"בשביל מה אתה חי?" שאל הזקן

משמרותי

New member
"בשביל מה אתה חי?" שאל הזקן ../images/Emo161.gif

רק אל תגידו בשביל לעשן.... אומרים שלכל אחד יש ייעוד,מטרה וסיבה להימצאותו כאן ועכשיו בגלגולו הנוכחי. אני עדיין מחפש תשובות ומה אתכם?
 

JimiZax

New member
ת'כלס?

ב ש ב י ל ע ש ן
סתם... זו שאלה גדולה מדי. אין לי, לא הייתה לי וכנראה אף לעולם לא תהיה לי תשובה... ולדעתי, אף אחד לא יודע, אף אחד לא מבין...
 

משמרותי

New member
חלק מהאנשים סבורים

שמקצועם זה ייעודם,אחרים תחביבם,להמשיך את השבט,להשכין שלום ואהבה בעולם,להציל את האנושות מעצמה,לעזור,וכן הלאה... וזה בהחלט יכול שדבר משלים עניין.... אותי למשל מאד מטריד האי שיוויוניות,המלווה בחוסר צדק,המחסור באהבה קוסמית ובכלל הכיוון שהאנושות זרמה בשנים האחרונות. ואני חושב שיש פתרון...
 
תמיד יש פתרון

אבל מאוד תלוי מאיפה מסתכלים.. לשאלתך, בשביל מה אנחנו חיים? זה מאוד פשוט: האדם נולד עם אופציות שונות וכישורים שאותם הוא צריך לזהות ואז לפתח, כדי שיהיה מומחה בתחומו.. ממה שהבנתי עלפי הקבלה, שמחה היא העיקר..תהיה שמח עם מה שיש לך וזהו, זה כבר יסדר הכל. אצלי זה מתמקד במספר דברים: 1. הזכות לאהוב ולהיות אהובה, 2. הגשמה של הכישורים שלי ובפשטות, לעשות את מה שאני אוהבת לעשות וגם לחיות מזה טוב (!), 3. בריאות טובה ופריון שלי ושל כל משפחתי (אין כאן סדר חשיבות!)בתחום זה גם חשוב לי לשפר את תנאי הלידה של היום 4. לגרום לשינוי חיובי אחד לפחות בחברה, בחינוך, בפוליטיקה ואולי עוד משהו. אחרי זה אוכל לנוח בכייף...
 

רינה8

New member
|חיים בשביל לעשן? או מעשנים בשביל לחיות?|בלונ

יכול להיות שאת מה שאכתוב כאן עכשיו אתה, לא הכי תאהב. אז מראש אני מתנצלת. אתה הרי, עושה עבודה נהדרת. היעוד שלנו נמצא בכל רגע ובכל דקה. ("ועברה דקה. עוד דקה. עוד דקה,") בכל רגע נתון, למעשה אנחנו יכולים לבחור בטוב המתאפשר לנו, כרגע. והסרט שמוקרן על המרקע הוא "האשליה הגדולה". עליו אין לנו שליטה. באופן די קבוע אנחנו מחפשים להתנתק מאותם רגשות לא טובים שעולים. ("טוב שיש את מי להאשים" ולאן לברוח.) גם הכעס הוא סוג של אשליה. אשליה של שליטה, אשליה של כוח. אנחנו מרגישים וחווים את העולם מתוך הפנימיות שקיימת אצלנו, כרגע. אין לנו יכולת לכאוב, באמת, את כאבו של האחר ובטח לא לכאוב את הכאב של כל עם ישראל שערבים זה לזה. ומכוון שקשה לנו לאהוב ולקבל את עצמנו בחולשתנו איך נאהב את האחר?ועוד בחולשתו? אנחנו אוהבים את עצמנו ליד אנשים שמזכירים לנו את הטוב המהותי שקיים בנו. ואנחנו לא סובלים את עצמנו ליד אנשים שמזכירים לנו את תיקונינו. למרות שזאת ברכה וזכות גדולה לו רק היינו משלימים עם חוסר המושלמות שלנו "קודם כל אני עושה שלום עם עצמי" "אחר כך אני עושה שלום עם אשתי" (תשוקתי) "אחר כך אני עושה שלום עם הסביבה" מהו הפיתרון שאתה חושב עליו? האם מצאת פרצה בגדר? או שבאמת יש סיכוי שנתרגל ונתאהב?
לחיים, לעבודה ולמלאכה נ.ב- אשמח אם תסביר למה אתה מתכוון " אי שיוויוניות, המלווה בחוסר צדק" הרי ידוע שהצדק הוא עניין יחסי ולצערנו בני האדם עשו, עושים ויעשו מעשיים נוראיים בשם הצדק. דין וחשבון כדאי שיעשה רק בבית משפט של מעלה.
 

משמרותי

New member
רינה,דווקא אוהב את תשובתך

למרות שלא בדיוק ענתה על הנושא... אז,תודה,תודה לך על המחמאה ואנסה לענות:בני האדם נוצרו ע"י בוראם שווים אחד לשני מבחינת זכויותיהם ,אך שונים באופיים (מפנה אותך למאמרו של מאיר "שוויון אי-השוויון").ואת זה מיעוטם האפסי כמעט,מנצל כדי להרוויח ולהתעשר על גב וחשבונם של הרוב,וזה לא צודק...(הון-שלטון) דבר זה התחזק למדי בתקופתנו הנוכחית עם התבססות הקפיטליזם החזירי.כנגד זה יצא גם מאיר ב"שיר המקצוע" ו"חיית המתכת"(רישומי פחם), וחלקית במאמרו "עבד נרדף". במסגרת הלימוד העצמי שלי,למדתי להתגבר על הכעס,לסלוח ולקבל את זולתי,אך קשה לי לקבל את ההתעשרות של האחד על האחר תוך ניצול יתרונותיו היחסיים (בארצנו האחים עופר "שיטת השקשוקה מהווה דוגמא לכך).... מסכים אתך בעיקר דבריך
 

רינה8

New member
שמחה שאתה אוהב

מה הוא הנושא? זה מבלבל כי ברא את האדם עם זוג עיניים שרואות החוצה ויש פה הכול. אבל ההתבוננות צריכה להיות פנימה ולא החוצה. כשאתה בשמחה אתה רואה את היופי, את הפלא, את הקסם, את האושר, את הטוב וכו' כשלא טוב לך ואתה בורח אתה רואה את כל החסרונות, האסונות, המוות, המלחמות, המחלות ועוד אי שוויוניות למינהם ושות' אם הכאב שלך היה מצואתי אז הייתה לו אחיזה במציאות. לדוגמה היית מקים עמותה או מפלגה ומתכנן מהפכה או היית לובש מסכה של רובין הוד ויוצא לשדוד את בעלי ההון ולחלק את השלל למחוסרי דיור או למוגבלי יכולת כלכלית. מה אתה מרגיש? למה זה כל כך מטריד אותך? האם האחר והדשא של השכנה הם, באמת, עניינך?
 

דקל נור

New member
עם הרוב אני מסכים

אבל עם זה קצת קשה לי "אנחנו אוהבים את עצמנו ליד אנשים שמזכירים לנו את הטוב המהותי שקיים בנו. ואנחנו לא סובלים את עצמנו ליד אנשים שמזכירים לנו את תיקונינו. למרות שזאת ברכה וזכות גדולה לו רק היינו משלימים עם חוסר המושלמות שלנו " הרי זה כל הסוד לא ? לאהוב את רעיתי היפה,הנבונה,הדואגת,המבשלת..........זה כל אחד יכול !! לאהוב את חוסר היופי,חוסר ההשכלה,חוסר הדאגה........ זה רק אני יכול!!! וכן הלאה לאחי ,שכני ,וכל הסובבים אותי. בקיצור "אהבה שלא תלויה בדבר" אם נדע לעבוד על זה ולהגיע לזה ביצענו את תפקידנו אני חושב. ואז באמת נוכל לחיות בשביל לעשן.
 
בשביל מה אתה חי? שאל אותי הזקן

הדלקתי סיגריה ושאלתי (השבתי) בשביל מה אתה מת? בחסות ד"ק התחכמות שבאמת ידע למות ובחסות הבחנה חדה בין העיקר והתפל ובשיתוף מאיר טראומה אריאל אתם יודעים הסידן בורח אני מתקווץ ושוכח עיינו ערך צימוקים ואדם
 

דקל נור

New member
אני חי

כי אין לי משהו אחר לעשות כרגע סתאאאאאאאאם אני חי כי טוב לי, לגבי היעוד שלי אני לא כל כך יודע למרות שיש לי כמה השערות. המטרה העיקרית אני חושב זה לעשות טוב לאחרים ולי . בין לבין אני גם מעשן.
 

ilovelior

New member
יש לי תשובה ארוכה ותשובה קצרה

בימי המריבה הללו בין עונות השנה אין לנו אלא לתהות - היכן מקומנו בתמונה? כוחות הרבה יותר גדולים מאיתנו, שלעיתים נדמה שכלאנו אותם בזמני השנה בתוך מבנה היתה לנו שליטה, באייטיז החיים היו יותר קלים לכולם לקראת העשור השני של המילניום זה מצטייר כסוף העולם. אז בשביל מה אתה חי? זה אכן מעניין לשאול על גבול קיומנו אולי באמת נגלה רגע לפני שנקמול. אשרי הנאחזים בזרועות גדולים בתום ועל ידי כך חוצים הם את הכביש כל יום. האיזונים שאנו מגלים בטבע ובאקולוגיה בכל פינה המערכות הדינאמיות שמחזיקות אותנו בהמתנה הם ללא ספק עליוניים ונשגבים גם מהמוחות עם השבבים זה די ברור- מי ימדוד אינסוף במכונה סופית להדהים? אך השאלה שלך אחרת היא. אתה איתי? מה אנחנו עושים פה? מה תפקידי? אם אנו כלים של גנים מזעריים עד מאוד מה באנו לשרתם? מה עוד יש ללמוד? כי אם ככה אז טבעי זה בעצם טיפשי ולהיות בעל חי זו פאדיחה לדידי האם החיים הם חסרי ברירה לחלוטין יתקיימו תמיד לכשיווצרו התנאים? אין שיקול דעת של - אה נו, למה לי להתחיל עוד 50 מיליון שנה הכוכב גם ככה יהיה מהביל.... כלומר בסדר. האדם חלק מהטבע ולהיפך טבעי ומלאכותי הם היינו הך - בערך האדם הוא חץ שלוח אל לב החידה? האם זוהי מטרתי על אדמה כה גדולה? אז שאלה זו אינה מופנית לחוצי הכביש בביטחה שהרי בפסוקים האחרונים ב"קהלת" נרמז על תכלית יחידה. האם תכליתנו לקצר תהליכים? להפוך את הזמן ממליונים לשעות או ימים? האם המוח האנושי מיועד לא להבין תהליכים דינאמיים מורכבים? כדי שלטבע גם תהיה סכין לחתוך מייד ללא כאבים? ועל ידי כך לא להיות נתון למשטר אובססיבי לאזן את הטבע? כי הרי שינויים שמגיעים בדרך המקובלת בטבע היפיוף אינם יכולים להיות מתוייגים בדגל אדום כאי-מייל דחוף אז אולי טבעי ומלאכותי הן הגדרה ישירה של כמה זמן נדרש לייצר יצירה האם אנחנו הסוכנים החופשיים של הטבע? או האם אנחנו איזון מכנגד למשהו אחר? האם אנחנו מצלמה, או המצלם? ולאלה שחושבים שאנחנו המצולמים בהם אני הכי אקנא בסוף הימים יוצרי מציאות מדומה קדמונית ועתיקה עוד לפני המחשב עסקתם באומנות ההזייה. מרדימים ועוקרים ממלאים וגודשים את המוח בסיפורי מעשייה שמטרתם לגרום לך לשכוח אז לסיכומו של עניין התשובה שלי היא כזו פשוטה אנחנו כלי של הטבע ליצירת מציאות חדשה מציאות של מצב צבירה אחר, של יכולת לקצר תהליכים, מציאות של יצירה ושל הרס בקנה מידה חדש אנחנו האבולוציה אך במקום שתהיה מתחת לפני השטח הטבע נתן לנו את האפשרות להרים אותה מעל השולחן! וללא חרוזים זה כמו לומר שזבוב שפעימות ליבו הרבה יותר מהירות משלנו חי "בעולם אחר" עם חוקים אחרים (הזמן זז לו יותר לאט, אני בטוח שתהליכים דומים נראים לנו ולזבובים כשונים, מעצם היותנו ב"מצב צבירה" אחר) האדם הוא לא סתם חץ שלוח ללב החידה אלא מצב צבירה חדש ויחיד של הטבע, מצלמה ייחודית של הטבע שמצד אחד יכולה להקפיא זמן ובמסגרת זו ללמוד לחוות ליישם.... ומצד שני יכולה לחולל תהליכים במהירות עצומה יחסית לטבע. ואל נא תאמרו לי יש לי תכלית והיא לאהוב. זוהי תכלית ראויה לשמה. אבל אני יותר מדבר עלינו כמין האנושי בכלל. ומנגד אל נא תאמרו זוהי אקראיות מרשימה,ותפסיק לחפש, אין תכלית כאן על שמך. פה אני לא מסכים ועל האקראיות אני לא מתווכח. אבל תמיד יש סיבה ליצירה, להתפתחות. על איזה חלל או מערכת חדשה באנו לחפות? איפה משהו הופחת כדי שאנחנו נהיה? איפה הלחץ עלה ואנחנו התוצאה המחפה? משמרותי טוב לראות שאתה עומד על המשמרת לא יכולת לעורר בי את כל זאת אחרת... אך כל עוד בעולם יש יכולת לחפור בתוך שאלה רק למען הספורט..... אז ברוך השם, תודה לאל... והתשובה הקצרה: בשביל לחפור.
 
למעלה