מטפסת קירות בלאי. לא יום טוב לשמלות. בית ספר ללא בוטנים?
אני נמס בפתיח וחושב לעצמי אם היה נכון וראוי שאראה זיגי לפני. כנראה שכן, בת השוטר אני יכול תמיד לראות, אבל זיגי צריך לתפוס כשמשודר.
בגלל שכדוסית היא לא תוכל לטפס על קירות. מתפלל ומקבל קהל. או עוסק בבן עם הויטליגו. עכשיו צריך להוכיח את זה. אבל מה עם בלפור, מה עם בלפור... להתנשק חמישה עשר פרקים לסוף. זה מעניין. מישהו ראה?
גם ביום ראשון, אצל הבת השנייה של מוריס, לא יהיה יום נפלא לשמלות. תאמינו לי. אולי ליבי תשלם על הבד... דבורי המניאקית.
לא יפה לקרוא לארוסתך לעתיד שקרנית. לרחרח. וגם היא באה לרחרח. לא מכובד. אה, היא לא רוצה אותו! מה אתם אומרים, זה מאוד קריטי לדויד. זה הרומן הכי מוזר בתולדות הרומנים המוזרים.
אליהו, אני מזכיר לך - אתה לא באמת צריך לשיר את "אמריקה". רחמנא ליצלן. את אדם רק אליהו מעניין.
אני מתנדב להרוג את דבורי.
לא היום של מוריס.
בוא'נה, השפוט של יעקב מרחרח. כל איטליה נסגרה, דרך אגב. מי זה אתם? יש רק אחד... שהלך...
על מי הוא מדבר, דבורי?! בחייאת!
או שבלפור היה שם בזמן הרצח. היא באה?!
הוא יודע. שחור פינגווין? "נכון... זה היה הוא..." בחייכם.
בוגרי גיורא. נפלא. איפה רחלי כשצריך אותה...
היא לא מרפה, בכלל לא.
את די הבחורה היחידה שהוא פגש בחיים מחוץ למשפחה ולדנה. מסכן אליהו. כישרון כל כך לא מתאמץ. זאת אמורה להיות מחמאה? כן, היא תלמד אותו אחלה טכניקות.
תוכיח שיש לך אחות, דויד! היא הבינה... דויד קצת חמוד. קצת. עד שאתה קולט שהוא עושה הכול בשביל השידוך.
זה לא דנה ואיתי. אבל זה בסדר. טכניקה יפה. אוי ואבוי. מה זה...? איזה אימא ואבא?!