גברים נמשכים לבלונדיניות מסיבות אבולוציוניות?

22ק ו ס ם

New member
זו כתבה כל כך גרועה

שאחרי שקראתי אותה לראשונה באודיסאה אפילו לא חשבתי להגיב עליה כי זה סתם יהיה בזבוז זמן. אין לי ספק שמי שכתב אותה לא ממש קרא מחקרים בתחום והכתיבה שלו נראית כאוסף קלישאות שהוא אסף ברשת בלי לטרוח לקרוא מחקרים בתחום. מצחיק שהוא ואחרים מתייחסים לפסיכולוגיה האבולוציונית כאילו יש לה עמדה רשמית בנושאים שונים והיא לא מדע שיש בו חילוקי דיעות כמו כל מדע אחר. אפילו הציטוטים מהספר של תורנהיל ופלמר מעוותים. הרי הם בעצמם היו חלוקי דיעות עם מדובר באדפטציה או תוצר לוואי אבולוציוני אז להציג את זה רק כאילו זו אדפטציה? ולומר פ"א לא משתמשת במודלים של חיות אחרות? הזוי...
 
מענה לביקורת?

אני מודה שלא קראתי את כל המאמר לפני שפרסמתי פה את הקישור.
עכשיו אני מבין שמדובר בביקורת די חריפה על "הפסיכולוגיה האבולוציונית" בה אתה מתמחה והבלוג (המצויין) שלך מתמקד.

הודה לך עם תתייחס באופן ענייני להבחנות ולביקורת עפ"י האיזכורים הבאים. זאת תהיה הזדמנות טובה לשפוך אור על התחום שככל הידוע לי מהווה את הבסיס התאורטי לפסיכולוגיה בת ימיינו (לינק להרצאות של פול בלום בהמשך).

"אך הביקורת הביולוגית אינה עוצרת כאן ומוסיפה וטוענת, כי הפסיכולוגיה האבולוציונית אינה ריגורוזית (קפדנית) דייה וחוטאת במה שנקרא בתיאוריה האבולוציונית סיפורי "ככה-זה": טווייה אוורירית ורטרואקטיבית של סיפור אבולוציוני סביב עדויות גסות וחלקיות של מציאות ביולוגית מורכבת, הדורשת מהקורא מידה לא מבוטלת של דמיון מלווה בפשרות לוגיות."

"החוקרים בתחום דבקים בעמדות אנכרוניסטיות של המחקר הגנטי משנות השבעים, המשקפות תלות בטיעונים רדוקטיביים, לפיהם כל התופעות הפיזיקליות באשר הן ניתנות להסבר על-ידי שימוש ביחידות הפיזיקליות הבסיסיות ביותר של תחום מחקר נתון.
הבעייתיות של הרדוקציוניזם נחשפת במלוא עוזה בדיון אודות קוגניציה והתנהגות, כיוון שהתופעות הפסיכולוגיות מבוססות על קשרים בין רמות ארגון הנפרדות לחלוטין זו מזו. "

"הפסיכולוגיה האבולוציונית מבקשת להגדיר אילו תכונות קוגניטיביות הן אדפטציות, כלומר, תוצר ישיר של ברירה טבעית או ברירה מינית. בעוד שתחומים אחרים בפסיכולוגיה מנסים להבין כיצד המערכת הקוגניטיבית וההתנהגותית האנושית עובדת, הרי שהפסיכולוגיה האבולוציונית שואלת מדוע מערכת זו עובדת כך"

"בעיה מרכזית נוספת של הזרם המרכזי בפסיכולוגיה האבולוציונית הוא ההכרה בגנטיקה כשחקן היחיד במגרש התורשה וההסבר האבולוציוני. עמדה זו עומדת בסתירה לידע ביולוגי עכשווי, המראה כי תורשה היא תהליך רב-ממדי שבו גנים הם שחקן אחד מני רבים. בין היתר, מתעלמת הפסיכולוגיה האבולוציונית מאפיגנטיקה – תהליכים מולקולריים שמתרחשים מעבר לרמת הגן ומשפיעים על האופן שבו הגנום מתורגם לייצור חלבונים – כמו גם מתהליכי ברירה ברמת הקבוצה וממנגנוני העברת מסורות וידע באמצעות התרבות והשפה. ההתעלמות הזאת יוצרת בהכרח תמונה חלקית ומגמתית."

"כדי להבין מדוע הפסיכולוגיה האבולוציונית לא מצליחה להתנער מהרכיב הסנסציוני שבה, עלינו לרדת לעומקן של הביקורות המוטחות בה בקרב הקהילה המדעית."

"יתר איברי הגוף רחוקים מרחק שנות אור מרמת מורכבות זו, ולכן אנו יכולים להסתפק בכלים פשוטים וא-היסטוריים על מנת להבין כיצד הם עובדים. מנגד, בהיעדר ניתוח אבולוציוני נתקשה לפצח את המורכבות של המוח והפסיכולוגיה האנושית. הביקורת הזאת, אם כן, רק מדגישה את נחיצות הדיון של הפסיכולוגיה האבולוציונית, ולכן נשים אותה בצד."

"ביקורת מרכזית כנגד הפסיכולוגיה האבולוציוניות, המצדיקה את התיאור שלה כדיסציפלינה של סיפורי ככה-זה, טוענת שהיא לוקה בחסר במדד הבחינוּת. רכיב הכרחי בכל תיאוריה מדעית הוא הדרישה שזו תציע הסברים בני-בחינה, כלומר, הסברים שיאפשרו תכנון ניסויים לאישוש התיאוריה או להפרכתה. החסמים המונעים מהפסיכולוגיה האבולוציונית לייצר מודלים בחינים נובעים מכמה מהגדרות היסוד של התחום. "

"הבעייתיות הראשונה נובעת מעצם העובדה, שהחוקרים בתחום אינם מתייחסים לאבולוציה בתור תהליך רציף וארוך ביותר. במקום זאת, הפסיכולוגיה האבולוציונית מתמקדת בשתי נקודות זמן בלבד: זו של ימינו אנו ונקודה אמורפית במעמקי הפליסטוקן – תקופה גיאולוגית שתחילתה לפני 1.8 מיליון שנים והיא נמשכת עד לפני 10,000 שנה."

" על רקע השינוי התמידי במערכת הגירויים והסיטואציות שבפניהן ניצב האדם הקדמון, המוח האנושי נדרש ליצור תגובות מהירות, אמינות ויעילות בתוך זמן קצר, בקנה מידה של דורות ספורים. תוצרים אבולוציוניים אלה לא יכולים להיות אדפטציה, שהיא תולדה של אבולוציה הדרגתית ביותר, הנמשכת מיליוני שנים. אך הפסיכולוגיה האבולוציונית מתעקשת על שימוש כמעט בלעדי באדפטציה כהסבר אבולוציוני. מבחינת החוקרים בתחום, רק אדפטציה יכולה להסביר מדוע, לדוגמה, ברוב המוחץ של החברות האנושיות יש טאבו על גילוי עריות."

"מבחינה מדעית אין עוררין על כך שהמטא-תיאוריה שאליה מכוונת הפסיכולוגיה האבולוציונית – הבנת הפסיכולוגיה מפרספקטיבה אבולוציונית – הינה הכרחית. אבל בו-בזמן עולה השאלה: מדוע אנו זקוקים לדיסציפלינה המתמקדת בהומו סאפיינס בלבד?"

"כתוצאה מההתמקדות הבלעדית בבני אדם נוצר עיוות נוסף המגביל את המחקר: הפסיכולוגיה האבולוציונית מתעסקת באופן כמעט בלעדי בתופעות שלהערכתה קשורות לחיים החברתיים של האדם, כמו נישואין, גזענות, טאבואים חברתיים, וכן הלאה. אין בתחום כל התעסקות באדם כפרט, כיחיד, כנהוג בתחומים אחרים של הפסיכולוגיה."
 

22ק ו ס ם

New member
אפשר לענות לכל ביקורת שמוצגת כאן בפרוטרוט

אבל למה לטרוח להגיב לביקורת כל כך מופרכת? אולי קודם תשאל אותו על סמך מה הוא מבסס את האמירות הנחרצות הללו שלו כי הם בפרוש לא מייצגים את הפסיכולוגיה האבולוציונית. לא יודע אם אתה קורא את הבלוג שלי אבל אתה יכול לקרוא מדגם אקראי של הפוסטים שסוקרים מחקרים בתחום ולראות אם משהו בביקורת שלו רלוונטי. בנוסף, כבר עניתי אינספור פעמים על הביקורות הללו ואתה יכול לחפש תחת התגייה "ביקורת הפסיכולוגית האבולציונית" ובמיוחד הפוסט הזה: http://greengross.wordpress.com/2010/02/19/כמה-אי-הבנות-בקשר-לפסיכולוגיה-אבולוצי/

הרי אתה אפילו למטה העלית נושא שפסיכולוגים אבולוציוניים עוסקים בו בצורה השוואתית לחיות אחרות וזה הביוץ הסמוי או הייחום. אז מהיכן מגיעה הטענה שהעוסקים בתחום לא מתעסקים עם חיות אחרות? ככה כל טענה אחרת שלו.

אבל הבעייה פה היא חמורה יותר. מילא כותב לא חכם שמבקר תחום שהוא לא מבין בו, זה קורה וזה יקרה. הבעייה הגדולה יותר היא אימוץ כתבה כזו ללא שום ביקורת על ידי קוראים שרק מחפשים לתקוף את התחום, וחמור מכך, כתב עת שמתיימר להיות מאוד מדעי ועיתון שאמור להיות לאנשים חושבים. העובדה שמאמר כל כך מביך מקבל במות כאלו מרכזיות בלי שום סינון היא זו שמדאיגה ביותר.
 
האג'נדה של המבקר לא ברורה

שלכאורה הפרופיל שלו רחוק מלהיות זה של תוקפי התחום הטיפוסיים, הרדודים והלא עניינים כגון אנשי פסאודו-מדע של, למשל, פסיכולוגיה קלינית, אסטרולוגיה ומגלי עתידות.

http://odyssey.org.il/225441
"דר' ערן שיפרמן הוא ביולוג תיאורטי המתמחה בבניית מודלים אבולוציוניים של מערכות קוגניטיביות בעולם החי. זואולוג ופילוסוף בהכשרתו. את תואר הדוקטור קיבל ממכון כהן באוניברסיטת תל אביב ב-2011, והשלים לאחרונה את הפוסט-דוקטורט הראשון שלו במכון קונרד לורנץ בווינה."

על הביקורת שלו:

"כדי להבין מדוע הפסיכולוגיה האבולוציונית לא מצליחה להתנער מהרכיב הסנסציוני שבה, עלינו לרדת לעומקן של הביקורות המוטחות בה בקרב הקהילה המדעית."
הפוסל במומו פוסל?

"מדוע אנו זקוקים לדיסציפלינה המתמקדת בהומו סאפיינס בלבד?"
תיסכול של אחד שמוגדר כ "ביולוג תיאורטי המתמחה בבניית מודלים אבולוציוניים של מערכות קוגניטיביות בעולם החי"?

אני אכן הזכרתי מאמרים והרצאות בהם ניסו להקיש על פסיכולוגיית האדם ע"י זאת של מינים קרובים ואפילו ע"י שימוש במודלים ממוחשבים (למשל המעבר מפוליגמיה למונוגמיה).

"החוקרים בתחום דבקים בעמדות אנכרוניסטיות של המחקר הגנטי משנות השבעים, המשקפות תלות בטיעונים רדוקטיביים, לפיהם כל התופעות הפיזיקליות באשר הן ניתנות להסבר על-ידי שימוש ביחידות הפיזיקליות הבסיסיות ביותר של תחום מחקר נתון."

זאת טענה כללית ששמעתי דווקא כנגד הרדוקציוניזם של דוקינס אבל מצד שני קשה היום לקבל מאמר מדעי בביולוגיה שאין בו את המילה DNA או PCR. לדעתי הטענה ראויה במישור הפילוסופי והמדעי אבל המאמר היא מוצגת בצורה פשטנית ודוגמטית להחריד.
 

22ק ו ס ם

New member
אני לא נכנס למניעים שלו

אבל מהניסיון שלי, רוב המבקרים פשוט לא טורחים לקרוא מאמרים עדכניים בתחום. הם מתייחסים או למחקרים מאוד מיושנים אבל ברוב המקרים, לכתבות בעיתונים שמציגים את התחום מלכתחילה בצורה מעוותת. המשפט האחרון שציטטת ממנו פשוט סתום לחלוטין. אני מתפלא שהצלחת להבין משהו ממנו..
 
נתקלתי בביקורת על רדוקציוניזם בהרצאה

על פילוסופיה של המדע בה המרצה הזכירה את מלחמת גולד-דוקינס:
http://en.wikipedia.org/wiki/Dawkins_vs._Gould

Kim Sterelny
the idea that gene-selectionist views of evolution are tacitly dependent on reductionism and genetic determinism is a mistake. Dawkins and the other gene selectionists do not think that nothing happens in evolution but changes in gene frequency.

נראה לי שאותו ד"ר שיפרמן כיוון לסוג כזה של ביקורת אבל בצורה מאוד פשטנית.
 
למרצה הזו יש זקן די עבות...

http://philrsss.anu.edu.au/profile/kim-sterelny

והספר מצויין.

לגבי הכתבה עצמה, חלק מהביקורת שהכותב מציג היא לגיטימית (אם היא גם נכונה או לא, בואו נשאיר את זה בצד), אבל מוצגת בצורה פשטנית ובעיקר מאד משעממת. גיליתי שאני קורא ולא מבין, אפילו אם אלה דברים שכבר ידעתי עוד לפני שהתחלתי את הכתבה.
מה שכן, לא ברור לי למה תיכף נדרשת ל"אג'נדה" של הכותב והצמדת לו מניעים כגון "תסכול". זה די אד-הומינם, ו"תסכול" הוא אישום שניתן בקלות להצמיד לכל אדם. אולי אתה כועס עליו כי אתה מתוסכל שהוא ולא אתה הוא היושב בפוסט דוקטוראט בוינה? אולי אני מבקר אותך כי אני מתוסכל מזה שאני לא רק לא הוא, אלא גם לא אתה? אולי סטרלני מתוסכל כי הוא לא דוקינס, שמתוסכל כי הוא לא פרנסיס קריק, שמתוסכל כי הוא לא ברטרנד ראסל שמתוסכל כי הוא לא אלוהים, שמתוסכל כי הוא לא קיים?

מותר לכתבה להיות גרועה גם בלי אג'נדות.
 

22ק ו ס ם

New member
הספר הזה הוא אכן מצוין

אני לא בטוח עד כמה הוא ידבר לאנשים בני הדור הנוכחי שלא מכירים את המלחמות בין דוקינס לגולד, אבל חבל שאין הרבה ספרים בסגנון הזה.
 
יש ספרים דומים על ניוטון ולייבניץ

למרות שכבר אין בסביבה הרבה אנשים שהיו עדים למחלוקות ביניהם. ספרים על מחלוקות מדעיות יכולים לעניין גם אנשים שלא חווים אותן בזמן אמת.
 

22ק ו ס ם

New member
נכון, אבל ההבדל הוא שהמחלוקות בין ניוטון

ללייביניץ הן קלאסיות ונוגעות לעקרונות מדעיים בסיסיים ולכן יש בהם עניין. אני לא אומר שגם המחלוקת בין גולד לדוקינס אינן כאלו, אבל הדיון על יחידת הסלקציה הוא דיון כבר די מיושן ולכן מושך פחות קוראים שלא ממש היו עדים לו בזמן אמיתי.
 
ההרצאות של פול בלום בנושא אבולוציה כבסיס

לפסיכולוגי (הרצאות 10-12):
http://www.youtube.com/watch?v=AMsQfgV07vU&list=EC6A08EB4EEFF3E91F

פול בלום הוא מומחה עולמי התחום חקר הפסיכולוגיה ומרצה בחסד עליון.
בהרצאה בלום גם מזכיר את הביקורת כנגד הפסיכולוגיה האבולוציונית ואיך להתמודד איתה:
http://www.youtube.com/watch?list=EC6A08EB4EEFF3E91F&v=AMsQfgV07vU&feature=player_detailpage#t=1358s
 
למעלה