בת 3 כל הזמן חוטפת לאחיה הגדול (בן 5) צעצועים...

[זלופית]

תודה על תגובתך... ראיתי אותך פה בעבר עונה ע"פ מחומש ההורות

ומעבר לכך שאת סטודנטית לתואר שני בייעוץ חינוכי, מעניין אותי לדעת - כמה ילדים יש לך ובני כמה?

 

[זלופית]

בת 3 כל הזמן חוטפת לאחיה הגדול (בן 5) צעצועים...

אני לא כ"כ יודעת איך להגיב...
ילדה מקסימה עם אופי חזק, כל הזמן לוקחת לאחיה את מה שהוא משחק בו באותו רגע.
בד"כ לא ממש חוטפת מהיד, אלא הוא מניח לידו לרגע ואז היא מייד לוקחת. אם הוא בונה משהו, אז ישר לוקחת את מה שבנה.
כשהוא רודף אחריה ואפילו משתמש בכוח היא לא מחזירה ואז אני נאלצת להתערב כי אני לא רוצה שהוא ממש יכאיב לה.
הסברים לא עוזרים, הצעת חלופות לא עוזר, הצעת משחק בתורות גם לא עוזר. מה עושים ?!

 

[Noa Eisenschtat]

אצלי אותו דבר - רק 2 בנות

בת 2+ עם אופי חזק ובת 6 מתוקה ורכה יותר. הקטנה חוטפת לגדולה ולא מחזירה. כל ניסיון לחלוק או משהו אחר מלווה בקריזה וצרחות. לאחרונה החלטנו פחות להתערב. הגדולה לקחה את המושכות בידיים ועמדה מול שלה (שזה אומר לקחת בחזרה צעצועים או פעם קצת השתמשה בכח ודחפה את הקטנה). זה קצת מתחיל לעבוד - הקטנה קצת לומדת את מקומה...אני עדיין נותנת לזה זמן.

נועה איזנשטט

 

[איןאריותכאלה]

מספרת מה אצלי

המציקים הגדולים הם בני השש ורבע ובת הארבע וחצי - בעיקר אחד לשני ולפעמים לגדולה - או שמציקים לה פיזית או שהורסים לה דברים (הקטנה). בגלל שהגדולה עדינה יחסית אבל ענקית הסברנו לה שאם הם עושים לה דברים שלא נעימים לה פיזית ולא מפסיקים - מותר לה לשבת עליהם. היא לא מרביצה אלא פשוט יושבת עליהם לרגע וכל הרוח האויר והצלצולים נפלטים מהם. היא לא אוהבת לעשות את זה אבל לפעמים זה ממש הפתרון היחיד. הם נמעכים מתלוננים ועוזבים אותה לנפשה.

שני הקטנים זה משהו אחר, הם ממש נדבקים אחד לשני ורבים בלי סוף, אותם אני לרוב מפרידה אחד מהשני. המציק המרכזי הולך לחדר הפחות 'נחשב', נניח אם כולם בסלון המציק התורן מוגלה לחדר. הדינמיקה בסלון משתנה וכשהוא חוזר כל האוירה אחרת וגם הוא אחרת והעניינים מסתדרים, לפחות עד ההצקה הבאה

אישית להיות שוטר זה אחד התפקידים שאני פחות מחבבת בהורות, אבל לפעמים אין ברירה. אצלך את מתארת מצב לא סימטרי - היא מציקה לו - אז המשאבים צריכים להיות מופנים יותר לכיוון שלה. אצלי בת השלוש היתה קשההההה (ובעיני באופן כללי גיל 3 הרבה יותר קשה מ'גיל שנתיים הנורא') ועכשיו בגיל ארבע וחצי היא עדיין קשה ועקשנית, אבל קצת פחות. תודה לאל שעם הזמן הם לומדים....

עוד פתרון להצקות *הדדיות* הוא שאני פשוט מגלה את שני הניצים לחדר ומודיעה להם שהם לא יוצאים עד שהריב לא נגמר. בדרך כלל הפיוס מהיר מאד - או כי הם רוצים לחזור להיות עם כולם - או כי הם מגלים משהו מעניין לעשות ביחד.

 

[זלופית]

איןאריות, תודה על התגובה! חייבת לומר שהתגעגעתי...

 

[איןאריותכאלה]

 

[mikmik291]

לא במצב הזה עדיין

אבל יש לי טיפ שניסיתי על אחיינים שלי שהיו קטנים וזה עבד, המצאנו כלל שמצא חן בעיני כולם - מי שלוקח צעצוע צריך לתת משהו אחר במקום ולוודא שזה בסדר עם הצד השני, לקח קצת זמן ללמד אותם אבל לטווח הארוך ההורים שלהם הודו לי.