בקורת של בן שלו ב"הארץ" על המופע בפסטיבל
- פותח הנושא liel37
- פורסם בתאריך
MikMercury
New member
כן, ככה זה היה, פחות או יותר ../images/Emo13.gif
לא מוזכר בביקורת הנוקטורן של שופן (עכשיו אני יודעת שהוא אופוס 9 מס. 1), שהוא לא שיר, אבל כפי שאמר דוד אבידן וציטט אותו שלומי - "שיר הוא כל מה שאני מחליט שהוא שיר"... וגם לא להוליך שולל את המוות - Trompe La Mort של ז'ורז' ברסאנס בתרגום של דורי מנור, שפתח את ההדרן הראשון אאל"ט והיה מקסים מאד מאד. פשוט, בלי "שריטות וצעצועים" כפי שבן שלו הגדיר את זה, ונפלא. אז לקאברים ששמענו בקאמלוט (כולם היו שם) התווספו ככה סתם של ע. הלל/סשה ארגוב -שובב, משעשע, כיף גדול. שגר פגר של הבילויים שכ"כ נהניתי ממנו, מהעיבוד שפירק את השיר לגורמים ולקח כל חלק בו לכיוון אחר, ועם כלבלב (? גם משקפיים לא עוזרים לפעמים) גומי מצפצף (מחווה לברווזוני הגומי של מאיה דוניץ?). כל פעם שהוא נתן לו לחיצה, הפנים שלו היו כ"כ רציניות, מה שכמובן הפך את זה למצחיק עוד יותר. לא יכולתי לעשות כלום של אילן וירצברג ושמעון גלבץ, עם מקלדת משונה ביותר. תאונה של שלום חנוך, עם שלל חפצים בתוך הפסנתר, בין השאר מצית שהיה אמור להחזיק את צליל הבס לכל האורך, אבל לא ממש התחשק לו... עיבוד עם הרבה גרוב, ביצוע מלא, אממ.. תשוקה.
בחצרות בחושך של ערן צור שבאמת הפחיד אותי. ישבתי שם עם אטמים באזניים, דוחפת אותם פנימה עם האצבעות, המומה מהחבטות שלו עם סכין על תוף מרים, והצליל העמום והמחריש של דוושת בס.. וכל הזמן חוששת שהסכין תסטה קצת הצידה ותפגע ביד השנייה שלו במקום בתוף (חלילה וחס). לפני השיר הוא החליט שהסכין שהיה לו לא נשמע מספיק טוב וביקש שישיגו לו אחר ומישהו הביא אל הבמה אולר.. "זה מסוכן!" וסכין רגיל זה בכלל לא מסוכן.. ואיזה כיף היה לשמוע את דאווין של שיר מחאה של מאיר אריאל. בהדרן האחרון ("אין לי יותר קאברים...") הוא נתן ביצוע "מקומפרס" של האזרח ה-1 - כבר לא היה לו מספיק זמן להתעכב על כל הדקויות ולפרוס אותו עד הסוף. ולמרות שזה היה קצר מהרגיל, זה היה יפהפה כרגיל. כפי שכבר אמרתי, נהניתי פחות מהשריטות והצעצועים (בעיקר כי רבים מהם פשוט הכאיבו לי - אני רגישה באופן די קיצוני לרעש), והיה ניכר בנקודות מסויימות שהוא מתרגש מאד, הוא גם אמר לקראת הסוף שהוא התרגש במידה יוצאת דופן. אבל נו, תשמעו.. מה אפשר להגיד. שבן נשאר שבן. טפו טפו טפו. והחיוך הדבילי שלי של אחרי הופעות נהדרות היה דבילי במיוחד. גם מעין רודה כתבה על ההופעה במוסיקה 24.
לא מוזכר בביקורת הנוקטורן של שופן (עכשיו אני יודעת שהוא אופוס 9 מס. 1), שהוא לא שיר, אבל כפי שאמר דוד אבידן וציטט אותו שלומי - "שיר הוא כל מה שאני מחליט שהוא שיר"... וגם לא להוליך שולל את המוות - Trompe La Mort של ז'ורז' ברסאנס בתרגום של דורי מנור, שפתח את ההדרן הראשון אאל"ט והיה מקסים מאד מאד. פשוט, בלי "שריטות וצעצועים" כפי שבן שלו הגדיר את זה, ונפלא. אז לקאברים ששמענו בקאמלוט (כולם היו שם) התווספו ככה סתם של ע. הלל/סשה ארגוב -שובב, משעשע, כיף גדול. שגר פגר של הבילויים שכ"כ נהניתי ממנו, מהעיבוד שפירק את השיר לגורמים ולקח כל חלק בו לכיוון אחר, ועם כלבלב (? גם משקפיים לא עוזרים לפעמים) גומי מצפצף (מחווה לברווזוני הגומי של מאיה דוניץ?). כל פעם שהוא נתן לו לחיצה, הפנים שלו היו כ"כ רציניות, מה שכמובן הפך את זה למצחיק עוד יותר. לא יכולתי לעשות כלום של אילן וירצברג ושמעון גלבץ, עם מקלדת משונה ביותר. תאונה של שלום חנוך, עם שלל חפצים בתוך הפסנתר, בין השאר מצית שהיה אמור להחזיק את צליל הבס לכל האורך, אבל לא ממש התחשק לו... עיבוד עם הרבה גרוב, ביצוע מלא, אממ.. תשוקה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.