טרנסנדנטלית
New member
ברכה יפה ומיוחדת שקיבלתי../images/Emo30.gif
הכותב נמצא במקום שמציאות החיים קרובה מאד לברכה הזו. אני מאחל לך שנה של אור יקרות. מאחל לך לחיות בתוך אור יקרות - בשוכבך ובקומך, ביום ובלילה, בזמן עֵרוּת ובזמן שינה וחלימה. כל הזמן. לא נולדת כדי להיאבק, לסבול, לחתור נגד הזרם. זכותך הטבעית היא לחיות חיים של חרות, חיים של זרימה קלילה ואיתנה קדימה, חיים של אושר ושל הצלחה וכן חיים של ידע ושל עוצמה. מאחל לך לממש את זכותך הטבעית הזאת כאן וכעת. מאחל לך חיים של חרות, חרות לא רק ממגבלות שהמימשל כופה, אלא גם ממגבלות שהחברה כופה עליך, ליתר דיוק: מגבלות שאני - כלומר כבודך - קיבלתי על עצמי מרצוני החופשי מתוך מחשבה שכך יעריכו אותי יותר. בסופו של דבר, ה-מגבלות בה"א הידיעה הן אלו שאני עצמי קיבלתי על עצמי או מגבלות שיש לי ולא טרחתי לשחרר את עצמי מהן. אין מישהו שמחמיר כלפיי יותר ממני עצמי. המגבלה העיקרית שכל אחד מאיתנו קיבל על עצמו, היא לא להכיר בגדולתו, לא להכיר את גדולתו ונפלאותו. כן כבודך, הינך אדם נ פ ל א. רק לכשנכיר בכך ונתוודע לכך, נהיה, באמת ובתמים, בני חורין. אין זה מספיק לומר "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" - אבותינו חזרו ואמרו זאת, אבל אנחנו כבר בציון הבנויה, יש לנו מדינה משלנו, ואף-על-פי-כן עודנו שרויים כפרטים וכמדינה בחוסר חרות מ ש ו ו ע. והיה כאשר יכיר כל אחד מאיתנו בתפארת של עצמו, כאשר יידע כל אחד מאיתנו שבמהותו הבסיסית הוא בלתי מנוצח - שום דבר לא יכול לשבור אותי - אז ורק אז יהיה כל אחד מאיתנו חופשי לחלוטין, חופשי באמת. זה טבעי, כי בסופו-של-דבר זה הטבע שלנו, של כל אחד מאיתנו - עמוק עמוק בתוך עצמי, ומה פשוט יותר מאשר להיות טבעי, להיות אני? הכול מתחיל בי עצמי, ואני מאחל לך שנה של התוודעות לטבע של עצמך. מאחל לך חיים של אור יקרות. בהרבה אהבה שמעון זילבר נ"ב - אם נראֶה לך לשלוח זאת הלאה לחברים, לבני משפחה וללא-יודע-מי, זה עשוי לעשות להם קצת נחת. למה לא?
הכותב נמצא במקום שמציאות החיים קרובה מאד לברכה הזו. אני מאחל לך שנה של אור יקרות. מאחל לך לחיות בתוך אור יקרות - בשוכבך ובקומך, ביום ובלילה, בזמן עֵרוּת ובזמן שינה וחלימה. כל הזמן. לא נולדת כדי להיאבק, לסבול, לחתור נגד הזרם. זכותך הטבעית היא לחיות חיים של חרות, חיים של זרימה קלילה ואיתנה קדימה, חיים של אושר ושל הצלחה וכן חיים של ידע ושל עוצמה. מאחל לך לממש את זכותך הטבעית הזאת כאן וכעת. מאחל לך חיים של חרות, חרות לא רק ממגבלות שהמימשל כופה, אלא גם ממגבלות שהחברה כופה עליך, ליתר דיוק: מגבלות שאני - כלומר כבודך - קיבלתי על עצמי מרצוני החופשי מתוך מחשבה שכך יעריכו אותי יותר. בסופו של דבר, ה-מגבלות בה"א הידיעה הן אלו שאני עצמי קיבלתי על עצמי או מגבלות שיש לי ולא טרחתי לשחרר את עצמי מהן. אין מישהו שמחמיר כלפיי יותר ממני עצמי. המגבלה העיקרית שכל אחד מאיתנו קיבל על עצמו, היא לא להכיר בגדולתו, לא להכיר את גדולתו ונפלאותו. כן כבודך, הינך אדם נ פ ל א. רק לכשנכיר בכך ונתוודע לכך, נהיה, באמת ובתמים, בני חורין. אין זה מספיק לומר "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" - אבותינו חזרו ואמרו זאת, אבל אנחנו כבר בציון הבנויה, יש לנו מדינה משלנו, ואף-על-פי-כן עודנו שרויים כפרטים וכמדינה בחוסר חרות מ ש ו ו ע. והיה כאשר יכיר כל אחד מאיתנו בתפארת של עצמו, כאשר יידע כל אחד מאיתנו שבמהותו הבסיסית הוא בלתי מנוצח - שום דבר לא יכול לשבור אותי - אז ורק אז יהיה כל אחד מאיתנו חופשי לחלוטין, חופשי באמת. זה טבעי, כי בסופו-של-דבר זה הטבע שלנו, של כל אחד מאיתנו - עמוק עמוק בתוך עצמי, ומה פשוט יותר מאשר להיות טבעי, להיות אני? הכול מתחיל בי עצמי, ואני מאחל לך שנה של התוודעות לטבע של עצמך. מאחל לך חיים של אור יקרות. בהרבה אהבה שמעון זילבר נ"ב - אם נראֶה לך לשלוח זאת הלאה לחברים, לבני משפחה וללא-יודע-מי, זה עשוי לעשות להם קצת נחת. למה לא?