאמור אני מנסה להגמיש את זה לשחרר...
פעם גם חשבתי שבחיים לא אמשך למוצא הספרדי. אבל אני רואה שפה נדלקתי על טוניזאית ופה על מעורבת...
אבל בחיים לא נמשכתי לאתיופית למשל פשוט לא יפות בעייני.
גם אמרתי תמיד שאני לא מתחברת לבני 28- והנה פה ושם יש אפילו צעירים ממני שנחמד לי איתם.
מה מטרת ההודעה אני לא יודעת...סתם תהיות...
 
לא סתם...

אני מודה שמילותייך צרמו לי...
אתיופית... מעורבת..?
קשה לי עם קטלוגים כאלו כאשר מתייחסים לאנשים..

אני חושבת שברגע שנבוא לאנשים בלי כותרת שנשים מעליהם..
וניתן להם להראות לנו מי הם.. ולא נחליט רק כי העטיפה שלהם נראית לנו כ...
נצליח להכיר באמת
לאהוב באמת

אני לא אוהבת להכניס אנשים לקטגוריות ומחלקות ו
להפריד ולחלק .. למיין שנראה את ההבדלים
במקום לראות איפה אנחנו כן מסתדרות והולכות יחד...
לחשוב על מה כן..
מה "לא" ברור וגלוי כבר לכל

חשוב לי לציין שהתגובה שלי מתייחסת גם למגמה כללית
ולאו דווקא ספציפית למילותייך
אותן אני מעריכה מאוד


שבוע מלא קסם
 
ידעתי באיזה שהוא מקום שמילותי יצרמו לך האמת.

אבל האם זה לא טבעי שכל אחד/ת מאיתנו יימשך לאנשים שונים?
אחותי למשל הנשואה תמיד נמשכה ואוהבת את המוצא המזרחי המראה השחום. כמו שאת מבינה אני לא.
אז מה רע בזה?
לא יודעת אם אנחנו מקטלגים...
אנחנו כחברה בכלל מחולקים לדעות שונות מראות שונים חברות שונות תרבויות שונות.
מה רע בזה? אנחנו לא חייבים להימשך/להתחבר לכולם.
מקווה שהבהרתי את מחשבתי...
 
גם ל"פוליטקלי קורקט"

אחדד את כוונתי..

העולם שופע "מראות" ו"טעמים" שונים..
ולכל אחד יש את הדברים האלו שמדליקים את העיניים...
ולכן
מבינה את דברייך
אבל השפה...

קשה לי עם המילה "מעורב" בהתייחס לאישה... מחזיר למקומות חשוכים...
אז כן..
קשה לי שההעדפה או המשיכה מבוססות על מוצא...
כי יש הבדל בין לא להמשך לכהת עור לבין לא להמשך לאתיופית...

אז
מראה חיצוני תמיד ישפיע על משיכה..
ואת המשקל שניתן לו- לבחירתנו ולשיקולנו..

אבל הדרך בה אנו מסתכלות ומקטלגות ומחלקות...
לזה אני חושבת שכדאי לשים לב...

** ואותה כותבת שמכנה את עצמה פוליטקלי קורט..-
איפה תגובתך כאן?
 
בתקווה שאני משרשרת למקום הנכון...אני גם לא

רואה הבדל בין לא להימשך לכהות עור/אתיופיות לבין לא להימשך לגבריות/בוצ'ה.
אני בעצמי טומבוי/בוצ'ה/גברית איך שלא תקראי לזה. לא נמשכת לגבריות כמוני. וכן כשאני אומרת שאני גברית פוסלות אותי בחורות. אז אני אומרת סבבה זכותן. לא נפגעת ולא נעלבת. אם אני מכירה גברית ויש על מה לדבר אז הקשר יפנה לידידות/חברות נפש בלבד.
אגב, יש לי מעט מכרים בדוואים/ערבים. זה באמת קשר של היי היי מה נשמע. וזה סבבה לגמרי.
מקווה שהבהרתי וכיסיתי הכל.
שבת שלום :)
 
למעלה