גדולה הכנסת אורחים

asaf2000

New member
גדולה הכנסת אורחים

אָמַר רַב, גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה, דִּכְתִיב, (בראשית יח) "וַיּאמֵר, אֲדנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבוֹר" וְגוֹ'. אז שואלים שהרי אנחנו יודעים את זה מאברהם אך מאיפה אברהם ידע את זה? אז שמעתי תירוץ שכתוב שהקב"ה הוציא חמה מנרתיקה כדי לא להטריח את אברהם באורחים, אז אברהם אמר לעצמו בשביל הרי השכינה נמצאת כאן? היה עולה על דעתו להפסיק לדבר עם השכינה וללכת לאורחים? אם כך בשביל מה הקב"ה גם הוציא חמה מנרתיקה?? אלא רואים מכאן שאם הוא לא היה מוציא חמה מנרתיקה באמת הוא היה צריך ללכת לאורחים ולעזוב את השכינה ולכן הקב"ה היה צריך להוציא חמה מנרתיקה כדי לא להטריחו.
 

mgb

New member
עוד בעניין הכנסת אורחים

בס"ד שבוע טוב! שאלה זו שואל גם ה"פרדס יוסף", מניין ידע אברהם ש"גדולה הכנסת..וכו'". ויעויין עוד ברי"ף על ה"עין יעקב" בגמ' הנ"ל שהקשה מנ"ל למילף מאברהם, די"ל שאני אברהם ששכינה כבר היתה עימו, עיי"ש מה שתירץ. ומעניין שבחידושי ר' שלמה היימן (כתבים ותשובות סי' ל"ז) הקשה מדוע לא נפטר אברהם מטעם "עוסק במצווה". ויישב שאם נזדמנו לפניו שתיהן היה דין קדימה למצווה הגדולה. אבל כאשר נזדמנה לפניו מצווה קלה ועוסק בה פטור מהשניה אף שהשניה גדולה מהראשונה. וזאת אם המצווה הראשונה מוטלת עליו(למשל שעוסק כעת בהשבת אבידה) שאל"כ יכול להפסיק את הראשונה ולעסוק בשניה. ולעניינו, כעת שעוסק במצוות קבלת פני השכינה ומפסיק לקבל אורחים מותר אטו כל יום וכל רגע מחוייב הוא לקבל פני שכינה? וזה שמותר לו שאחרת לא היה מבטל מלקבל פני שכינה עבור מצווה קלה יותר. והגר"א הקשה דלמא שווין, ומנ"ל דיותר..("קול אליהו") המהר"ל גם מקשה ומבאר(חידושי אגדות, שבת קכ"ז)שהיות שהאדם נברא בצלם והקבלת פני שכינה אין זה כבוד שכינה כי"לא יראני האדם וחי.." ואילו בהכנסת אורחים הוא מכבד את האדם שנברא בצלם וחביב אדם שנברא בצלם וכל הוא מתחבר לגמרי לצלם א' וזהו יותר מהקבלת פני שכינה. המאירי(שבועות ל"ה) יישב ק' זו שאברהם הבין שזהו "רצון המלך" ואין זה פגיעה חו"ח במלך כי רצון המלך שיקיימו מצוותיו ובזה מראה יותר קבלת עולו. בברכה
 
עוד על הכנסת אורחים...

שהרי כתוב בפסוק `והוא יושב פתח האהל כחם היום וירא וירץ לקראתם מפתח האהל` וקשה שהרי כבר כתוב בתחילת הפסוק שאברהם ישב בפתח האהל ולמה הוצרך לכתוב מהיכן רץ? ויש ליישב ע"פ מש"כ השו"ע בהל` שבת (סי` ש"א) דיש מצוה לרוץ לבית הכנסת וכמבואר בגמ` ברכות (ו` ע"ב) שנאמר `נרדפה לדעת את ה` ואסור לצאת בריצה מבית הכנסת שלא יראה כבורח מהמצוה, והנה אם יוצא מבית הכנסת לעשות מצוה אחרת, אזי אם המצוה שהולך לעשותה חשובה כמו בית הכנסת או פחותה ממנה, אז יצא מביה"כ וילך מחצית הדרך בנחת כדי שלא יראה כבורח מביה"כ ואח"כ ירוץ לדבר המצוה, שהרי יש מצוה לרוץ לדבר מצוה, אולם אם המצוה שהולך לעשותה גדולה יותר, כגון היוצא מביה"כ ללכת לבית מדרש יכול לרוץ מיד מפתח בית הכנסת, וכיוון ואברהם החל את ריצתו מפתח האהל אע"פ שהשכינה עמו ולא הלך בנחת ואח"כ רץ, שמע מינה שמצות הכנסש אורחים גדולה מהקבלת פני שכינה.
 
למעלה